מייצב תמונה בפעולה

עסקנו לאחרונה בפעולתו של מייצב התמונה בעדשות בכתבה “מכאנית בעולם דיגיטלי: על צמצמים, תריסים ומייצבים” היום נביא סרטון חדש וברור יותר המדגים את אופן פעולתו של מייצב התמונה בעדשה.

האתר cameratechnica פרסם לאחרונה סרטון מעניין המדגים את אופן פעולתו של מייצב התמונה בעדשה:

בסרטון ניתן לראות את העדשה כשהיא מפורקת באופן חלקי והאלמנט הקדמי שלה מוסר. במרכז התמונה נראה אלמנט עדשה “צף” הנע במטרה לנסות ולייצב את התמונה.

בעולם קיימות מספר טכניקות מרכזיות לייצוב תמונה:

ייצוב אופטי – בדומה לזה הנראה בסרטון, דואג לייצב את התמונה באמצעות מערכת המובנית בעדשה וכוללת מדי תאוצה זוויתיים (ג’ירוסקופים). לרוב משמש מד אחד לזיהוי תנועה אנכית והאחר לזיהוי תנועה אופקית. בעדשות מסוימות (לדוגמא בעדשת ה-AF-S VR Zoom-Nikkor 70-300mm f/4.5-5.6G IF-ED של ניקון) קיים מצב המאפשר צילום בזמן תנועה אופקית (מכונה בעדשות ניקון Active Mode) – מצב זה מאפשר, כאשר הוא מופעל, לצלם מתוך רכב נוסע או סירה ולקבל ייצוב על ציר אחד בלבד. במרבית העדשות בעלות מערכת ייצוב אופטית רצוי לכבות את המייצב כאשר העדשה ניצבת על חצובה משום שהדבר עשוי לגרור תוצאות טובות פחות. בחלק מן העדשות (כמו לדוגמא ב-EF-S 18-135mm f/3.5-5.6 IS של קנון) נוסף מנגנון (המכונה בקנון Tripod Detection) המסוגל לזהות באופן אוטומטי מתי העדשה ניצבת על חצובה ולכבות את עצמו. מנגנוני הייצוב האופטיים עברו אבולוציה לאורך השנים וגם קנון וגם ניקון שיחררו בשנים האחונות גרסאות חדשות לעדשות וותיקות הכוללות דורות חדשים של מייצבים (המספקים כיום עד 4 סטופים של ייצוב).

ייצוב בעדשה (קרידט: cameratechnica)

מערכות ייצוב אופטיות נחשבות למערכות הייצוב היעילות ביותר כיום אם כי הן אינן חפות מחסרונות. מערכת הייצוב צורכת חשמל מן המצלמה ומקצרת את חיי הסוללה, המערכת מובנית בעדשה ואיננה קיימת בחלק משמעותי מליין העדשות הנוכחי של קנון וניקון (הדבר נכון גם עבור חלק מן החברות האחרות) והבעיה המרכזית – בעיקר כאשר מדובר בעדשות בעלות אלמנטים גדולים, מדובר בתוספת מורכבת ויקרה לעדשה המחייבת שילוב מערכת מכאנית גדולה ומסורבלת הדורשת לעיתים שינויים במבנה האופטי של העדשה.

ייצוב מבוסס חיישן (Sensor Shift) – מערכת ייצוב מבוססת חיישן מצויה במצלמה ויתרונה המרכזי הוא בכך שהיא איננה תלויה בעדשה זו או אחרת בכדי לספק ייצוב לתמונה. המערכת מבוססת על הזזה אקטיבית של החיישן באמצעות מערכת מכאנית בכדי למנוע רעד (באופן דומה לדרך בן נע האלמנט “הצף” במערכות ייצוב אופטיות). מערכות ייצוב מבוססות חיישן קיימות במצלמות קומפקטיות מתקדמות אך גם בשורה של מצלמות רפלקס (ומצלמות חסרות מראה) של סוני, פנטקס ואולימפוס. כמו למערכות אופטיות גם למערכות ייצוב מבוססות חיישן חסרונות מסוימים – הן מחייבות את היצרן להוסיף רכיב מכאני סביב החיישן במקום לקבעו לשאר הרכיבים האלקטרוניים בגוף המצלמה (עניין התופס מקום בגוף המצלמה ואינו פשוט בהכרח בעיקר בחיישנים גדולים). טענה נוספת אשר עלתה בעבר היא שבכדי לייצב את התמונה המגיעה מעדשות טלפוטו ארוכות (200 מ”מ ומעלה) תידרש תנועה גדולה מאד של החיישן (מעל 5 מ”מ). לא ברור האם וכיצד התגברו חברות שונות על מגבלה זו (בעיקר סוני העושה שימוש במערכות ייצוב מבוססות חיישן גם בליין המצלמות המקצועי שלה).

ייצוב דיגיטלי – בחלק מן המצלמות הקומפקטיות מעדיפות היצרניות לחסוך בעלויות ובמקום והן בחרו לשלב אלגוריתמים שתפקידם לנסות ולייצב את התמונה ברמת התוכנה. בפועל אלגוריתמים אלו אינם מסוגלים לספק ייצוב ברמה המשתווה לזו של ייצוב אופטי או ייצוב מבוסס חיישן והם מוגבלים בעת צילום בתנאי תאורה נמוכים (חלק מהחברות משלבות בין ייצוב דיגיטלי לייצוב אופטי או ייצוב מבוסס חיישן במצלמות קומפקטיות).

עידו גנוט

עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.

אתם יכולים לתמוך באתר מגה פיקסל על ידי רכישה מהשותפים שלנו

משווקים: Amazon, B&H, Adorama and E-bay.

למה שתסמכו עלינו?