ראשי מאמרים זכויות הצלם הפרת זכות יוצרים בצילומים

הפרת זכות יוצרים בצילומים

2
0

חדשות לבקרים מוגשות לבתי המשפט תביעות על ידי צלמים אשר נעשה שימוש בצילומיהם ללא קבלת רשות וללא מתן קרדיט. מאחר וקיים קושי בהוכחת הנזק שנגרם כתוצאה מאותו שימוש בלתי מורשה, נוהגים הצלמים להגיש תובענה לקבלת פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק אשר שיעורו נקבע בחוק זכות יוצרים עד לסך של 100,000 ₪. אולם, מהו שיעור הפיצוי שייקבע בסופו של יום על ידי בית המשפט? לאחרונה התפרסם פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה שקבע פרמטרים בהירים לקביעת גובה הפיצוי תוך בחינה של התנהגות הצדדים לפני הפרסום הבלתי מורשה, במהלכו, ולאחריו.

סעיף 56 לחוק זכות יוצרים קובע כי אם הופרה זכות יוצרים רשאי בית המשפט לפסוק לתובע בשל ההפרה “פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים”. החוק גם קובע פרמטרים שבית המשפט רשאי לשקול בקובעו את גובה הפיצוי ובכלל זה את היקף ההפרה, משכה, חומרתה, הנזק הממשי שנגרם לתובע, הרווח שהפיק הנתבע, מאפייני פעילות התובע והנתבע וטיב היחסים ביניהם ותום לבו של הנתבע.

ביולי האחרון התפרסם פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה בעניין ישראל כהן נגד קו עיתונות דתי בע”מ, במסגרתו נדונה תמונה שבה צולם בביתו הרב קנייבסקי, שהינו מנהיג רוחני בולט בציבור החרדי-ליטאי, כשהוא לוקח חלק בטקס שבירת טלפונים ניידים באמצעות פטיש (התמונה המדוברת בכתבה באתר Ice). תמונה זו פורסמה על ידי הנתבעת, אשר מוציאה לאור עיתונים שונים במגזר החרדי, ללא קבלת רשותו של הצלם וללא מתן קרדיט לצלם. מכתב אזהרה שנשלח על ידי הצלם לא זכה לכל מענה ולכן הוגשה על ידו תביעה על סך של 120,000 ₪. בית המשפט בחן מי בעל הזכויות בתמונה ולאחר שקבע כי התובע הוא בעל הזכויות בה, נקבע על ידו כי התמונה פורסמה ללא קבלת רשותו וללא מתן קרדיט ועל כן יש לפסוק לתבוע פיצוים בגינה. מעניינים במיוחד הם השיקולים אותם מנה בית המשפט  משהיה עליו להכריע מהו גובה סכום הפיצוי הסטטוטורי שיפסק לזכות התובע:

תוכן התמונה: באותו מקרה התמונה תיעדה אירוע לא שגרתי של גורם ידוע בעולם החרדי ונקבע כי ייחודיותה של התמונה הוא בערכה האמנותי, נושאה הלא שגרתי והגורם הבכיר שצולם בה. נקבע כי אלמנטים אלה מגבירים את העניין בתמונה ומגדילים את ערכה.

זהות הנתבעת: נקבע כי העובדה שהנתבעת מפעילה כלי תקשורת מטילה עליה חובה מיוחדת להקפיד בזכויות יוצרים של אחרים וכי עיסוקה של הנתבעת  מצדיק הגדלה של שיעור הפיצויים גם על מנת להעביר מסר מרתיע לעוסקים בתחום.

היקף ההפרה: דובר על היקף של עשרות אלפי עותקים של העיתון.

התנהלות הנתבעת טרם פרסום התמונה: נקבע כי הנתבעת לא הראתה כל ראיה בנוגע לניסיונותיה לברר למי שייכות זכויות היוצרים בתמונה והעדר כל פעולה כזו נזקפה לחובתה.

התנהלות הנתבעת לאחר שהתובע פנה אליה במכתב: הנבעת לא השיבה למכתב האזהרה שקבלה ונקבע כי העובדה שהיא לא ביצעה כל פעולה שהיא בניסיון למזער את ההפרה (כמו לדוגמא פרסום מאוחר של קרדיט ליוצר) – עומדת לחובתה.

התנהלותה הדיונית של הנתבעת: נקבע כי התנהגותה של הנתבעת בעת הדיון בבית המשפט והימנעותה מהבאת עדים רלבנטיים מעידה על זלזול בהליך המשפטי ובית המשפט התחשב בכך במסגרת סכום הפיצוי שהוטל על הנתבעת לשלם.

מהות הזכות שהופרה: במקרה דנן הופרה גם הזכות הכלכלית (שימוש ללא רשות בתמונה) וגם הזכות המוסרית (אי מתן קרדיט).

גודל התמונה ומיקומה: נקבע שהעובדה שהתמונה פורסמה בגודל קטן יחסית, ובעמוד פנימי של העיתון היוותה שיקול להפחתת סכום הפיצוי.

היקף ההפרה: העובדה שהתפוצה של העיתון היא מקומית ולא ארצית היוותה שיקול להפחתת סכום הפיצוי.

עיסוקו של התובע: העובדה שלא הוכח כי התובע הוא צלם מהמובילים ומהבולטים בישראל נזקפה לחובתו.

לאור שקילת מכלול שיקולים אלה קבע בית המשפט כי יש לפצות את התבע בסך של 32,500 ₪.

פסק דין זה שם דגש על האחריות החלה על מי שעוסק כעניין שבשיטה בפרסום מאמרים וצילומים, וכן מתייחס בכובד ראש להתנהגות המפר לאחר ביצוע ההפרה. על כן ,לאור הפרמטרים המנויים בפסק דין זה, ייטיבו הנתבעים הפוטנציאלים לכלכל את צעדיהם גם לפני פרסום תמונה שהם מקבלים לידם מבלי לבדוק מיהו היוצר וגם לאחר קבלת מכתב ההתראה לידם.

זכויות הצלם (פוטוקינה, 2012; צילום: עידו גנוט)

DSC 0109

הכלל הבסיסי הוא שתמונה מקורית היא יצירה המוגנת בזכות יוצרים וזכות זו של היוצר ממשיכה לעמוד בעינה גם אם היוצר העלה לאינטרנט תמונה מקורית פרי יצירתו אפילו מבלי שציין שקיימת הגבלה על העתקתה או שימוש בה. לכן ברירת המחדל היא שאין רשות כללית להשתמש ביצירה שנמצאה באינטרנט.  יחד עם זאת קיימים חריגים בחוק בהם יותר שימוש בתמונה ללא קבלת רשות מבעליה, ובנוסף  קיימים מקרים שבהם מי שהעלה תמונה ללא קבלת רשות מבעליה לא יחויב בתשלום הפיצוי הסטטוטורי –

חריג 1 : יצירות יתומות– על פי החוק יצירה יתומה היא יצירה שבעל הזכויות בה אינו ידוע או לא אותר והמשתמש פעל “בשקידה סבירה” לאיתור בעל הזכות בה לפני השימוש ביצירה. במקרה כזה משתמש פרטי לא יחשב כמפר זכות יוצרים אם שעה שהוא משתמש בתמונה הוא מציין כי מדובר ב”יצירה יתומה” שבעליה לא אותר וכי בעל הזכויות זכאי לבקש לחדול מעשיית שימוש ביצירה והמשתמש נותן פרטי קשר ליצירת קשר עימו. בנוסף  על המשתמש להפסיק את השימוש ביצירה או לקבל רישיון לשימוש עתידי ביצירה לאחר שקבל הודעה מבעל הזכויות ביצירה.

אם השימוש ביצירה מסחרי הרי שעל המשתמש בנוסף לאמור לעיל גם לפרסם הודעה באינטרנט או בעיתון על כוונתו לעשות שימוש ביצירה לפני השימוש בה, ועליו לשלם לבעל הזכויות תמלוג ראוי לאחר שקבל הודעה ממנו.

חריג 2: שימוש הוגן– ניתן לעשות שימוש ביצירה אף ללא קבלת רשות בעל הזכויות בה, וזאת אם השימוש הנעשה ביצירה הוא “שימוש הוגן”. כדי לזכות בהגנה זו השימוש שנעשה בתמונה הוא לצרכי מטרות כגון “לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך” והשימוש צריך להיות “הוגן” כאשר מבחינת הגינות השימוש בתי המשפט בוחנים מטרת השימוש, אופי היצירה, היקף השימוש והשפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה. כך לדוגמא לאחרונה במסגרת פרשת נספרסו נגד אספרו קלאב בית המשפט העליון קבע כי פרסומת שהיא פרודיה על פרסומת אחרת עשויה להיות “שימוש הוגן”.

חריג 3: לא יחול פיצוי סטטוטורי על שימוש למטרות פרטיות בתמונה שנלקחה מהאינטרנט – החוק קובע כי לא יחול פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק במקרה שאדם העלה לאינטרנט, למטרה שאינה מסחרית תמונה של אחר ללא רשות, ובלבד שהוא הסיר אותה אותו לאחר שקבל הודעה מבעל הזכויות בה על ההפרה ושעה שהתמונה לא הועתקה מקטלוג שמטרתו מתן רישיון לשימוש ביצירות הכלולות בו. פטור זה חל גם על פעולות של עמותות, חברות לתועלת הציבור ומוסדות ללא כוונת רווח או מוסדות חינוך, מוזיאונים וספריות. ויודגש – במקרים אלה אמנם קימת “הפרה” של הזכות אבל לא יחולו ההוראות שמאפשרות לבעל הזכות לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק ובעל הזכות יצטרך להוכיח נזק ממשי שקרה לו כתוצאה מהעלאת תמונתו ללא רשות.

לכן, המפרסמים הן במדיה הפיסית והן במדיה האינטרנטית צריכים לנקוט משנה זהירות לפני שהם בוחרים אילו תכנים ו/או תמונות לפרסם באופן שהם לא יימצאו עצמם מפרי זכויות של אחרים.

הכותבת: עו”ד רקפת פלד הינה, שותפה בגילת, ברקת ושות’ מקבוצת ריינהולד כהן מומחית לקניין רוחני.

Avatarעו"ד רקפת פלד
טען עוד כתבות קשורות
  • הפרת זכויות יוצרים ותוצאותיה

    במאמר הראשון בסדרה עסקנו בשאלה מהי זכות היוצרים, במאמר השני בסדרה, העמקנו בשאלת הזכות המוס…
  • מהי הזכות המוסרית?

    במאמר הקודם שלי הסברתי מהי זכות היוצרים. במאמר זה אתייחס לבת הדודה הפחות מוכרת של זכות היו…
  • מהי זכות היוצרים?

    אף שלרובנו, המונח “זכות יוצרים” מוכר הוא, לא תמיד אנשים מבינים את המשמעות המשפ…
טען עוד ב זכויות הצלם

2 תגובות

  1. Avatar

    נעם

    20/09/2019 ב 5:59 PM

    יפה מאוד, אהבתי, יסודי ומקיף.
    מבקש לשאול, מה קורה בשימוש ללא רשות עם מתן קרדיט, האם זה עדיין חושף את המשתמש לתביעה וקמה עילה לבעל התמונה לתביעה, בהתייחס לעובדה שהצלם לעיל אינו מפורסם ועל כן הופחת הפיצוי, האם יש צדק בהפליה או ההנחה היא שהפחות מפורסם מימלא מרוויח פחות (אני לא תומך בהנחה הזו), יש לי עוד שאלות אבל חפרתי מספיק

    השב

  2. Avatar

    עידו גנוט

    22/09/2019 ב 3:45 AM

    אני בספק אם רקפת קוראת כאן ובאופן כללי עורכי דין לא אוהבים להגיב בצורה כזאת – אחרי הכל זאת העבודה שלהם והם מקבלים עליה כסף. בכל מקרה מההבנה המעטה שלי בעניין וגם ממה שרקפת עצמה כתבה – בין אם נתת ובין אם לא נתת קרדיט – שימוש ללא רשות הוא אסור (פרט למקרים המצויינים בכתבה). לגבי גובה הפיצוי – ההנחה הסבירה אומרת שהוא אמור לעמוד באופן ישיר ביחס לגובה הפגיעה – כלומר אם מישהו היה יכול להרוויח יותר כסף מתמונה (כמו בדוגמא של התמונה הייחודית של הרב) הגיוני שיפוצה ביותר כסף מסתם תמונה שפורסמה ללא רשות ואין לה ערך משמעותי. האם זה הוגן – לא יודע אבל זה כנראה המצב.

    השב

להגיב על עידו גנוט לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *