ראשי מאמרים היסטוריה מצלמות בחלל

מצלמות בחלל

9
0

אל הירח ובחזרה

המרוץ לירח היווה שלב נוסף בהתפתחות הצילום בחלל. התהודה העצומה לה זכה פרויקט החלל בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20 הובילה את NASA לשינוי גישה מוחלט בנוגע לחשיבותו של הצילום כחלק מפרויקט החלל. המצלמה לא נתפסה עוד כהפרעה אלא כרכיב מרכזי במשימה. לצורך כך פעלה סוכנות החלל האמריקנית בשיתוף עם חברת הסלבלד לפתח דגם מיוחד של מצלמה למשימות חלל.

Hasselblad 500 EL Data Camera
מצלמת ה-Hasselblad-500-EL "הירחית" (קרדיט: הסלבלד/NASA)

בשיא תקופת הפיתוח של “מצלמת הירח” עבדו לא פחות משישה מהנדסים מחברת הסלבלד במשרה מלאה עבור NASA במפעלי החברה בגוטנברג שבדרום שבדיה. המהנדסים ביצעו שורה ארוכה של שינויים ובניהם שינוי הצמצם ובדיקה מדוקדקת של חומרי הסיכה המשמשים במצלמה בכדי לבחון את התנהגותם בתנאי טמפרטורה קיצוניים. חברות נוספות היו אף הן שותפות לפרויקט. בחברת קרל זייס עמלו מהנדסים על בחינת השינויים האפשריים של שבירת האור בתנאי ואקום ובחברת קודק עבדו על פיתוח סרטי צילום מיוחדים ודקים לשימוש בתנאי חלל.

למרות העבודה המתמשכת החל מאמצע העשור, רק בספטמבר 1968, מעט יותר משנה לפני הנחיתה על הירח, סיכמה NASA סופית את מפרט מצלמת הירח והעבירה אותו לחברת הסלבלד לצורך ייצור. בין השינויים שהוכנסו בדגם ה-500EL המיוחד שהותאם למשימת אפולו לירח וזכה לכינוי EDC (או Electric Data Camera), היו: סילוק כיסוי העור החיצוני, הסרת העינית, המראה והתריס המשני, מחסנית עם התאמה לשליפה נוחה ורשת צלבים (Reseau Plate) אשר אפשרה מאוחר יותר למדענים לקבוע את גודלם של אובייקטים בתמונה (עניין הכרחי במקום חסר מאפיינים בולטים כמו הירח).

Buzz Aldrin practicing with a Hasselblad camera while Neil Armstrong
באז אלדרין וניל ארמסטרונג מתרגלים צילום עם מצלמת הסלבלד (קרדיט: NASA)

עד היום תמהים רבים (כמו גם לא מעט חובבי קונספירציות) אודות איכות התמונות המעולה שהחזירו עימם ניל ארמסטרונג וחבריו. למרות איכות הציוד שהיה ברשותם התנאים בהם צילמו היו קשים במיוחד. עם מצלמה קשורה לחזה, ללא יכולת אמיתית לראות את אשר הם מצלמים, בתנאי תאורה בעיתיים ותוך שהם עטויים חליפות חלל כבדות וכפפות עבות הופקו כמה מן התמונות המוכרות ביותר בהיסטוריה האנושית (טביעת הרגל הראשונה, אלדרין מהלך על הירח ועוד).

לא מעט אנקדוטות קשורות בנושא הצילום במהלך משימת אפולו 11. ניל ארמסטרונג (מפקד המשימה והצלם הראשי (באז אלדרין לא נשא מצלמה), לא ידע למשל כמה תמונות נשארו לו בכל “מחסנית צילום” בשל החליפה המסורבלת אותה לבש. מסיבה זו, בכל פעם שצילם תמונה היה עליו להכריז זאת בקשר ובפיקוד המשימה בכדור הארץ עקבו אחר ההודעות, רשמו והודיעו לארמסטרונג בכל פעם שהיה עליו להחליף מחסנית (ארמסטרונג צילם 3 מחסניות וסך הכל כ-450 תמונות ב-21 השעות בהן שהה על הירח). עובדה מעניינת נוספת קשורה בגורלן של מצלמות הירח. מכיוון שבמסע חזרה לכדור הארץ כל גרם היה בעל חשיבות נשאו עימם ארמסטרונג ואלדרין מלבד 21 ק”ג של אדמת ירח, רק את סרטי הצילום תוך שהם מותירים מאחור את כל מצלמותיהם.

בעוד שסיפורן של מצלמות ההסלבלד על הירח סופר פעמים רבות ונחשב מוכר יחסית, מצלמה נוספת צורפה לטיסת אפולו 11 וסיפורה המרתק מוכר הרבה פחות.

סיפורה של מצלמת התקריב הירחית

ALSCC kodak 3d moon camera
הקודאק ALSCC - מצלמת התקריב הירחית (קרדיט: NASA)

תומס גולד היה מדען בריטי מבריק אך שנוי במחלוקת אשר בין שאר הישגיו המדעיים ניתן למנות גם את אחריותו לפיתוח מצלמת ה-Point and Shoot היקרה בהיסטוריה. זמן רב בטרם נגעה כף רגלו של ארמסטרונג בקרקע העדינה של הירח כבר עבד גולד על פיתוח מצלמת תקריב ייחודית לצילום קרקע הירח. במרתף ביתו שיחק גולד במשך זמן רב עם דגם של מצלמת ניקון 35 מ”מ במטרה להגיע לתנאים האופטימאליים לצילום תקריב. אלא שהדרך ממרתף ביתו אל קרקע הירח הייתה ארוכה וסבוכה.

בטרם בוצעו ניסיונות הנחיתה הרובוטיים הראשונים על הירח (החל מסוף שנות ה-50 של המאה ה-20) אך גם אחריהם ומידה מסוימת עד לנחיתה המאוישת הראשונה ב-1969, ניטש בקהילה המדעית ויכוח בשאלה מה טיבה של קרקע הירח. גולד טען כי קרקע הירח מורכב מאבק עדין במיוחד בו עשויה חללית לשקוע – מדענים אחרים התנגדו נחרצות. טיב הקרקע עורר שורה שלמה של שאלות והיה נושא למגוון תיאוריות מדעיות באותה תקופה. גולד טען למשל כי קרקע הירח מורכבת ממבנים עדינים במיוחד ומשום שעל הירח אין אטמוספרה, רוחות או מים, מבנים אלו משתמרים היטב. משום שאסטרונאוטים אשר ינחתו על הירח לא יוכלו לקחת עימם דגימות קרקע מבלי להרוס את המבנים העדינים, הציע גולד לצלם מקרוב מבנים אלו באמצעות המצלמה המיוחדת אותה פיתח.

למרות דעותיו השנויות במחלוקת, יוקרתו המדעית של גולד באותם שנים זיכתה אותה ב-1964 במקום בוועדה המיוחדת המייעצת לנשיא ארה”ב בנושאי חלל. כחבר בוועדה הציע גולד לעשות שימוש בגרסה של המצלמה אותה פיתח בתוכנית אפולו והוועדה אישרה את הרעיון והתוכנית יצאה לדרך. בכדי לקדם את רעיון מצלמת התקריב הירחית הוקמה וועדה מיוחדת נוספת בה היו חברים מלבד גולד גם חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1952 אדוורד פרסל (Edward Mills Purcell) ונציג חברת פולרואיד. על הוועדה הוטל לקבוע את הפרמטרים לפיתוח המצלמה על ידי חברת קודק (המצלמה הניסיונית אותה בנה גולד שנים קודם לכן הייתה עשויה חלקה עץ ולא התאימה מן הסתם למשימה המאתגרת של פעולה בתנאי החלל).

Reseau plate
ה-Reseau-plate - קנה מידה ירחי (קרדיט: NASA)

הזמן היה גורם מכריע בתהליך הפיתוח. רק בנובמבר 1968, קצת יותר משנה לפני מועד הנחיתה המתוכנן על הירח שוחח נציג הוועדה עם חברת קודק וקיבל הסכמה עקרונית לפיתוח המצלמה (החברה הייתה עסוקה באותה עת בעבודה על חוזים גדולים לחיל האוויר האמריקני ולא ששה להיכנס לפרויקטים הרפתקניים חדשים). החודשים נקפו ולבסוף התקבל בחברת קודק מכתב עב כרס עם התוכניות המלאות והמאושרות על ידי NASA לפיתוח המצלמה. לאחר שעברו על ההנחיות הבינו בקודק כי אין סיכוי כי יצליחו לעמוד בדרישות המפרט ובלוח הזמנים של NASA ושלחו תשובה שלילית לסוכנות החלל.

ההפתעה בסוכנות החלל האמריקנית הייתה רבה, אך עד מהרה התעשתו המנהלים ב-NASA והסכימו על תהליך מזורז וביצוע התאמות בכדי לקצר ככל הניתן את הפיתוח והייצור של המצלמה. לאחר השלמת המפרט נותרו לקודק בסך הכל שישה חודשים להשלים את הפיתוח והייצור של המצלמה אשר זכתה לכינוי ALSCC (או Apollo Lunar Surface Close-up Camera).

Neil Armstrong with Hasselblad 500 EL
ניל ארמסטרונג והHasselblad-500-EL (קרדיט: NASA)

המצלמה הייתה למעשה דגם משופר במיוחד של המצלמה המקורית אותה פיתח גולד, והיא הורכבה על רכיב דמוי מקל הליכה אותו החזיקו האסטרונאוטים ביד והוא הונח על קרקע הירח לצורך צילום. גוף המקל היה צריך להתקפל לצורך אחסון בחללית הצפופה וכן לעמוד בתנאים קיצוניים במיוחד כגון טמפרטורות של פלוס ומינוס 250 מעלות השוררות על פני הירח. בראש ה-ALSCC הותקנו לא מצלמה אחת כי אם שתיים במרחק מה ובזוית זו מזו בכדי ליצור תמונה סטראוסקופית (תלת מימדית). לחיצה על כפתור ההפעלה בראש המקל הפעילה את שתי המצלמות בו זמנית וכן את הפלאש שהאיר את הקרקע באופן מדויק באזור הסגור (מעין משפך אטום) שבקצה המקל, בכדי לקבל חשיפה מושלמת של הקרקע. שתי התמונות שהתקבלו נצפו יחד באמצעות משקפיים מיוחדות בכדי לקבל תמונה תלת מימדית.

בסך הכל יצרה חברת קודק 10 מצלמות ALSCC – שישה דגמים מבצעיים ו-4 דגמי אימון. אלא שלוח הזמנים הדוחק אפשר לארמסטרונג אלדרין וקולינס מעט מאד זמן להתאמן על השימוש במצלמה. אף על פי שחילוקי הדעות המדעיים אשר שררו סביב דעותיו של גולד לא הקרינו כנראה באופן ישיר על פיתוח ה- ALSCC ועל האסטרונאוטים אשר היו אמורים לעשות שימוש במצלמה, נראה כי היחסים בין גולד לצוותי החלל לא היו בדיוק תקינים (גולד לא היה טיפוס שקל לעבוד עימו כמו לא מעט גאונים מסתבר). גם מצידו של גולד לא שררה חיבה יתרה לאסטרונאוטים אותם כינה בראיון שנערך לפני מספר שנים “פרימדונות” וזאת בעיקר בשל המספר הנמוך של תמונות אשר צילמו בסופו של דבר באמצעות ה- ALSCC – ארבעים ושמונה בסך הכל בשלושת המשימות בהן השתתפו המצלמות (אפולו 11, 12 ו-14). פינה אפלה במיוחד שומר גולד לאסטרונאוט אלן שפרד אשר העדיף בזמן משימת אפולו 14 לשחק גולף על הירח (וזאת לדעת גולד במקום לבצע את משימתו המדעית).

Armstong moon 500EL
ארמסטרונג על הירח עם ההסלבלד 500EL (קרדיט: NASA)

בראיונות שקיימו שנים לאחר הנחיתה על הירח חלק מהאסטרונאוטים אשר השתתפו בטיסות לירח הסבירו האחרונים מדוע צולמו בסופו של דבר תמונות כה מעטות באמצעות ה- ALSCC. לדבריהם כל פעולה על הירח הייתה מתוזמנת ולוח הזמנים קבע במדויק מה על כל אסטרונאוט לבצע בכל דקה של שהייתו על הירח. ל-ALSCC הוקצבו במקרה הטוב דקות ספורות והדבר לא אפשר ברוב המקרים מציאת נקודות צילום מעניינות מספיק.

כך או כך בעלות של 1.3 מליון דולר ליחידה (כ-1.8 מליון דולר של ימינו) הייתה ה-ALSCC המצלמה החללית האישית היקרה בכל הזמנים ו-48 התמונות שצולמו באמצעות שלוש המצלמות ששוגרו לבסוף עלו למעלה מ-300 אלף דולר לתמונה (בחישוב שמרני). יחד עם זאת למצלמה היו בכל זאת כמה הישגים מדעיים חשובים וגולד מציין כי באמצעותה התגלתה תופעה המכונה glazing (התמצקות “זכוכית”) וברבות השנים נכתבו על בסיס התמונות לא מעט מאמרים מדעיים.

סופה של מצלמת התקריב הירחית עצוב משהו. מצלמות ה-ALSCC אשר אמורות היו להצטרף למשימות אפולו 15-17 לא הגיעו מעולם לירח ופינו את מקומן למשימות מדעיות אחרות. המצלמה שהייתה אמורה להגיע לירח יחד עם אפולו 13 מצאה את סופה בעומק האוקיינוס ושלושת המצלמות שהגיעו לירח נותרו שם (רק סרטי הצילום הוחזרו ארצה). כיום מצוי דגם אימון אחד של ה- ALSCC במוזיאון האוויר והחלל האמריקני ודגם נוסף מחזיק גולד במשרדו.

עמודים: 1 2 3 4
עידו גנוטעידו גנוט
עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.
טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב היסטוריה

9 תגובות

  1. Avatar

    יונתן

    26/04/2010 ב 2:02 PM

    מעניין איזה שלל השאירו מאחוריהם האסטרונאוטים שביקרו בירח, והאם זה כלכלי לטוס לשם בעתיד בטיסה מסחרית, לאסוף את השלל ולמכור במכירה פומפית ב Ebay.

    השב

    • Avatar

      עידו גנוט

      26/04/2010 ב 9:54 PM

      כפי שנכתב בכתבה – המצלמות שנשלחו לירח ובכלל זה ההסלבלדים ומצלמות התקריב נותרו על הירח. רק סרטי הצילום הוחזרו בשל שיקולי מקום/משקל.
      האם זה כלכלי לשלוח אנשים רק בשביל להחזיר את הציוד למכירה – לא ממש…

      השב

  2. Avatar

    טל ענבר

    26/04/2010 ב 10:49 PM

    מאמר ממצה ומעניין. חידש לי כמה דברים – והנושא קרוב ללבי…

    כל הכבוד!

    השב

    • Avatar

      עידו גנוט

      26/04/2010 ב 11:54 PM

      כבוד גדול הוא לנו. הרבה תודה.

      השב

  3. Avatar

    איתי

    27/04/2010 ב 1:01 AM

    תודה, קריאה מענינת!

    השב

  4. Avatar

    דימה

    27/04/2010 ב 1:09 PM

    מאמר מרתק,
    שילבתם פה שני תחומים אהובים עלי מאוד!

    @יונתן
    נראה לי שנאסא לא יהיו מרוצים אם מישהו היה מנסה למכור את הציוד שלהם ללא רשותם.. 🙂

    השב

  5. Avatar

    דני מ.

    02/10/2010 ב 6:33 PM

    מאמר מצוין, כל הכבוד

    השב

  6. Avatar

    מיקיטל

    28/03/2011 ב 3:26 PM

    נראה שבמאמר נשכחה עובדה מעניינת הקשורה למצלמת ה”הסלבלד” ולטיסות בחלל.

    בחודש יולי 2007 בעת “טיולה” של האסטרונאוטית האמריקאית Suni Williams מחוץ לתחנת החלל כדי לתקן את הפנלים הסולארים של התחנה, נפרדה לה מצלמת ההסלבלד שלה מריתמת החיבור שקשרה אותה לחגורת האביזרים של האסטרונאוטית, ו…. נכנסה למסלול משלה סביב כדור הארץ.

    להלן הקישור לסירטון בו ניתן להבחין ב”פרידה” הזאת וכן לשמוע את היוסטון מתריע על כך גם כן:
    https://www.youtube.com/watch?v=fTBFlSwtBKc

    השב

  7. Avatar

    gambit

    20/06/2011 ב 12:02 AM

    אחלה כתבה, עוד פיסת מידע 🙂

    השב

להגיב על יונתן לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *