ראשי מגזין off-topic האם צילום פוגע בזיכרון?

האם צילום פוגע בזיכרון?

8
0

צילום אינטנסיבי עשוי לפגום ביכולתנו לזכור אירועים – כך עולה לפחות ממחקר שנעשה באוניברסיטת פיירפילד שבארה"ב האם הגיע הזמן להניח את המצלמה?

מחקרים שונים ומשונים מתפרסמים כל העת ומצוטטים (לעיתים קרובות באופן שגוי או מסולף בעיתונות). המחקר של דוקטור לינדה הנקל מאוניברסיטת פיירפילד (תקציר ניתן למצוא כאן) אולי נשמע מוזר ומפתיע אבל לאחר שקוראים את הפרטים המסקנה נראית כמעט מתבקשת.

המחקר של דוקטור פרפילד בחן את השאלה האם צילום עצמים במוזיאון משפיע על היכולת שלנו לזכור אותם. המשתתפים בניסוי זכו לסיור מאורגן במוזיאון. הם התבקשו להתבונן במוצגים מסויימים ולצלם אחרים. אלו שצילמו זכרו פחות ואלו שהתמקדו בצילום באובייקט אחד מתוך כמה זכרו עוד פחות.

האם ניתן להסיק מכך בהכרח כי צילום פוגע ביכולתנו לזכור? נראה שמוקדם מידי לקבוע זאת. מצד שני כצלמים אתם וודאי מכירים את הריטואל הקבוע בעת נסיעות וטיולים בהם בני/בנות הזוג מבקשים שרק תורידו קצת את המצלמה ותהנו מהחוויה שלא דרך העינית. עכשיו אתם מוזמנים לנסות ולהיזכר בזמנים בהם לא צילמתם בטיולים – האם אתם זוכרים את המקומות והנופים טוב יותר?

כך או כך, בשנה הבאה צפוי שיווק רשמי של המשקפיים החכמים של גוגל אשר יאפשרו לנו (בסופו של דבר) תיעוד מלא של חיינו ואפשרות לצפות שוב באירועים אותם חווינו בצורה טבעית יותר מצילום במצלמה רגילה – יהיה מעניין לראות מה מחקרים עתידיים יגידו על ההשפעה של טכנולוגיה זו על הזיכרון האנושי.

יותר מידי צילום מונע מאיתנו לזכור?

memory camera1

טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב off-topic

8 תגובות

  1. אדי

    10/12/2013 ב 1:35 AM

    לא הבנתי מה הקשר בין צילום לבין זיכרון.

    זה בערך כמו לטעון: "ראיה אינטנסיבית פוגעת ביכולת לזכור אירועים"

    מה ההבדל התיפקודי בין צילום לבין סתם ראיה או התבוננות ?

    האם המחקר הבא יסיק "כתיבה אינטנסיבית פוגעת ביכולת לדבר" ?

    השב

  2. עידו גנוט

    10/12/2013 ב 2:55 AM

    המאמר המלא לא זמין בחינם אבל ההבנה שלי אומרת שמדובר בסופו של דבר במסקנה די בנאלית. כשאתה מתעסק בצילום אתה לא שם לב לסביבה (ואפילו פחות לדבר עצמו – כי אתה עסוק בתהליך הצילום ולא במה שאתה מצלם).

    השב

  3. שחר

    10/12/2013 ב 9:01 AM

    מניסון אישי אצלי זה מעוד נכון.
    אני מתאמן באומנות לחימה וכל פעם שאני מצלם איזה הדגמה של טכניקה. כשאני בא לנסות אותה אני בכלל לא זוכר מה קרה שם.

    כשאני מצלם אני מרגיש שבכלל לא ראיתי מה היה שם.

    השב

  4. אדי

    10/12/2013 ב 11:40 AM

    עידו – אז זה נכון לגבי כל דבר שאנחנו עושים, ומסקנה שכל עיסוק שמצריך תשומת לב או ריכוז, כולל נהיגה, יפגע לאורך זמן בזיכרון, היא מתמיהה (אם לא ממש תמוהה) לגבי הקשר הנסיבתי בין שני הדברים, קשר שלא נכתב עליו ולא-כלום.

    שחר – מה שאתה מתאר נשמע יותר כמו ADHD, שמן הסתם קיים גם בלי קשר לצילום. זו הסיבה שארצנו מוצפת בריטאלין.

    קיים מחקר ידוע (משנות השמונים) שהוכיח קשר בין זיכרון ארוך-טווח לבין שיוך האירועים הנזכרים למצב תודעתי נתון. המחקר בדק מדוע אלכוהוליסטים שמחביאים בקבוקי משקה בעת שיכרות, לא מסוגלים לזכור בעת היותם פיכחים, היכן הם החביאו את המשקה, אבל כשחזרו והשתכרו שוב, יכלו לזכור מחדש היכן המחבוא. המחקר הורחב למצבי תודעה שונים, והוכח קשר נסיבתי בין יכולת לזכור אירועים, לבין המצב התודעתי שבו אירע האירוע, או בו נחרט הזיכרון.

    אני לא חושב שבכך מדובר כאן, כי אז, כל עיסוק הדוורש כישורים דומים לצילום, כמו נהיגה, צפיה בטלויזיה, או שיטוט באינטרנט, היה מעלה או מציף אותה בעיה.

    השב

  5. עידו גנוט

    10/12/2013 ב 1:41 PM

    א. אני מניח שכן.
    ב. פגיעה בזיכרון אין הכוונה לפגיעה ביכולת לזכור באופן כללי אלא הסחת דעת שמונעת לזכור משהו ספציפי (זה לא שנמחקים לך נוירונים במוח כתוצאה מצילום תמונות).

    וכאמור זה נכון ברמה שזה בנאלי – אני מניח שגם אני הייתי זוכר יותר מהטיולים שהייתי בהם אם לא הייתי מצלם – אבל מה לעשות אני אוהב לצלם וזה כיף לי – אז אני זוכר פחות – לא נורא. אגב לפעמים אני לא לוקח מצלמה ואז אני מגלה שמשעמם לי או שאני מתבאס מכל מיני דברים שהייתי מצלם – בקיצור אצלי (ואני מניח שאצל לא מעט צלמים) פשוט קשה להיפרד מהמצלמה בטיולים (אנחנו קוראים לזה תחביב/מקצוע – אחרים עשויים לקרוא לזה התמכרות/אובססיה).

    אה כן – אדי – אני חושב שקצת מוגזם לאבחן את שחר כאן מעל דפי האתר – לי למשל בוודאות אין ADHD (אם כבר ההפך) וכאמור אני מניח שגם לי צילום משפיע על הזיכרון – זה משהו די כללי. לגבי השיכורים – מעניין לא הכרתי (ודווקא יש לי רקע אקדמי בקוגניציה).

    השב

  6. VIVAEL

    10/12/2013 ב 1:55 PM

    להוסיף כרטיס זכרון למשקפיים של גוגל וכבר זה יזכור עבורנו_:),בקשר לכתבה זה ממש נכון,בגלל זה במשטרה למשל כשמישהו אמור לזהות מבוקש מתוך אלבום לא מראים לו יותר מעשר תמונות בשעה,כי תמונות מבלבלות את הזכרון,כי המוח מנסה להשוות באופן אוטומטי בין התמונה למשהו שקשור למציאות_

    השב

  7. אדי

    10/12/2013 ב 1:58 PM

    א. לא התיימרתי לאבחן את שחר – אין לי כישורים או הסמכה לכך – רק ציינתי שמה שהוא מתאר נשמע יותר כמו – מאשר –

    ב. לגבי זה שאנחנו זוכרים יותר מטיול שבו לא צילמנו זה מובן וברור, וגם כאן נכנס הנושא של חלוקת-קשב וריכוז. אגב, מרקרים רבים הוכיחו שנשים מצטיינות בכך יותר מגברים, שהם יותר ממוקדי מטרה אחת, והם בעלי חשיבה "טורית" ולא "מקבילית" באנלוגיה למחשבים.

    ג. אפשר לגבי צילום וטיולים לומר, שהצילום עצמו, הוא אמצעים להעצים ולהדגיש זיכרונות מהטיול, כך שאפשר לומר שאחד מפצה על השני

    השב

  8. עידו גנוט

    10/12/2013 ב 2:02 PM

    מה שצילום גורם זה מיקוד במה שמצולם (ואצל לא מעט צלמים גם בתהליך הצילום עצמו – בעיקר אם צריך להתעסק עם הגדרות ודברים אחרים). זה כמובן מונע מאיתנו להתמקד בכל מה שמעבר לצילום. כאמור אין לי פתרון לזה ואני לא בטוח אם צריך – אם אתם אוהבים לצלם – תצלמו – רק קחו בחשבון שיהיו דברים שאחרים שלא מצלמים שמים לב אליו ואתם תפספסו.

    השב

להגיב על עידו גנוט לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *