אחד מפרויקטי הצילום התת ימיים המושקעים ביותר שנערכו אי פעם בארץ הסתיים לאחרונה וצוות MegaPixel יצא לראיון רטוב במיוחד בכדי להכיר את הצלמת שעמדה מאחוריו.

3 דוגמניות ו-10 שמלות כלה – עד כאן נשמע כמו פרויקט צילום שיגרתי למדי. אך מה יקרה אם ניקח אותו 25 מטרים מתחת לפני המים? זה בדיוק מה שעשתה הצלמת שרון ריניס בפרויקט צילום משותף עם מעצב שמלות הכלה ארז עובדיה.

סרטון המתאר את פרויקט הצילום התת מימי

https://www.youtube.com/watch?v=1DDQJKksvHg

קצת לפני סוכות 2011 ערכנו ראיון מקיף עם שרון ריניס בכדי להבין מאין החל החיבור לעולם התת ימי, לצילום וכיצד נוצר פרויקט הצילום הייחודי המשותף עם ארז עובדיה ושמלות הכלה שלו.

DSC 2323 Copy

ש: מתי התחלת לצלם?

ת: בניגוד לצלמים רבים אשר אחזו במצלמה החל מן הרגע בו יכלו לאחוז בכפית, הרומן האישי שלי עם המצלמה החל דווקא מתוך אהבתי לעולם התת ימי. מרגע שהבנתי שאני יכולה לקחת איתי מצלמה מתחת למים הפסקתי לצלול בלעדיה. למרות שבתחילה עסקתי בעיקר בצילום בעלי חיים בסביבה התת ימית, מהר מאד הרגשתי שמשהו חסר. לא הצלחתי להמשיך ולחוש את אותו הריגוש בכל פעם שצילמתי דג שושנון אפילו אם קרן אור עברה בדרמטיות בין זימיו בדיוק כשכריש נכנס אל הפריים מלמעלה. מנקודה זו החלטתי שאני מעוניינת להתמקד במה שבאמת מעניין אותי – השילוב הייחודי בין בני אדם והסביבה התת ימית. עבורי, התמונות המרגשות והיפות ביותר הן אלו שהכניסו מימד נוסף, כזה בו לא היה ניתן לחוש פשוט על ידי הימצאות בנקודה בזמן הצילום – תמונות שהן הרבה מעבר לתיעוד של המתרחש. ההשראה שלי מגיעה מצילום אובייקטים באופן שבו אני רואה וחולמת עליהם ולא בהכרח מן האופן בו הם מתקיימים במציאות.

ש: האם היה לך מדריך/מנטור אשר השפיע על התפתחות הקריירה הצילומית שלך לאורך השנים?

ת: היו לי מספר “מדריכים” לאורך הדרך. הראשון הוא ידידי ועמיתי דויד פילוסוף, אשר היה הראשון לצלם ולפרסם צילומי עירום בסביבה תת ימית ב-1975 (הוא עשה זאת בספרו “Samantha” בו הציג עירום בשילוב עם אוצרות הים). הרעיונות היצירתיים של דוד ועבודותיו הנהדרות גרמו לי להאמין כי יש יותר בצילום תת ימי מאשר תיעוד דגים. כיום, דוד הוא מפיק אירועי צילום תת ימיים ותחרויות צילום תת ימי בינלאומיות בהם אני משתתפת לעיתים קרובות.

אדם נוסף אשר השפיע עלי עמוקות הוא האוורד רוזנשטיין – כיום מנכ”ל חברת Fantasea המייצרת ציוד צילום תת ימי. הוא החל לעסוק בצילום תת ימי בראשית שנות ה-70 כשהקים מרכז צלילה בסיני. אנחנו עובדים יחד מזה 6 שנים והתמיכה, ההתלהבות ואהבתו לים השפיעו על רבים מן הפרויקטים בהם השתתפתי עד כה. אני גם מעריצה בסתר של הצלמת הבריטית הנפלאה Zena Holloway אשר עובדת רבות עם דוגמניות מתחת למים ומייצרת תמונות מדהימות. בשונה מ-Zena אני מוצאת את עצמי נמשכת יותר לים הפתוח (Zena מצלמת בעיקר בבריכות) אבל הטכניקה והחדשנות בצילומיה הם ללא ספק בין הטובים בהם נתקלתי.

DSC 2300 Copy

ש: באילו פרויקטים ייחודיים היית מעורבת עד היום?

ת: עד כה השתתפתי וזכיתי במספר תחרויות לצילום תת-ימי, כגון תחרות הצילום הבינלאומית “אפרודיטה” שנערכה בקפריסין ב-2008 ובה זכיתי בפרס ראשון בקטגורית האופנה והעירום ותחרות “אפסון הים האדום” שמארחת מדי שנה באילת צלמים מכל העולם, בה זכיתי ב-2009 בפרס ראשון בקטגורית ההומור.
בספטמבר 2010, השתתפתי בהפקה של דויד פילוסוף, במהלכה שידרנו ב-HD מתחתית הים האדום ישירות לתערוכת הפוטוקינה בגרמניה. הנחיתי את השידורים החיים, מעל ומתחת לפני המים והובלתי את צוות ההפקה באילת. השידורים התת-ימיים התבצעו באמצעות מסיכה מלאה אשר אפשרה לי לדבר עם הקהל בפוטוקינה בזמן הצלילה. במהלך אחד השידורים, הקמתי סצנת צילום אופנה בעומק של 18 מטרים, על ספינת הסטי”ל הטבועה. במהלך השידור החי הסברתי על האלמנטים השונים שבסצנה, טכניקות הצילום, תפקידי הצוללים המסייעים וכו’.

בנובמבר 2010, ליוויתי את הצלמים אשר השתתפו בקטגורית ה”אופנה והעירום” בתחרות הצילום התת-ימית והבינלאומית “אפסון הים האדום” באילת. תיעדתי את עבודתם ביבשה ובמעמקי הים, חומר אשר הוצג לאחר מכן כאייטם בערוץ האופנה (FTV).

באופן שוטף, אני מצלמת מתחת לפני המים זוגות נשואים טריים, יום או יומיים לאחר חתונתם. הם מצטלמים בבגדי החתן והכלה המקוריים שלבשו ביום החתונה, אך הפעם בסביבה רטובה יותר- בריכה או ים. הצילומים הם מרהיבים, רומנטיים ודרמטיים, הודות לרקע הכחול-עמוק, האופן שבו הבד והשיער מתנופפים במים, הציפה של הגוף והבועות – תוספת מקורית ויצירתית לאלבום החתונה של הזוגות.

בימים אלו ממש אנחנו בעיצומי הפקת התחרות “אפסון הים האדום 2011”, במהלכה צוות של FTV, יחד עם נציגים מקצועיים של Recsea Seatool המגיעים במיוחד ביפן, ילוו אותנו בפרויקט הפקת סרטונים תת-ימיים בתלת-מימד. בטקס הסיום של התחרות, אשר ייערך ב-19 לנובמבר באילת, יוצגו על מסכי ענק סרטוני תלת-מימד אשר נפיק ונערוך במהלך שבוע התחרות. לאחר מכן, סרטונים אלו יוקרנו בערוץ ה-2D וה-3D של FTV. שיתוף הפעולה עם גורמים מקצועיים מאוד בתחומם הופך את הפרויקט למאתגר ומספק במיוחד.

DSC 2280 Copy

ש: באילו מקומות הזדמן לך לצלול ולצלם עד היום ומה הוא המקום המעניין והיפה ביותר לדעתך?

ת: מאז ההתנסות הראשונה שלי בצלילה נסיעותיי מסביב לעולם היו מוקדשות כולן לצלילה. הבחירה שלי במקומות לטוס אליהם קשורה תמיד בבחירת מקומות טובים לצלילה והמזוודה שלי תמיד כוללת את ציוד הצלילה שלי יחד עם ערכה לא קטנה של ציוד צילום תת ימי. מיותר לציין שהביטוי “travel light” די זר לי…

למרות שקריירת הצלילה שלי החלה רק לפני 11 שנה, הספקתי לבקר, לצלול ולצלם ברבים מן האתרים הפופולאריים (וכמה מן האתרים הפחות מוכרים) הקיימים לצלילה ברחבי העולם בניהם אתרים בתאילנד, מקסיקו, הפיליפינים, וייטנאם, פפואה ניו גינאה, איי אנדמן, הים האדום ומקומות נוספים.

עד הביקור שלי בפפואה ניו גינאה חשבתי תמיד כי למרות שלעולם התת ימי הרחב יש הרבה מה להציע לצולל/צלם, שום דבר לא משתווה לים האדום ובמיוחד לחופים הדרומיים של מצריים. אלא שהביקור בפפואה ניו גינאה שינה את דעתי. המים במקום כל כך נקיים ושקופים, הסביבה טבעית לחלוטין ובלתי מופרעת על ידי בני האדם, השוניות צבעוניות במיוחד ומגוון הדגים מדהים. הביקור בפפואה ניו גינאה הזכיר לי שוב אחרי הרבה שנים שגם תיעוד הסביבה התת ימית יכול להוות חוויה אמיתית.

DSC 2278 Copy

ש: מלבד צילום תת ימי האם את מצלמת גם מעל המים?

ת: אני מצלמת לא מעט מעל פני המים אך בעיקר לצורך התנסות ולהנאתי ופחות למטרות מסחריות. צילום תת ימי וצילום מעל פני המים שונים זה מזה כמו שגלישת קיט שונה מגלישת גלים. הטכניקה והציוד הדרושים לצילום תת ימי שונים מאלו הדרושים לצילום רגיל ומכאן ששליטה בתחום אחד איננה בהכרח מעידה על שליטה בתחום האחר. כישורי בכל הנוגע לקומפוזיציה, תאורה, צבע, הפעלת ציוד וטכניקות צילום מוכוונות כולן לצילום תת ימי. בעוד שיכולותיי בתחום התת ימי מציגות סגנון יצירתי, אומנותי וחדשני, יכולותיי בצילום מעל פני המים מספיקות לרוב בעיקר לתיעוד.

DSC 2258 Copy

ש: כיצד זכית להכיר את המעצב ארז עובדיה ואיך נולד הפרויקט הנוכחי?

ת: ביוני 2011 פניתי לארז עובדיה – מעצב שמלות כלה ישראלי ידוע והצעתי לו לשתף איתנו פעולה בפרויקט צילום תת ימי. בחרתי בארז משום שהשמלות אותן הוא מעצב קלות, טבעיות, חופשיות ומרגשות – דבר התואם באופן מושלם את הדרך בא אני רואה את המים כמדיום צילומי. בשל העלות הגבוהה של השמלות ארז היסס תחילה, אך לאחר ששוחחנו על הפרויקט והצגנו בפניו באופן פרטני את הקומפוזיציות השונות הוא הבין את הפוטנציאל העצום הטמון בצילום אופנה תת ימי והפרויקט יצא לדרך.

לא פחות מ-10 שמלות “הוקרבו” לצורך הפרויקט. בראיון שערך ערוץ הטלוויזיה FTV לא מזמן, הסביר ארז את החזון שלו לפרויקט: “המאפיינים הטבעיים והרומנטיים של שמלות הכלה אותן יצרתי יודגשו על ידי הרקע הקסום, מלא החיים והצבעוני של הים. אנחנו עושים דבר מוזר…אנחנו מטביעים את השמלות שלי במים!” ואז הוא הסתובב וניגב דמעה.

DSC 2202

ש: האם ארז עובדיה צולל והאם הוא היה חלק מן הצוות בעת הצילומים?

ת: ארז היה באיטליה בזמן הצילומים ולכן לא יכול היה להשתתף. מכיוון שהוא לא צולל מוסמך הוא נתן לנו חופש פעולה מלא בכל הנוגע ליצירת הקומפוזיציה, בחירת השמלות והדוגמניות. האמון המלא שארז נתן בנו והנכונות לסמוך על ההחלטות שלנו באופן מוחלט בהתבסס על הניסיון המקצועי והאישי שלי ושל הצוות היוו חלק בלתי נפרד מהצלחת הפרויקט.

DSC 1993

ש: מה היו אתגרים המרכזיים בהפקה הנוכחית וכיצד הם שונים מהפקות תת ימיות אחרות בהן השתתפת?

ת: כאשר אנו מצלמים מתחת לפני המים אנו תלויים במידה רבה בתנאי הים בהם איננו יכולים לשלוט (או לחזות). לעתים הים שקט ומאפשר לנו לצלם כמתוכנן, אך לעיתים ממתינות לנו הפתעות בקרקע הים המחייבות אותנו לשינויים יצירתיים. לדוגמא באחד הסשנים הזרם שינה כיוון תוך כדי הצלילה וחייב אותנו לשנות את כיוון הסט כך שהבד והשיער של הדוגמנית יזרום לכיוון הנכון. אף שעל פני היבשה שינוי כזה לרוב אינו מורכב במיוחד, מתחת לפני הים הדבר דורש תקשורת מתוחכמת בין כל הצוללים. בנוסף, הדוגמנית שאינה לובשת מסיכת צלילה איבדה אוריינטציה כתוצאה מן השינוי וביקשה אויר מאחד הצלמים, שלא ממש היה מסוגל לספק לה. אובדן אוריינטציה שכזה עשוי להיות מסוכן ולכן ביקשנו מן הדוגמנית שתחבוש מחדש את מסיכת הצלילה ותיערך שוב לצילום הסצנה מזווית אחרת.

אתגר נוסף בו נתקלנו היה בעת צילום באזור הסטי”ל בעומק של כ-20 מטרים. מכיוון שהאזור פופולארי מאד בקרב צוללים, היה עלינו להתאמץ להרחיקם מן האזור פעם אחר פעם. לאחר שנואשנו מכך גילינו כי הצוללים נראים בתמונה קצת כמו ציפורים על רקע השמים ולפיכך החלטנו לשלבם ברקע הטבעי של הסצנה. באותה הצלילה היינו מוגבלים בכמות האוויר איתה צללנו ובשל מגבלות דקומפרסיה העלולות לסכן את חיי הצוללים. חישבנו מראש כי אפילו עם מיכלי חמצן נוספים לא נוכל לשהות מתחת למים יותר מ-45 דקות בעומק שכזה. מסיבה זו היה עלינו לתכנן בקפידה את כל מהלך הצילום באותו היום בכדי למנוע טעויות וחישובים שגויים. כאשר שעון הצלילה הראה שעברו 45 דקות היה עלינו להפסיק את הצלילה וזאת מבלי קשר למה שהצלחנו להשיג מבחינה צילומית.

בסצנה אחרת גולשי קייט החלו לעבור מעלינו במרחק קרוב כאשר צילמנו מתחת למים. מאחר והדוגמנית הייתה שקועה במים רדודים יחסית, היה עלינו למצוא נקודה עמוקה מעט יותר בכדי לאפשר לה להימנע ממצבים מסוכנים בהם הגלשן עובר בדיוק מעל ראשה.

DSC 1983

ש: האם כל הדוגמניות איתן עבדתם לצורך הפרויקט היו צוללות מוסמכות?

ת: כל הדוגמניות שהשתתפו בפרויקט הן בראש ובראשונה צוללות מנוסות. אף צלם לא יסתכן לקחת צוללת לא מנוסה לפרויקט שכזה. הגר כהן, שי טלמור ולנה ווקין היו צריכות לעבור הכשרה בהתמודדות עם מצבים מפתיעים מתחת למים, לעצור את נשימתן לזמן ממושך ולהישאר רגועות. האויב הגדול ביותר מתחת למים הוא הפאניקה ונדרש צולל מנוסה מאד בכדי להתמודד עם כמה מן המצבים בהם נתקלנו במהלך הצילומים. לפני כל צילום, ערכנו שורה של ניסיונות עם הדוגמנית בכדי להיות בטוחים כי היא מרגישה בנוח מתחת למים בסצינה המתוכננת.

הדוגמניות היו צריכות לעמוד באתגרים לא פשוטים במהלך הצילומים, אך ככל שהאתגר קשה יותר כך גדל גם הסיפוק. לא אגזים ואומר כי לדעתי הדוגמניות שלנו היו שמחות ומאושרות יותר מכל דוגמנית שאני מכירה המצולמת מעל פני המים.

DSC 1973 Copy

ש: בחלק מן הסצנות הדוגמניות היו קשורות לקרקעית הים ללא מסיכה. פעולה כזו דורשת רמת אמון גבוהה מאד בצוללים המשתתפים – כיצד הן התמודדו עם העניין?

ת: למרות שמרבית הצלמים התת ימיים נוהגים לצלם בבריכות, אני מאמינה כי הרקע של הים מעניק לתמונות אופי דרמאטי קסום וייחודי אשר בריכה איננה יכולה להתחרות בו. הדבר מחייב תכנון שונה ומורכב בהרבה אך אני מוצאת כי התוצאה שווה את המאמץ.לדוגמא בעת צילום בעומק של כ-20 מטרים הדוגמנית איננה יכולה לצלול צלילה חופשית פעם אחר פעם ועדיין להיוותר עם מספיק אוויר בכדי להצטלם לפני שתצטרך לשוב אל פני המים. מסיבה זו הסט כולו היה מבוסס על צלילה עם מיכלי חמצן אשר איפשרו לנו פעולה נוחה ובטוחה יותר.

בכל הסצנות הדוגמניות היו קשורות לקרקעית או נשאו עימן משקולות על רגליהן בכדי לקבע אותן במקום. צולל ספציפי נבחר בכדי לספק אויר לדוגמניות ממיכל אויר בין כל צילום. מספר צוללים היו אחראים לבטיחות בצלילה בכדי למנוע מצבים בהם הדוגמניות יסתבכו, יפלו או יתקלו בקשיים אשר עלולים להפריע לסצנה או גרוע מכך – לסכן את בטיחותן. צוללים נוספים עסקו בתפעול התאורה בכדי לאפשר תאורה יצירתית מהצד ומאחור. צוללים נוספים היו אחראים לבניית הסצנה (קשירת משקולות לדוגמניות, מתיחת בדים, וקשירת משקולות לשמלות בכדי למנוע מהן לצוף בכיוונים בלתי רצויים).

הדוגמניות עוברות המון במהלך הצילומים. כשרק שמלת הכלה לגופן טמפרטורת הגוף צונחת במהירות ככל שיורדים מתחת לפני המים, דבר המקשה עליה להראות טבעית ולעצור את נשימתה במהלך הצילומים. מכיוון שהדוגמניות אינן חובשות מסיכה יכולתן לתקשר עם הצוללים האחרים מוגבלת מאד. למעשה הצולל היחיד איתו היא מסוגלת לתקשר הוא ספק החמצן הייעודי שלה החייב להימצא קרוב מספיק אליה בכדי שתוכל לראותו.

הדוגמניות חייבות לעצור את נשימתן לפרקי זמן ארוכים אשר נעשים קשים יותר ויותר ככל שעובר הזמן וטמפרטורת הגוף צונחת. אם לא די בכך, הדוגמניות קשורות במשקולות לקרקעית הים, דבר אשר אינו מוסיף רבות לתחושת הביטחון שלהן. אמון רב וכישורי צלילה מעולים נדרשים מן הדוגמניות בכדי להישאר רגועות במצבים כאלו.

במהלך הצילומים שמרנו על מסגרת כללים ברורה בכדי להימנע ממצבים מסוכנים. בין השאר נקבע כי דוגמנית החשה חוסר נוחות יכולה לסמן כי ברצונה לסיים את הסשן והצוות עצר באופן מיידי את הצלילה. בנוסף, מיכלי חמצן רזרביים נלקחו בכל צלילה בכדי להבטיח כי לא יחסר אויר.

DSC 1955 Copy

ש: היכן צולם הפרויקט, באילו עומקים וכמה זמן הוא נמשך?

ת: הפרויקט צולם באילת בין ה-7-9/7/2011. היום הראשון הוקדש לבדיקת הציוד ותכנון הסצנות והיומיים הנוספים יועדו לצילום התמונות. כל יום החל ב-05:30 בבוקר והסתיים קרוב לחצות. צילמנו בעומקים משתנים – החל מ-3 מטרים ועד 25 מטרים מתחת לפני המים.

DSC 1797 Copy

ש: באיזה ציוד השתמשתם וכמה אנשים נטלו חלק בפרויקט?

ת: כל הציוד בו נעשה שימוש מיועד לצילום תת ימי. שני צלמי וידאו שולבו בפרויקט בכדי לצלם סרטון רשמי וסרטון מאחורי הקלעים (את שניהם ניתן לראות בכתבה הנוכחית. ע.ג.). הם צילמו באמצעות מצלמות Nikon Coolpix P7000 בתוך מארזי Fantasea FP7000. אני הייתי צלמת הסטילס ועשיתי שימוש ב-Nikon D300S במארז של חברת Subal.

בסך הכל השתתפו בפרויקט 15 איש, בניהם 3 דוגמניות, צלמי וידאו וסטילס, צוללני בטיחות, מנהלי לוגיסטיקה, עוזרי תאורה וספקי אויר. כולם עבדו בשיתוף פעולה הדוק והיו מוכנים לעבוד שעות ארוכות בכדי ליטול חלק בפרויקט הייחודי.

DSC 1763 Copy

ש: את יכולה להרחיב מעט על נושא התאורה מתחת למים?

ת: מכיוון שהמים סופגים אור וצבע, צילום תת ימי נוטה לכחול כהה ושחור בהיעדר תאורה מתאימה. מסיבה זו מבזקים תת ימיים הם חיוניים. מגוון מבזקים שימשו במהלך הפרויקט, החל מזוג מבזקי Sea&Sea YS-250 ו-Sea&Sea YS-300 אשר חוברו למארז של המצלמה שלי. בנוסף עשינו שימוש במבחר מבזקי Slave אשר הוחזקו על ידי צוללים או הוצבו במקומות שונים בסצנה. למרות שחצובות משמשות לא מעט עבור צילום תת ימי, אני מאמינה גדולה “בחצובות אנושיות”, פתרון מוצלח בהרבה המשלב טכנולוגיה מתקדמת במיוחד…

האתגר להארת סצנה רחבה כשהדוגמנית מצויה במרכז אינו פשוט מתחת למים והיכולת לתקשר עם “החצובה אנושית” בכדי לשנות את הזווית שווה זהב. בנוסף ביצענו מדידות איזון ללבן והתאמות עבור כל המצלמות בכדי לפצות על איבוד הצבעים החמים מתחת למים.

DSC 1732 Copy

ש: כיצד הסברת לדוגמניות ולצוות מתחת למים כיצד תראה הסצנה?

ת: כל התקשורת מתחת לפני המים נעשית באמצעות סימנים מוסכמים, חלקם מוכרים לכל צולל וחלקם פותחו לצורך הפרויקט הנוכחי. למרות שהתקשורת בין חברי הצוות תורגלה היטב היו גם מספר טעויות. כך למשל בעת סימון לאחת הדוגמניות למתוח את רגליה הבין אחת מספקי האוויר כי עליו להתרחק מן הדוגמנית והוא שלף את ווסת האוויר מפיה של הדוגמנית במהירות ושחה הצידה.

DSC 1540

ש: האם תוכלי לומר כמה מילים על נושא האיפור מתחת למים?

ת: אני לא רוצה לשבור כאן שום מיתוס או לפגוע בשוק האיפור היוקרתי העמיד למים, אבל איפור באופן כללי עמיד למים בצורה טובה יחסית, אפילו איפור זול. כל עוד הדוגמנית לא תשחה עם האיפור עליה, או תחבוש את המסכה בזמן הצלילה, היא תראה פחות או יותר זהה לפני ואחרי הצלילה.

ישנו כלל חשוב אחד הקשור באיפור מתחת למים. המים נוטים לספוג צבע (גם כאשר נעשה שימוש במבזקים וכמות האור רבה יחסית), לכן יש לתכנן את האיפור בהתאם ולעשותו צבעוני במיוחד. מה שנראה על פני המים כ”איפור ליצני” יראה מושלם מתחת לפני המים.

DSC 1414 Copy

ש: האם היה קשה לדוגמניות להשאיר את עיניהן פקוחות לכל אורך הצילומים?

ת: מכיוון שהים האדום הוא מלוח יותר מכל אוקיינוס, היכולת להשאיר את העיניים פקוחות קשה יותר מכל מקום אחר. הדוגמנית הייתה צריכה להזכיר לעצמה להשאיר את העיניים פתוחות בכל מהלך הצילום. לרוב 15 הדקות הראשונות היו טובות והעיניים נראו פקוחות לרווחה. 20 הדקות הבאות היו קשות יותר ועל ספק האוויר הוטלה המשימה לעודד את הדוגמנית לעשות מאמץ. אחרי 45 דקות אפילו אם הדוגמנית הצליחה להשאיר את עיניה פקוחות, אלו היו אדומות מידי באופן שרק מיומנויות עריכת תמונה מתקדמות יכלו לתקן. לפיכך צילום פורטרטים אחרי יותר מ-40 דקות מתחת למים פשוט בלתי אפשרי, אלא אם המטרה היא צילום סרט ערפדים.

DSC 1241 Copy

ש: האם הפרויקט כוון לשוק המקומי או הבינלאומי ולאיזה חשיפה הוא זכה עד כה?

ת: הפרויקט נועד להשיג שתי מטרות עיקריות. המטרה הראשונה הייתה לחשוף את עבודותיו של ארז עובדיה בשוק המקומי. המטרה השנייה הייתה לקדם את הרעיון של צילום תת ימי ככלי מסחרי המשלב מגוון יתרונות ייחודיים. הפרויקט זכה לחשיפה ניכרת בשני השווקים במיוחד בהתחשב בהיקף הפרויקט ובמשאבים שהוקצו לו. בארץ סיקרו את הפרויקט בתוכנית של גיא פינס (צוות של התוכנית ליווה את הפרויקט ודיווח על כך בתוכנית), מגוון אתרים ועיתונאים מקומיים סיקרו את הפרויקט (כולל כתבת שער במגזין “העיר”). בשוק הבינלאומי צפויה הקרנה של הסרטון אותו הכנו (מאחורי הקלעים) בערוץ האופנה – FTV וכן ראיון איתי ועם ארז עובדיה כמו גם סיקור נרחב הן באתרים הנוגעים לצילום תת ימי והן לאופנה בכלל.

למרות שאני מרוצה מאד מהחשיפה לה זכה הפרויקט עד כה, אני מאמינה כי מדובר בהדגמה ראשונית בלבד של הפוטנציאל האצור בפרויקטים של צילום תת ימי מסחרי ליצירת באזז ומשיכת תשומת לב בשווקים רלוונטיים. התהליך מרתק, התוצאות ייחודיות והערך המוסף הוא בשימוש במים כמדיום צילומי שונה.

DSC 1309 Copy

ש: לסיום, האם יש לך טיפים עבור צלמים העושים את צעדיהם הראשונים בצילום תת ימי?

ת: בצילום תת-ימי של דגה וריפים ישנם אינספור קווים מנחים ששילובם מסייע להפקת תוצאות יפות, אך בצילום אופנה תת-ימי ישנו כלל אחד שגובר בחשיבותו על כולם. צילום אופנה תת ימי יכול להיות מהנה מאד, אך באותה הנשימה- הוא מאתגר, מורכב ודורש מספר רב של צלילות בכדי לשלוט בטכניקה ולהכיר מקרוב את המגבלות, כמו גם את הפוטנציאל של הצוות במעמקי הים. בין אם עקומת הלמידה של הצלם והצוות מתונה או תלולה, ניתן להתקדם אך ורק אם ממשיכים לצלול פעם אחר פעם, תוך כדי שיפור הביצועים, הטכניקה ושיתוף הפעולה מצלילה לצלילה. ה-catch הוא שניתן לצאת לצלילה הבאה רק אם הקודמת עברה בהצלחה. על כן, הטכניקה החשובה ביותר בצילום אופנה תת-ימי היא שמירה על בטיחות הצוללים במהלך כל שלבי הצלילה, תוך כדי התחשבות בכל האספקטים הרלוונטיים – קצב צריכת האוויר, מגבלות הדקומפרסיה, תחושת הביטחון של הדוגמניות ויחסי אמון מלאים של הצוות. כשטכניקת הבטיחות מתורגלת היטב, שאר הטכניקות – איזון נכון ללבן, תאורה מחמיאה, קומפוזיציה קסומה ושימוש מרגש במדיום המים – ללא ספק ישתפרו גם הן עם הזמן.

תמונות נוספות מן הפרויקט:

[mega_gallery]

סרטון מאחורי הקלעים של הפרויקט

[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=zpoFukbCrgg[/youtube]

טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב 

3 תגובות

  1. Avatar

    אנה

    06/11/2011 ב 3:38 PM

    https://delsolphotography.com/blog/index.php/galleries.flo?portfolio=ttd

    פה יש הרבה מה לראות וללמוד על הצילום מתחת למים ובמיוחד של כלות או זוגות מתחת למים אמתיים, לפני חתונה. ובלי אבנים קשורות לרגליים 🙂

    השב

    • Avatar

      עידו גנוט

      06/11/2011 ב 3:56 PM

      תודה על הקישור – אכן תמונות יפות אם כי רובן המוחלט ליד המים או לכל היותר בעומק מספר סנטימטרים כך שאי אפשר ממש לקרוא להן צילום תת ימי.

      השב

  2. Avatar

    היא-לי

    27/01/2012 ב 3:59 PM

    איזה יופי שרון זה פשוט מדהים!

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *