טכנולוגיות צילום מגזין על ההבדלים שבין החיישן הדיגיטלי לסרט הפילם ע״י עידו גנוט פורסם ב 05/08/2011 4 0 כל מי שיש לו עניין בהתפתחויות הטכנולוגיות מתקופת הפילם לעידן הדיגיטלי, ההרצאה אותה אנו מביאים היום היא צפיית חובה. אחד מבכירי התעשייה פורש על פני כרבע שעה שורה ארוכה ומרתקת של הבדלים אשר יעניינו כל צלם בעל זיקה טכנית כלשהי. לקינוח – מדוע טיסות מסחריות פוגעות לנו בחיישן המצלמה ומדוע החברות מסתירות זאת מאיתנו? Cine Gear Expo – כנס בינלאומי מרכזי בתחום הקולנוע אולי אינו המקום הראשון בוא הייתם מצפים למצוא הרצאה מאלפת בתחום החיישנים אשר תעסיק גם צלמי סטילס אבל Rob Hummel – עושה בה בדיוק זאת. ל-Hummel היסטוריה מקצועית ארוכה אשר ראשיתה בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת ואשר במהלכה עבר ברבות מן החברות המובילות בתעשיית הקולנוע (וגם בלא מעט חברות טכנולוגיות מובילות) בניהן Walt Disney ,Technicolor ,Dreamworks Animation, סוני (שם כיהן כסגן נשיא בתחום הקולנוע הדיגיטלי), Warner Bros ועוד ועוד. ל- Hummel יש גם יד בהפקה ההיסטורית (ובחידוש מן השנים האחרונות) של יצירת המופת הקולנועית Blade Runner והוא חבר ב- Academy of Motion Picture Arts & Sciences המחלקת את פרסי האוסקר. אולי התפקיד אשר הכשיר אותו יותר מכל לספק נקודת מבט מעניינת על ההבדלים שבין חיישנים לסרטי צילום היה כשכיהן כנשיא יצרנית החיישנים האמריקנית הגדולה DALSA בין השנים 2006-2008 (חברה ממנה רוכשת גם חברת ליף חיישנים כפי שגילינו בראיון אותו קיימנו עם חברת ליף בשנה שעברה). אור פוגע בחיישן – מתוך ההרצאה להלן מספר נקודות מעניינות שעלו מן הראיון (מומלץ בחום לצפות בכל 15 הדקות): סרט צילום מכיל שכבות אמולסיה רבות (לפחות 3 שכבות לכל צבע) הרגישות לאורכי גל שונים. שכבות אלו דקות באופן משמעותי מן הסרט עליו הן מרוחות. יש הבדל גדול בין רזולוציה של פילם לזו של חיישן דיגיטלי. גם אשר המפרט מציין כי מדובר בחיישן בעל 4K (במקרה של חיישן וידאו ברזולוציה גבוהה) מדובר בנתון שונה מאד מזה של סרט צילום בעל רזולוציה דומה. אחת הסיבות להבדל נובעת מנתון המכונה Fill Factor – הנוגע לשטח הכיסוי על פני החיישן. שטח זה מוגבל מאד בשל המרווחים שבין הפיקסלים אשר כפי שניתן לראות בהדגמה שבסרטון הינם גדולים בהרבה ממה שרבים היו רוצים לחשוב (אם כי ראוי להזכיר כי ישנן שיטות שונות בהן משתמשות גם יצרניות הצילום להגדיל “באופן מלאכותי” את ה-Fill Factor למשל באמצעות מיקרו-עדשות). אילוסטרציה לפיזור הפיקסלים על חיישן – שימו לב לפיזור הנמוך ולשטחים המתים הרבים (בשחור) בעת כהונתו כנשיא יצרנית החיישנים DALSA אחד השיפורים הדרמטיים שהושגו באיכות התמונה של החיישנים נעשו לא כתוצאה משיפור בחומרה של החיישן אלא דווקא משיפורים מתמטיים שונים. חיישני CCD ו-CMOS הם “עיוורים לצבע” – מסיבה זו נעשה שימוש בפילטרים מובנים החוסמים את האור הנופל על כל פיקסל פרט לאורך הגל הרצוי. הפיקסל מזהה שהגיע אליו אור, אך משום שרק האור באורך הגל המדויק יכול להגיע אליו, מעבד התמונה במצלמה מסוגל להרכיב מן המידע המתקבל מכל הפיקסלים השונים תמונה צבעונית. בכל פעם שאנו לוקחים מצלמה לטיסה מסחרית אנו גורמים להרס של כמות מסוימת של פיקסלים (Hummel משתמש כאן במונח photo-sites). הוא מביא דוגמא למקרה שקרה כאשר משלוח של מצלמות קולנוע דיגיטליות אשר היו מיועדות לסרט “סופרמן חוזר” הגיעו מיפן בספינה אך נשלחו בטיסה בתוך ארה”ב וספגו מנה של קרינה בגובה רב בשעת הטיסה. התוצאה – קווים שחורים בסרט המזכירים שריטות על פילם. כאשר Hummel עבד בסוני ובהמשך ב-DALSA ולמד על התופעה של נזק לחיישני מצלמות בשעת טיסה הוא ניסה לברר מדוע לא מספרים על כך לקהל הרחב – התשובה הייתה כי החברות יזכו למבול של תביעות מצד צלמים אשר למצלמותיהם נגרם נזק בטיסה (או שהם מאמינים כי נגרם) ולפיכך הן מעדיפות להשתיק את הדבר. מסתבר גם שלסוני וחברות אחרות יש שיטות מבוססות תוכנה במצלמה המסתירות את הפיקסלים הפגועים (יש להניח כי גם אם לא נראה בבדיקה פיקסל שרוף, אם מספיק כאלו יצטברו נוכל לזהות ירידה באיכות התמונה). כאשר עושים שימוש במצלמות דיגיטליות עם עדשות בעלות אורך מוקד קצר (עדשות רחבות), אור המגיע בזווית אל החיישן יוצר אברציות כרומטיות או עיוותי צבע בתמונה. בעיה דומה איננה קיימת בפילם. הסיבה לכך היא סוג של “זליגה אלקטרונית” מפיקסל אחד לפיקסל סמוך (בעל “צבע” שונה). בכדי להילחם בתופעה יש צורך לרוקן את הפיקסלים מאלקטרונים (אותם ניתן לדמות לכדים המתמלאים מים) – פעולת הריקון הזאת נמשכת זמן ומגבילה את קצב הצילום (בעיקר בוידיאו). ההרצאה המלאה של Rob Hummel: [youtube]https://www.youtube.com/watch?v=98FZ8C6HneE&feature=player_embedded[/youtube] מי שעוקב אחר הבלוג ייזכר וודאי מייד בעקבות הצפייה בהרצאה בהשוואה הגדולה אותה ערכה חברת Zacuto – בין מצלמות רפלקס למצלמות קולנוע. הפרויקט, המקיף ביותר שנעשה כנראה עד היום בנושא, מחולק לשלושה חלקים ואנו נפרסם את החלק השני בשבוע הבא. עידו גנוט עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות. אתם יכולים לתמוך באתר מגה פיקסל על ידי רכישה מהשותפים שלנו משווקים: Amazon, B&H, Adorama and E-bay. למה שתסמכו עלינו?
LensVid Talk (פרק 1): סוני A6700, תאורות GaN, פילטרים ננעלים ועוד היום אנו גאים להביא בפניכם את הפרק הראשון של LensVid Talk (מתוך אתר הבת …
מוצר ראשון מבית LensVid בשיתוף חברת SmallRig – ה-mini L-Shaped Mount Plate אנו גאים במיוחד לפרסם היום את המוצר הראשון פרי פיתוחנו – ה-mini L-Shaped Mount …
LensVid Talk (פרק 2): ZHIYUN Crane 4, DJI Air 3, Came-TV V-Mount Clamp ועוד אנו ממשיכים היום בסדרת של LensVid Talk (מתוך אתר הבת שלנו בשפה האנגלית), שיחה …