ראשי מגזין טכנולוגיות צילום על ההבדלים שבין החיישן הדיגיטלי לסרט הפילם

על ההבדלים שבין החיישן הדיגיטלי לסרט הפילם

4
0

כל מי שיש לו עניין בהתפתחויות הטכנולוגיות מתקופת הפילם לעידן הדיגיטלי, ההרצאה אותה אנו מביאים היום היא צפיית חובה. אחד מבכירי התעשייה פורש על פני כרבע שעה שורה ארוכה ומרתקת של הבדלים אשר יעניינו כל צלם בעל זיקה טכנית כלשהי. לקינוח – מדוע טיסות מסחריות פוגעות לנו בחיישן המצלמה ומדוע החברות מסתירות זאת מאיתנו?

Cine Gear Expo – כנס בינלאומי מרכזי בתחום הקולנוע אולי אינו המקום הראשון בוא הייתם מצפים למצוא הרצאה מאלפת בתחום החיישנים אשר תעסיק גם צלמי סטילס אבל Rob Hummel – עושה בה בדיוק זאת. ל-Hummel היסטוריה מקצועית ארוכה אשר ראשיתה בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת ואשר במהלכה עבר ברבות מן החברות המובילות בתעשיית הקולנוע (וגם בלא מעט חברות טכנולוגיות מובילות) בניהן Walt Disney ,Technicolor ,Dreamworks Animation, סוני (שם כיהן כסגן נשיא בתחום הקולנוע הדיגיטלי), Warner Bros ועוד ועוד. ל- Hummel יש גם יד בהפקה ההיסטורית (ובחידוש מן השנים האחרונות) של יצירת המופת הקולנועית Blade Runner והוא חבר ב- Academy of Motion Picture Arts & Sciences המחלקת את פרסי האוסקר. אולי התפקיד אשר הכשיר אותו יותר מכל לספק נקודת מבט מעניינת על ההבדלים שבין חיישנים לסרטי צילום היה כשכיהן כנשיא יצרנית החיישנים האמריקנית הגדולה DALSA בין השנים 2006-2008 (חברה ממנה רוכשת גם חברת ליף חיישנים כפי שגילינו בראיון אותו קיימנו עם חברת ליף בשנה שעברה).

אור פוגע בחיישן – מתוך ההרצאה

Sensor pixel filling up

להלן מספר נקודות מעניינות שעלו מן הראיון (מומלץ בחום לצפות בכל 15 הדקות):

  • סרט צילום מכיל שכבות אמולסיה רבות (לפחות 3 שכבות לכל צבע) הרגישות לאורכי גל שונים. שכבות אלו דקות באופן משמעותי מן הסרט עליו הן מרוחות.
  • יש הבדל גדול בין רזולוציה של פילם לזו של חיישן דיגיטלי. גם אשר המפרט מציין כי מדובר בחיישן בעל 4K (במקרה של חיישן וידאו ברזולוציה גבוהה) מדובר בנתון שונה מאד מזה של סרט צילום בעל רזולוציה דומה.
  • אחת הסיבות להבדל נובעת מנתון המכונה Fill Factor – הנוגע לשטח הכיסוי על פני החיישן. שטח זה מוגבל מאד בשל המרווחים שבין הפיקסלים אשר כפי שניתן לראות בהדגמה שבסרטון הינם גדולים בהרבה ממה שרבים היו רוצים לחשוב (אם כי ראוי להזכיר כי ישנן שיטות שונות בהן משתמשות גם יצרניות הצילום להגדיל “באופן מלאכותי” את ה-Fill Factor למשל באמצעות מיקרו-עדשות).

אילוסטרציה לפיזור הפיקסלים על חיישן – שימו לב לפיזור הנמוך ולשטחים המתים הרבים (בשחור)

Sensor Fill factor

  • בעת כהונתו כנשיא יצרנית החיישנים DALSA אחד השיפורים הדרמטיים שהושגו באיכות התמונה של החיישנים נעשו לא כתוצאה משיפור בחומרה של החיישן אלא דווקא משיפורים מתמטיים שונים.
  • חיישני CCD ו-CMOS הם “עיוורים לצבע” – מסיבה זו נעשה שימוש בפילטרים מובנים החוסמים את האור הנופל על כל פיקסל פרט לאורך הגל הרצוי. הפיקסל מזהה שהגיע אליו אור, אך משום שרק האור באורך הגל המדויק יכול להגיע אליו, מעבד התמונה במצלמה מסוגל להרכיב מן המידע המתקבל מכל הפיקסלים השונים תמונה צבעונית.
  • בכל פעם שאנו לוקחים מצלמה לטיסה מסחרית אנו גורמים להרס של כמות מסוימת של פיקסלים (Hummel משתמש כאן במונח photo-sites). הוא מביא דוגמא למקרה שקרה כאשר משלוח של מצלמות קולנוע דיגיטליות אשר היו מיועדות לסרט “סופרמן חוזר” הגיעו מיפן בספינה אך נשלחו בטיסה בתוך ארה”ב וספגו מנה של קרינה בגובה רב בשעת הטיסה. התוצאה – קווים שחורים בסרט המזכירים שריטות על פילם.
  • כאשר Hummel עבד בסוני ובהמשך ב-DALSA ולמד על התופעה של נזק לחיישני מצלמות בשעת טיסה הוא ניסה לברר מדוע לא מספרים על כך לקהל הרחב – התשובה הייתה כי החברות יזכו למבול של תביעות מצד צלמים אשר למצלמותיהם נגרם נזק בטיסה (או שהם מאמינים כי נגרם) ולפיכך הן מעדיפות להשתיק את הדבר. מסתבר גם שלסוני וחברות אחרות יש שיטות מבוססות תוכנה במצלמה המסתירות את הפיקסלים הפגועים (יש להניח כי גם אם לא נראה בבדיקה פיקסל שרוף, אם מספיק כאלו יצטברו נוכל לזהות ירידה באיכות התמונה).
  • כאשר עושים שימוש במצלמות דיגיטליות עם עדשות בעלות אורך מוקד קצר (עדשות רחבות), אור המגיע בזווית אל החיישן יוצר אברציות כרומטיות או עיוותי צבע בתמונה. בעיה דומה איננה קיימת בפילם. הסיבה לכך היא סוג של “זליגה אלקטרונית” מפיקסל אחד לפיקסל סמוך (בעל “צבע” שונה).
  • בכדי להילחם בתופעה יש צורך לרוקן את הפיקסלים מאלקטרונים (אותם ניתן לדמות לכדים המתמלאים מים) – פעולת הריקון הזאת נמשכת זמן ומגבילה את קצב הצילום (בעיקר בוידיאו).

ההרצאה המלאה של Rob Hummel:

[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=98FZ8C6HneE&feature=player_embedded[/youtube]

מי שעוקב אחר הבלוג ייזכר וודאי מייד בעקבות הצפייה בהרצאה בהשוואה הגדולה אותה ערכה חברת Zacuto – בין מצלמות רפלקס למצלמות קולנוע. הפרויקט, המקיף ביותר שנעשה כנראה עד היום בנושא, מחולק לשלושה חלקים ואנו נפרסם את החלק השני בשבוע הבא.

עידו גנוטעידו גנוט
עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.
טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב טכנולוגיות צילום

4 תגובות

  1. Avatar

    yitzy

    07/08/2011 ב 4:33 AM

    שימו לב שהרבה מהטענות שלו נכונות רק לצילום וידאו
    (שעל זה בכלל מתבססת ההרצאה – צילום וידאו פילם VS דיגיטלי)

    השב

  2. Avatar

    עידו גנוט

    07/08/2011 ב 12:39 PM

    א. שים לב שכתבנו בראשית המאמר כי הוא ניתן במסגרת ה-“Cine Gear Expo – כנס בינלאומי מרכזי בתחום הקולנוע”.
    ב. אני בהחלט חושב שהרבה ממה שנאמר כאן רלוונטי מאד גם לתחום הסטילס.
    ג. שים לב שממש בסוף ההרצאה הוא מתייחס באופן ספציפי למצלמות סטילס דוגמת ה-7D וה-5D של קנון.
    ד. הדוגמא שלו לגבי חיישנים וטיסות מן הסתם נוגעת גם למצלמות סטילס (הרי החברה בסוני ו-DALSA שאלו אם הוא טס עם המצלמה שלו – הם מן הסתם התכוונו למצלמת סטילס אישית ולא למסרטת קולנוע.

    בקיצור מאד רלוונטי גם לצלמי סטילס.

    השב

  3. Avatar

    חגי

    07/08/2011 ב 11:09 PM

    מה זה מעניין אותי בתור צלם כמה מחשבה השקיעו בכלי העבודה שלי. מה איכפת לי אם זה עובד בזכות נוסחאות מתמטיות מסובכות או בעזרת סרט צילום פשוט (שהושקעה בו לא פחות מחשבה בתחילת המאה הקודמת…) כיום אני מאמין שהחיישן הדיגיטאלי נותן תשובה מוחצת לסרט הצילום, בטח כשכל תהליך הפיתוח והצפיה הוא דיגיטאלי גם כן.
    ולגבי טיסות- גם כאן, כל עוד יש לזה פיתרון מתמטי- לא מעניין. טוב לדעת, אבל לא משהו שיחזיר אותי לפילם או יגרום לי לשלוח מצלמה באוניה… באורך החיים של מצלמות כיום (בהנחה של בין 5-10 שנות שירות) ובמינון טיסות של אחת לשנה, המצלמה תוחלף לפני שתורגש ירידה באיכות עקב טיסות (הרי התוכנה מפצה על זה לא?..)

    השב

  4. Avatar

    עידו גנוט

    07/08/2011 ב 11:54 PM

    חגי – אם צפית בסרטון בתשומת לב יכולת לראות שיש להבדלים בין הפילם לדיגיטלי השלכות רבות – חלקן משפיעות עליך באופן ישיר כצלם (למשל סיפור הפיקסלים שנפגעים בכל טיסה או נושא זווית הפגיעה של אור מהצד הגורם לאברציות כרומטיות). יכול להיות שאותך כצלם סוגיות טכניות אינן מעניינות באופן כללי ואתה פשוט רוצה לצלם. זה לגיטימי אבל אל תפסול את הנושא כלא מעניין את כלל הצלמים.

    חשוב גם לומר שאף אחד פה לא מנסה להחזיר צלמים לעידן הפילם. גם הדובר אומר בכנות מלאה במהלך ההרצאה כי עידן הפילם עבר ולא יחזור (גם אם יש מגמה מסויימת של חזרה נוסטלגית אצל צלמים שונים – עניין שגם אנו עוסקים בו מפעם לפעם). מצד שני כמו שכתבתי קודם העובדה שכנראה לא תעשה עוד שימוש בפילם לא אומרת שאין זה מן הראוי שתדע כיצד הוא שונה מהדיגיטלי.

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *