מתי בפעם האחרונה ערכתם גיבוי מלא של כל התמונות שלכם? אם אתם מגרדים את ראשכם במטרה להיזכר הכתבה הבאה נועדה בשבילכם. אנו נסקור חלק מן הסיבות לגיבוי, האמצעים והאסטרטגיות אשר אמורים לאפשר לכם להגן על תמונותיכם בצורה היעילה, הבטוחה והפשוטה ביותר.

גיבוי 101

הכתבה הנוכחית תעסוק הן בחומרה והן בתוכנה ובשירותים הרלוונטיים לגיבוי תמונות כחלק מאסטרטגיה כוללת לשמירת תמונות בצורה היעילה והבטוחה ביותר לאורך זמן. אנו נסקור שיטות גיבוי שונות וכן אסטרטגיות אשר נועדו לצמצם למינימום את סיכוייכם לאבד מידע חשוב וזאת תוך מינימום של השקעה (בזמן וכסף). לפני שנפתח, נעיר רק כי אף שהכתבה הנוכחית מיועדת לצלמים, חלק ניכר ממנה רלוונטי למשתמשי מחשב בכלל ויכול להתייחס לקבצים מכל הסוגים.

ערכנו עבורכם טבלה בסיסית המתארת שלוש מצורות הגיבוי העיקריות, יתרונותיהם וחסרונותיהם היחסיים (לחץ להגדלה).

backup table 1 2
ניתן לגבות מידע (ותמונות) ברמות שונות. רמת גיבוי אחת – למשל על דיסק קשיח נוסף משפרת דרמטית את שרידות המידע במקרה של תקלה בדיסק הראשי. ניתן לגבות במקביל לשני דיסקים קשיחים במקביל ולקבל שרידות גבוהה אף יותר (אם כי ההבדל זניח למדי שגן ההסתברות לקריסה בו זמנית של שני דיסקים שיחים שונים נמוכה מאד). מצד שני ניתן לגבות מידע לשני דיסקים קשיחים למשל המצויים בשני מקומות שונים ובכך להגדיל את שרידות המידע במקרה של גניבה, שריפה, נחשול מתח או פגיעה קטסטרופאלית נקודתית אחרת (לא עניין כה נדיר לצערנו בארצנו למודת המלחמות).

כאשר אנו עוסקים בשאלה כמה רמות גיבוי עלינו ליצור בכדי להרגיש בטוחים נוכל לשאול את עצמנו מהי מידת ההשקעה (בזמן ובכסף) אותה אנו מוכנים להעמיד אל מול הנזק האפשרי אשר עשוי להיגרם לנו במקרה של אובדן תמונותינו. בעוד שבמקרה של צלמים חובבים מדובר בעיקר בעוגמת נפש (אשר עשויה להיות רבה מאד כמובן), אצל צלמים מקצועיים נוסף פן עסקי (ולעיתים גם תדמיתי) ניכר. צלם מקצועי אשר מחשבו נגנב ועליו העותק היחיד של קמפיין חשוב או תמונות חתונה, עשוי לאבד אלפי שקלים ולהיות חשוף לתביעות נזיקין ולפגיעה קשה בתדמיתו. כל צלם מקצועי אשר עבר חוויה כזו יספר לכם כמה היה מוכן להשקיע בדיעבד על מנת להימנע מן המצב.

גיבוי בשטח

עוד בטרם אנו מגיעים לעסוק בגיבוי תמונות על המחשב, ישנם לא מעט מקרים בהם ראוי שנשקול גיבוי לתמונות שעל כרטיס הזיכרון בשטח. דוגמאות למקרים כאלו יכולים להיות בטיולים ארוכים בהם לא ניתן לקחת מחשב, אך גם בעבודות שטח חשובות בהן לא נמצא מחשב מסיבה כזו או אחרת אך יש רצון לשמור על התמונות על יותר מכרטיס הזיכרון.

התקן גיבוי נייד של חברת אפסון

epson backupאחד הפיתרונות המרכזיים לגיבוי בשטח (פרט לצילום במקביל על שני כרטיסי זיכרון – פיתרון המומלץ בכל מקרה ומצוי במצלמות מקצועיות וחצי מקצועיות רבות), הוא התקן אחסון חיצוני נייד. בשוק קיימים מגוון התקנים כאלו, חלקם מגיעים עם כונן קשיח מובנה וחלקם דורשים רכישה בנפרד. ישנן שורה של חברות המייצרות התקני אחסון בניהן: Sanho ,Jobo ,Nexto ,Digital Foci ואפסון. ההתקנים נבדלים האחד מן השני בגודלם הפיזי, במסך הצפייה (גודל, רזולוציה ואיכות), בקיבולת (כאמור חלקם דורשים קנייה בנפרד של דיסק קשיח לרוב בגודל 2.5") וכמובן במחיר אשר נע בין מאות בודדות של דולרים לדגמים הזולים ביותר לאלפי דולרים עבור דגמים מתקדמים במיוחד.

גיבוי ראשי

בעוד שגיבוי בשטח הוא עניין אזוטרי יחסית, גיבוי ראשי למחשב צריך להיות עניין שגרתי עבור כל משתמש ובוודאי כל צלם. דיסקים קשיחים משמשים מזה שנים רבות כאמצעי האחסון המרכזיים למידע דיגיטלי ולמרות שבשנים האחרונות הפכה הטכנולוגיה לאמינה יותר ויותר חשוב לזכור כי הדיסק הקשיח בבסיסו עודנו התקן מכאני אשר במרכזו פלטה (או פלטות) מתכת המסתובבות במהירות של אלפי סיבובים לדקה.

לדיסק הקשיח אויבים שונים בניהם זעזועים, בעיות חשמליות שונות, בעיות הקשורות לתוכנה/קושחה ובשנים האחרונות הצביעו מחקרים גם על טמפרטורה כגורם מאיץ לקריסה של דיסקים קשיחים (אם כי הנושא מורכב יותר כפי שנמצא במחקרים שונים). יהיו אשר יהיו הגורמים, דיסקים קשיחים נוטים לקרוס יותר ממה שרובנו נוטים לחשוב – במחקר שערכה גוגל ב-2007 דווח כי עבור דיסקים קשיחים בני שנתיים, 1 מכל 14 דיסקים (או 7%) יקרוס בכל שנת שימוש שעוברת. גם אם מאז פרסום המחקר חל שיפור מסוים באמינות הדיסקים הקשיחים, אלו עדיין מספרים גבוהים מאד – גבוהים מידי עבור כל מי שברשותו מידע חשוב.

הפתרון הפשוט ביותר לגיבוי הוא גיבוי על דיסק קשיח נוסף. מה ההיגיון לגבות על התקן אשר אמינותו כפי שראינו רחוקה מלהיות מושלמת? התשובה פשוטה, גם אם הסיכוי שכל דיסק קשיח יקרוס איננו אפסי (ולמעשה כאמור גבוה בהרבה ממה שרובנו נוטים לחשוב), הסיכוי ששני דיסקים קשיחים יקרסו בו זמנית (כתוצאה מתקלה פנימית) הוא נמוך מאד.

בתקופה בה שלטו המחשבים השולחניים בעולם המחשוב, הפתרון המרכזי לגיבוי באמצעות דיסק קשיח היה הוספה של דיסק פנימי למחשב (או רכישה מראש של מחשב הכולל שני דיסקים קשיחים או יותר). מרבית המחשבים השולחניים יכולים להכיל ארבעה דיסקים קשיחים ומעלה (אם כי חשוב לדאוג לקירור נאות במיוחד של המארז במקרים כאלו משום שכמות גדולה של דיסקים קשיחים נוטים לחמם האחד את השני). בשנים אחרונות ועם התרחבות השימוש במחשבים ניידים בהם לא ניתן לרוב להוסיף דיסק קשיח, הפך פיתרון אחר נגיש יותר וזמין לקהל הרחב – דיסק קשיח חיצוני.

בשוק קיים כיום מגוון רחב של חברות ומגוון עצום של דגמים. אף שלא נסקור כאן דגמים ספציפיים (ואלו מתעדכנים בכל מקרה בקצב מהיר למדי), ישנם כמה טיפים שנוכל לתת בכדי לעזור לכם לבחור. ראשית, ישנם מארזי דיסקים חיצוניים סגורים לגמרי אשר לא ניתנים לפתיחה מבלי להרוס את המארז עצמו. קחו בחשבון שבמקרה של תקלה במארז (דבר הקורה לא פעם) תצטרכו לעבוד קשה בכדי לשלוף את הכונן התקין מתוכו. כוננים הניתנים לפתיחה באמצעות ברגים או מארזים חיצוניים המגיעים ללא כונן ומאפשרים התקנת דיסק קשיח באופן עצמאי עשויים להיות פיתרון נוח יותר במקרה של תקלה.

מארז חיצוני לכונן קשיח של חברת Cooler Master (צילום: עידו גנוט)

backup 1
נקודה שנייה קשורה לחיבורים. ארבעת החיבורים העיקריים עבור כוננים חיצוניים הם USB, Firewire, e-SATA ו-Ethernet (בו נעסוק בהמשך). הנפוץ ביותר היה ונותר כמובן ה-USB כאשר בשנה האחרונה החלו להגיע לשוק כוננים התומכים בתקן USB 3.0. גם אם בשלב זה המחשב שברשותכם אינו תומך בתקן החדש, אנו ממליצים לבחור דיסק התומך בו וזאת משום שלעולם לא תוכלו לדעת מתי תרצו לשדרג את המחשב ובעלות שולית יחסית תוכלו לקבל בעתיד (או בהווה בהנחה שכבר יש לכם מחשב התומך ב-USB 3.0) מהירות העברת נתונים גבוהה משמעותית.

נקודות נוספות שראוי להתעכב עליהן – מידות פיזיות: קיימים כוננים בשתי תצורות עיקריות – 3.5 אינצ' ו-2.5 אינצ'. הסוג הראשון גדול יותר ומקורו בכוננים הוותיקים למחשבים שולחניים. כוננים אלו לרוב מהירים יותר וניפחם גבוהה יותר, אם כי גם כונני ה-2.5 אינצ' הקטנים יותר אשר הופכים נפוצים יותר ויותר בשנים האחרונות (ואשר במקורם הגיעו ממחשבים ניידים) גדלים בנפחם וביצועיהם משתפרים. יתרון נוסף של הכוננים הקטנים הוא האפשרות לשאת אותם לכל מקום בתיק קטן (לעיתים גם ללא צורך בחיבור חשמלי נוסף).

עד כה דיברנו על דיסקים קשיחים מכאניים. בשנים האחרונות הגיעו לשוק דיסקים קשיחים מסוג חדש. דיסקים אלו מבוססים על זיכרון פלאש, בדומה לכרטיסי זיכרון – אך הם מהירים יותר ובעלי נפח גדול יותר. היתרון של כונני פלאש (המכונים גם Solid State Drives או SSDs ברבים) טמון בקצב העברת נתונים גבוהה באופן משמעותי מזה של כוננים קשיחים מכאניים (לעיתים פי 5 ויותר), זמני גישה מהירים משמעותית, היעדר חלקים נעים (עניין התורם לאמינות), תפוקת חום וצריכת חשמל נמוכים יותר ונפח פיזי קטן יותר (מרבית כונני ה-SSD מגיעים בתצורת 2.5 אינצ').

לכונני SSD יש (בשלב זה) גם מספר חסרונות. העיקרי שבהם הוא המחיר לנפח אחסון. מקובל לחשב עלויות אחסון ביחידות של דולרים לג'יגבייט. במקרה של כונני SSD העלות לג'יגבייט עשויה להיות גבוהה פי 5 ויותר מן העלות המקבילה עבור דיסקים קשיחים רגילים. חשוב לזכור כי מחיריהם של כונני SSD יורדים בהתמדה בשנים האחרונות והפער בין כוננים מכאניים (המכונים HHD) לכונני פלאש (SSD) הולך ומצטמצם. יחד עם זאת בנקודת הזמן הנוכחית אנו ממליצים על שימוש בכונני SSD רק עבור מערכת ההפעלה והתוכנות ולא למטרות גיבוי (מה גם שכונני SSD עדיין נמצאים בראשית דרכם ואמינותם באחסון מידע לאורך זמן טרם הוכחה דיה).

שרת ביתי

אופציה נוספת המאפשרת גיבוי מקומי במיוחד במקרה של מספר מחשבים (ו/או מספר משתמשים) באותו בית או עסק קטן (למשל כשמספר צלמים עובדים בסטודיו אחד) היא שרת מקומי.

שרת מקומי הוא למעשה מחשב המחובר אל הרשת המקומית באופן חוטי (LAN) או אלחוטי (WIFI) ומאפשר לאחסן, לגבות ולהעביר קבצים בין מחשבים שונים ברשת. השרת המקומי משמש כרכיב מרכזי מול המחשבים השונים ברשת ובאמצעות תוכנה מתאימה (המגיעה איתו או מותקנת בנפרד) מאפשר ביצוע פעולות מגוונות הכוללות שיתוף קבצים בין משתמשים ברשת המקומית, הורדת קבצים מרשת האינטרנט ואף פעולות מורכבות יותר כמו שמירת וידאו ממצלמות אבטחה המחוברות לרשת. במדריך הנוכחי היכולת המרכזית המעסיקה אותנו בנוגע לשרתים היא גיבוי קבצים.

התקן NAS בסיסי של חברת Western Digital מסדרת MyBook World Edition

WD NAS 1
אפשר להבחין בין שרת ביתי או משרדי שהוא מחשב לכל דבר המריץ מערכת הפעלה מלאה (דוגמת לינוקס, Windows server או Windows Home Server), לבין התקן בסיסי יותר המכונה Network Attached Storage או (NAS בקיצור) אשר בבסיסו כולל "מערכת הפעלה" רזה יותר ומוגבלת ובמקרים רבים גם חומרה ייעודית ופשוטה יותר.

בעוד ששרתים נותרו מורכבים יחסית להתקנה ותחזוקה עבור המשתמש הממוצע (יוצאים מן הכלל הם שרתים מבוססי מערכת ההפעלה Windows Home Server של מיקרוסופט), התקני NAS התפתחו מאד בשנים האחרונות וכיום מציעות חברות רבות (בניהן Western Digital, Iomega, Thecus, Seagate, Netgear, Qnap, Synology, Cisco, D-link ואחרות) פתרונות NAS מגוונים לכל רמות המשתמשים.

ברמה הבסיסית ביותר ניתן כיום למצוא התקני NAS הנראים דומים מאד לדיסקים קשיחים חיצוניים. ההבדל המרכזי הוא בחיבורים – במקום לחבר את ההתקן ישירות למחשב, מתחבר ה-NAS אל הרשת הביתית (לרוב ישירות אל הראוטר). ההתקנים הבסיסיים כוללים דיסק קשיח יחיד והשליטה בהם נעשית באמצעות ממשק מבוסס דפדפן (באופן דומה מאד לדרך השליטה וההגדרה של התקני רשת אחרים דוגמת ראוטרים).

ברמה גבוהה יותר (ויקרה יותר) ניתן למצוא התקני NAS הכוללים תמיכה ב-2, 4 ואף 6 ו-7 כוננים קשיחים בו זמנית. התקנים אלו גדולים יותר פיזית ולרוב מעט מורכבים יותר להפעלה ולהתקנה (בין השאר בשל השימוש במערך RAID המקשר בין הכוננים השונים ומאפשר להם ליצור יתירות במקרה שהאחד מפסיק לעבוד ובמקרים מסוימים גם משפר את מהירותם).

התקן NAS בעל ארבעה כוננים פנימיים של חברת QNAP

QNAP TS 419P

תוכנות גיבוי

שרתי גיבוי מתקדמים והתקני NAS הם פתרונות חומרה מעולים, אך ללא תוכנה מתאימה אין בהם תועלת רבה. האויב הגדול ביותר של הגיבוי קשור בצורך לסמוך על עצמנו לבצעו. מכאן חשיבותה של תוכנת גיבוי אוטומטית פשוטה, אמינה ונוחה אשר לאחר הגדרה ראשונית בסיסית תבצע את פעולת הגיבוי באופן קבוע ומבלי צורך בהתערבות כלשהי מצד המשתמש.

חלק גדול מהתקני ה-NAS (כמו גם חלק מן הכוננים החיצוניים) מגיעים עם תוכנה המאפשרת גיבוי. לרוב מדובר בתוכנות בסיסיות או בגרסאות בסיסיות של תוכנות בתשלום (במקרה של התקני NAS מדובר בפונקציה המשולבת כחלק מן הממשק הכללי של המערכת). איכות התוכנות משתנה אך בהנחה שלא קיבלתם תוכנה או שאינכם מרוצים מתפקודה של התוכנה שקיבלתם, תאלצו להתקין תוכנת צד שלישי.

בשוק כמות עצומה של תוכנות גיבוי (חלקן בתשלום וחלקן חינמיות או ניתנות להורדה בגרסה חינמית בסיסית). אנו התנסו לצורך המאמר בכמות נכבדה של תוכנות והביקורת המרכזית שלנו על רובן קשורה בממשק מסורבל ולא ידידותי. קצת מפתיע בהתחשב בכך שהפעולה הבסיסית של תוכנת גיבוי לא אמורה להיות מורכבת באופן יחסי.

מציאת תוכנת גיבוי מועדפת היא כאמור לא משימה פשוטה – אחת התוכנות אותן בדקנו לצורך המאמר הייתה ה-Genie Timeline Free של חברת Genie9 העוסקת מזה שנים רבות בפיתוח תוכנות גיבוי למחשב והתוכנה הנוכחית היא גרסה רזה של תוכנות גיבוי אחרות של החברה. בניגוד לרבות מן התוכנות האחרות היא בעלת ממשק פשוט ונוח אשר דורש מן המשתמש מינימום "כאב ראש" בהתקנה. יתרון נוסף הוא שהיא מגבה לא רק תמונות אלא גם מיילים וסוגי קבצים רבים אחרים וכן הגדרות משתמש.

ממשק המשתמש של תוכנת ה-Genie Timeline Free

Ginie

ה-Genie Timeline Free היא חינמית בגרסה הבסיסית ומאפשרת גיבוי בזמן אמת (ליתר דיוק פעם בשעה) ושומרת גרסאות (versioning) של שינויים אשר בוצעו – עניין שימושי מאד וחשוב במקרה ומחקתם קובץ חשוב ופעולת הגיבוי האוטומטית מחקה אותו גם מדיסק הגיבוי. אלא שכמו בהרבה מקרים אין טוב בלי רע (לפחות לא כשמדובר בגרסאות חינמיות של תוכנות בתשלום) וראוי לציין שה-Genie Timeline Free כוללת כמה מגבלות המוסרות בגרסאות בתשלום כגון שמירת גרסאות מתקדמת יותר, ואפשרויות תזמון גיבוי זמן אמת (כל מספר דקות במקום כל שעה). עוד נקודה שחשוב לדעת לגבי כל גרסאות התוכנה – הגיבוי שלה נעשה לקובץ ייעודי של Genie9 ולא מועתק באופן פשוט (בדומה להעתקה רגילה של תיקיות בתוך המחשב). מסיבה זאת קשה לנו להמליץ עליה ללא הסתייגות (שהרי החברה עלולה להיסגר מחר או שגרסאות עתידיות שלה עשויות שלא לתמוך ב-100% בגיבויים ישנים ובכל מקרה אנו לא רואים סיבה להיות תלויים בתוכנה בכדי לפתוח את הגיבוי שעשינו – וזאת למרות שהעניין די מקובל יחסית בעולם תוכנות הגיבוי).

ישנן בשוק כאמור עוד תוכנות גיבוי רבות מאד. כפי שנראה בהמשך המאמר ישנם כיום גם שורה של פתרונות גיבוי המשלבים גיבוי מקומי וגיבוי מקוון – פתרונות אלו חוסכים התקנה של שתי תוכנות נפרדות ועשויים להיות פיתרון יעיל לאלו המחפשים פיתרון יחיד לגיבוי מקומי ומקוון.

גיבוי משני

עד לפני שנים אחדות גיבוי על מדיה אופטית (CD ובהמשך DVD) היה מקובל מאד (בארגונים ובעסקים לעומת זאת השתמשו רבים בטייפים מגנטיים). כמו לכל צורת גיבוי גם למדיה אופטית יתרונות וחסרונות. אחד היתרונות של מדיה אופטית הוא בהיותה נפרדת מן המחשב ובלתי ניתנת לשינוי (כאן מדובר ביתרון ובחסרון – מייד ניגע בכך). גם אם ערכתם גיבוי מלא על כונן קשיח אתם עדיין עשויים להיות חשופים למחיקה כתוצאה מטעות אנוש, וירוס, קפיצות מתח ושלל בעיות אחרות.

מדיה אופטית (חד פעמית) לעומת זאת, נכתבת פעם אחת ובהנחה שהיא איכותית ונשמרת בתנאים טובים, אמורה להחזיק שנים מבלי להשתנות. יתרון נוסף של המדיה האופטית הוא במחירה הנמוך. אלא שכאן חשוב לציין כי מדיות אופטיות מגיעות כיום בנפחים נמוכים יחסית (5 ג'יגה בייט ל-DVD רגיל או קצת יותר מ-8 ג'יגבייט ל-DVD דו שיכבתי). כמובן שניתן לרכוש כמות גדולה של מדיות אך אם עליכם לגבות עשרות רבות או מאות ג'יגבייטים של תמונות לא מדובר בחוויה נעימה (פעולת הגיבוי נמשכת מספר דקות עבור כל דיסק והיא דורשת מידה מסוימת של "התעסקות").

קיימות כיום גם מדיות BD (בלו-ריי או Blu-Ray) אך הן דורשות צורב מתאים (ויקר יחסית) ומדיות נדירות יותר ויקרות (מדיות BD מגיעות בנפחים הנעים בין 25 ג'יגבייט ל-50 ג'יגבייט וניתן לקרוא את תכולתם רק באמצעות קורא התומך בפורמט BD). בעשור שעבר נעשו ניסיונות לפתח מדיות אופטיות בעלות נפח גבוה בהרבה (כולל על ידי חברה ישראלית בשם Mempile אשר פיתחה דיסק בנפח 1TB) אלא שניסיונות אלו לא הבשילו במידה מספקת. אנו מצרים על כך וזאת משום שמדיה אופטית איכותית בנפח גדול הנשמרת בצורה יעילה הייתה יכולה להיות פיתרון נפלא לגיבוי משני ארוך טווח.

תמונה נדירה – מימין למעלה DVD, מימין למטה CD במרכז BD ומצד שמאל (בצהוב) TeraDisc של חברת Mempile (צילום: עידו גנוט)

Mempile

מי בכל זאת צריך מדיה אופטית ובאילו מצבים נשתמש בגיבוי על מדיה זו? אם יש ברשותכם כמה ג'יגבייטים של תמונות חשובות, מומלץ מאד לערוך להן גיבוי על מדיה אופטית (אולי אפילו יותר מגיבוי אחד) ולפזר אותם במקומות שונים (משרד/בית, הורים וכו'). ההיגיון בדרך פעולה זו הוא שאם חלילה תתחולל שריפה הצפה או אירוע קיצוני אחר אשר יגרום נזק בלתי הפיך למחשב שלכם, יהיה בידכם גיבוי לפחות לחלק החשוב של התמונות שברשותכם.

גיבוי משני על מדיה אופטית כמעט לעולם לא יכול להישאר מעודכן (אלא אם תצרבו דיסקים על בסיס קבוע – פעולה מאתגרת ולא זולה, בעיקר עבור מי שמצלם הרבה). הגיבוי למדיה אופטית הוא פעולה ידנית אשר (בניגוד לתוכנות גיבוי המגבות לדיסקים קשיחים), מחייבת פעולה יזומה של המשתמש (פתיחת תוכנת צריבה, הכנסת דיסק והוצאתו וכו'). מעבר לזמן שהדבר דורש מדובר בתלות בגורם האנושי (האם לעולם לא תשכחו לגבות? באיזה תדירות אתם עורכים גיבוי?). בנוסף עבור כמויות מידע גדולות הוא יכול להיות יקר למדי ובכל מקרה אין לראות בו תחליף לגיבוי ראשוני אלא רק רמת הגנה נוספת למקרה שהגיבוי הראשוני כושל.

גיבוי אונליין (Cloud Backup)

בשנים האחרונות החלו להופיע עוד ועוד שרותי גיבוי תחת שם חדש – Cloud Backup. שירותים אלו מאפשרים לגבות את המידע שלכם אל הרשת (לרוב לאחסון בחוות שרתים כלשהי בחו"ל).

לכאורה גיבוי לענן הוא פיתרון הגיבוי האידיאלי – גיבוי אוטומטי לחלוטין בכל נפח ולא פחות חשוב, גיבוי מרוחק המאפשר שרידות גם אם התרחש אירוע קטסטרופאלי הפוגע בגיבויים המקומיים. מדוע אם כן לא לאמץ את גיבוי הענן כצורת הגיבוי הבלעדית? הינה כמה נקודות למחשבה:

  • גיבוי לענן הוא איטי – למי שברשותו עשרות או מאות ג'יגבייטים של תמונות (ומידע נוסף) תהליך הגיבוי הראשוני עשוי להימשך ימים רבים מאד (זיכרו שאתם מעלים מידע לרשת וקצב העלאה בישראל גם בחבילות המהירות ביותר כיום נמוך מאד ביחס לעולם). בנוסף בשירותים שונים ישנן מגבלות על כמות המידע אותו ניתן להעלות בכל יום.
  • שחזור מהענן אינו מיידי – בניגוד לשחזור מדיסק קשיח אשר עשוי לקחת מספר דקות – שחזור כמויות גדולות של מידע מגיבוי רשת עשוי לקחת שעות רבות ואף ימים בהתאם לכמות המידע ומהירות חיבור הרשת.
  • אבטחת מידע – כל שרותי גיבוי הענן טוענים כי המידע המצוי ברשותם מאובטח ומוצפן. יחד עם זאת לא כל אחד מרגיש בנוח כאשר מידע אישי ו/או עסקי חשוב שלו (או של לקוחותיו) מגובה לאתר שאין לו שליטה ישירה עליו.
  • גיבוי לענן איננו זול במיוחד – בזמן כתיבת שורות אלו מוצעות חבילות בתשלום חודשי או שנתי אשר עשוי להגיע ליותר מ-100 דולר לשנה (בהתאם לתוכנית/נפח האחסון – עוד על כך מייד).

אם אחרי כל ההסתייגויות אתם עדיין שוקלים לתת לגיבוי ענן הזדמנות, ערכנו עבורכם רשימה בלתי ממצה של שירותי גיבוי מקוונים:

CrashPlan – אחד משירותי הגיבוי המקיפים והמתקדמים ברשת. השירות מאפשר מגוון רחב מאד של צורות גיבוי בניהן: גיבוי לספריה או כונן אחר באותו המחשב (בדומה לתוכנת גיבוי מקומית), גיבוי למחשב אחר ברשת מקומית, גיבוי לחבר (אצלו מותקנת התוכנה גם כן), גיבוי לענן ועוד. אפשרויות השחזור כולל גם משלוח הגיבוי בצורה פיזית אל הלקוח בתוספת תשלום (בארה"ב). המחירים תלויים במספר המחשבים ובכמות המידע (בין 1.5 דולר לחודש לכ-10-12 דולר לחודש בהתאם לתוכנית).

ממשק המשתמש של תוכנת ה-CrashPlan מגוון רחב של אפשרויות גיבוי ושליטה מתקדמת

Crashplan

Backblaze – שירות גיבוי מקיף הכולל גיבוי רציף עבור PC ו-MAC. לטענת החברה בניגוד לשירותים אחרים Backblaze איננה מגבילה את מהירות העלאה והיא מאפשרת נפח בלתי מוגבל לגיבוי והורדה מהירה של הגיבוי במקרה הצורך כמו גם אפשרות למשלוח DVD או דיסק קשיח עם החומר (עד 400GB). משתמשים בשירות טענו כי בניגוד לשירותים אחרים הוא אינו משחזר לספריה המקורית ממנה נשמר הקובץ אלא מספק קובץ זיפ גדול (יש לקוות כי מגבלה זו תתוקן בעתיד). תמחור – 5 דולר לחודש.

MozyHome – אחד השירותים המוכרים ביותר בתחום הגיבוי המקוון. מאפשר גיבוי מקומי וגיבוי לרשת בשירות אחד. ל-MozyHome מגוון אפשרויות בניהן הגבלת רוחב הפס לגיבוי (גיבוי ובעיקר הגיבוי הראשוני עשויים לגזול נתח רחב מרוחב הפס ולהאט את הגלישה). שיטת התמחור של MozyHome השתנתה לאחרונה וכעת לא מציעה החברה עוד אפשרות גיבוי בלתי מוגבלת. במקום זאת מציעה MozyHome שתי חבילות – עד 50GB למחשב יחיד תמורת כ-6 דולר לחודש ועד 125GB עד שלושה מחשבים תמורת 10 דולרים (כל 20GB נוספים יעלו עוד כ-2 דולר לחודש וכך גם כל מחשב נוסף).

Carbonite – מתחרה חזק נוסף בקטגוריה הכולל ממשק פשוט ונוח לשימוש. הגיבוי הראשוני עשוי להכביד מפעם לפעם על הרשת (בהתאם למהירות החיבור) אך ניתן לגבות בעדיפות משנית. השירות מספק 15 יום התנסות ללא צורך בהזנת כרטיס אשראי ומאפשר גיבוי לא מוגבל בנפח, אם כי מעל 170GB קצב העלאה מואט. חיסרון משמעותי קשור בחיוב – אין אפשרות לתשלום חודשי אלא שנתי בלבד (59 דולר).

היישום של שירות ה-Carbonite בפעולה

Carbonite

 

שירותים דומים נוספים שראוי לבחון: Sugarsync, IDrive, Jungle Disk, SOS Online Backup.

מלבד אלו ישנם כאמור עוד שירותי גיבוי דומים רבים ברשת. בנוסף קיימים גם מגוון רחב מאד של שירותי אחסון דוגמת dropbox הפופולארי המאפשרים לאחסן גיבויים ברשת אך אינם עושים זאת באופן אקטיבי ללא התערבות המשתמש (לפחות לא בזמן כתיבת שורות אלו) ולכן יעילותם כאמצעי גיבוי נמוכה משמעותית.

סיכום

גיבוי מידע הוא עניין חיוני עבור כל משתמש והוא חשוב שבעתיים לצלמים להם אלפי תמונות בלתי ניתנות להחלפה. צלמים מקצועיים עשויים אף להיפגע מקצועית ולהיות חשופים לתביעות במקרה בו עבודות חשובות נמחקות כתוצאה ממחשב שאבד או נגנב או מדיסק קשיח בלתי מגובה שקרס.

במהלך המדריך הנוכחי סקרנו את צורות הגיבוי המרכזיות העומדות כיום לרשות צלמים (ומשתמשים בכלל). מטרתנו הייתה לפנות לקהל הרחב של הצלמים (ולא בהכרח לאלו בעלי רקע טכני) ולהדגיש את חשיבות הגיבוי ואת היתרונות והחסרונות של כל אחת מצורות הגיבוי הקיימות.

אם עלינו לסכם את מה שאנו רואים כאסטרטגיית הגיבוי הנכונה הרי ששלושת הנקודות הבאות צריכות להוות נקודת התחלה טובה:

  1. יש לבצע גיבוי אוטומטי קבוע (רציף, או לכל הפחות גיבוי אחד בכל יום/שבוע) בהתאם לכמות עדכון המידע החדש.
  2. יש ליצור לפחות שני גיבויים נפרדים זהים בכל פעם (לדוגמא אחד על דיסק קשיח חיצוני ואחד ברשת או על מדיה אופטית).
  3. יש לדאוג כי הגיבוי המשני יאוכסן באופן קבוע במיקום פיזי שונה מהגיבוי הראשי (לדוגמא אחד בבית ואחד במקום העבודה).

אם תפעלו בדרך זו הסבירות שיתרחש אירוע כלשהו בו ייפגע כל המידע שלכם באופן אנוש יצומצם במידה ניכרת. אל תסמכו על הזיכרון שלכם לבצע גיבויים – השתמשו בתוכנה או שירות לבצע אותם באופן קבוע עבורכם (זאת היא אחת מנקודות הכשל העיקריות בכל הקשור בגיבויים) וגבו פעמיים לשני אתרים פיזיים שונים כך שאירוע נקודתי (הצפה, שריפה, גניבה, נחשול מתח) לא יפגעו במקור ובגיבוי בו זמנית.

טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב מאמרים

16 תגובות

  1. ZeevK

    07/10/2011 ב 7:01 PM

    כתבה מעניינת שהגיע אליי בול בזמן. שבוע שעבר קרס אצלי דיסק של תמונות והתברר לי שהגיבויים (על דיסק חיצוני וגם DVD-יים לא כלל את הכל). אני בדיוק התחלתי לבדוק איך משדרגים את רמת הגיבוי.

    תודה.

    השב

  2. HEZI

    07/10/2011 ב 7:08 PM

    תודה רבה על האינפורמציה.

    השב

  3. דוד

    07/10/2011 ב 7:59 PM

    אחלה כתבה, אבל שכחתם להוסיף עוד שיטת גיבוי שהיא לדעתי הכי שווה
    וזה "Hot swapping"
    ניתן לרכוש מגירה שיושבת באחת הדלתות של קדמת המחשב איכן שיושב כונן ה CD

    ולתוך המגירה הזאת ניתן להכניס ולהוציא בזמן שהמחשב דולק כונן חיצוניים.

    תכתבו בגוגל Hot-Swap Hard Drive Bay על מנת לראות דוגמאות, בעיני מדובר בפתרון הכי טוב ביחס למחיר.

    השב

  4. עידו גנוט

    07/10/2011 ב 9:43 PM

    Hot swapping איננו קונספט חדש – למעשה הוא קונספט ישן מאד (אני זוכר אותו מהצבא לפני 15 שנה ויותר) – לא ידעתי שעוד משתמשים בו – היום רוב המשתמשים הביתיים עברו מזמן לכוננים חיצוניים (וחלק קטן ל-NAS) – הייתי מגדיר אותו כמשהו יותר אזוטרי אפילו מגיבוי נייד לשטח.

    השב

  5. גיא

    08/10/2011 ב 8:16 AM

    ומה עם איזה תוכנת גיבוי ממולצת למק?

    השב

  6. עידו גנוט

    08/10/2011 ב 10:38 AM

    קראת את מחשבותינו 🙂 יטופל.

    השב

  7. דוד

    09/10/2011 ב 8:04 AM

    עידו אני מדבר על החלפת כונן קשיח 3.5 SATA בזמן שהחשב דולק
    זה כמעט כמו ה "התקן NAS" שפירסמתם" רק שמדובר בכונן אחד

    ובגלל זה אין גיבוי מסוג RAID אבל אם אתה מתקין יותר ממגירה אחת אני חושב שגם גיבוי RAID ניתן לעשות

    ההבדל הוא שהמחיר הרבה יותר זול מלקנות מערכת עם מארז חיצוניים
    אני כרגע בבירורים על התקנת מגירה שכזאת

    השב

  8. עידו גנוט

    09/10/2011 ב 10:37 AM

    כאמור אני מכיר את המגירות והשתמשתי בהן לפני הרבה מאד שנים. את תקרא היטב תראה שדיברנו על NAS בעל כונן יחיד (יש כאלו בשוק והם לא נורא יקרים) אני לא רואה שום יתרון או צורך בניתוק הכונן בזמן העבודה. לרוב האנשים אין שני מחשבים שולחניים. בכלל היום רוב המחשבים הם ניידים ושם זה לא רלוונטי.

    בקיצור אם זה רלוונטי לך סבבא אבל עבור שאר האנשים זה בעיקר אזוטריה.

    השב

  9. נחום דוניצה

    09/10/2011 ב 12:46 PM

    קראתי 3 פעמים לוודא שלא פיספסתי, אבל, לא ראיתי במאמר המלומד כל אזכור של אחת משיטות הגיבוי האהובות יותר עלי: גיבוי על כונן USB ומה שידוע כדיסק און קי… אני מסתובב עם אחד כזה של סאנדיסק בנפח 64 ג'יגה והא בהחלט עונה על צרכי.

    השב

  10. עידו גנוט

    09/10/2011 ב 1:23 PM

    נחום, ברוך הבא:)
    אני מאד לא ממליץ לגבות על דיסק און קי מכמה וכמה סיבות:
    1. כפי שלא המלצנו על כונני SSD לגיבוי (ראה בכתבה: "כונני SSD עדיין נמצאים בראשית דרכם ואמינותם באחסון מידע לאורך זמן טרם הוכחה דיה") כך אנו עוד פחות ממליצים על דיסק און קי. האמינות של אמצעים אלו נמוכה אף יותר מכונני SSD (מה לעשות שהם זולים יותר וזה בא לידי ביטוי בחיסכון ניכר בקונטרולר וכנראה גם בשאר הרכיבים – אני לא רוצה לומר לך כמה דיסק און קי התקלקלו לי ולאנשים שאני מכיר – כן גם של החברות הגדולות).
    2. אצל רוב האנשים דיסק און קי נועד להעברת קבצים ולנשיאתם ולכן הוא בארנק או במחזיק המפתחות רוב הזמן ולא מחובר 24/7 למחשב – דבר ההופך אותו לא רלוונטי לגיבוי ראשוני – אם תרצה אולי גיבוי משני אבל אז ראה הערה 1 (יש אמצעים אמינים ממנו – אפילו DVD או BD אם נשמר היטב אם כי הנפח קטן יותר ללא ספק).
    3. דווקא הגודל של ההתקן (שהופך אותו נוח לנשיאה) גורם לו להיות לא אידאלי לגיבוי – האם אתה בטוח שאתה רוצה לאכסן את כל התמונות היקרות שלך על אמצעי זעיר שתאבד (ושוב הפסקתי לזכור כמה דיסק און קי איבדתי במהלך השנים – ואני לא נוטה לאבד דברים).

    בקיצור דיסק און קי הוא אמצעי חשוב ביותר להעברת קבצים (כיום גם קבצים גדולים) הוא לא מומלץ כלל לגיבוי לטווח ארוך לצלמים.

    השב

  11. איתי

    10/10/2011 ב 7:41 PM

    גיבוי על הרדיסק הוא לא בטוח.
    הרדיסקים מתקלקלים, זה רק עניין של זמן.
    כשיש לנו בבית תמונות בנות 100 שנה של סבא שלנו בטירונות בצבא בולגריה לפני מלה"ע הראשונה, אין מצב שהרדיסק יחזיק כ"כ הרבה זמן.
    המלצה שלי, פעם בשנה, לבחור את התמונות הטובות ביותר ולהדפיס תמונות על נייר צילום אמיתי ולשים על המדף.
    גיבוי אמיתי, שיכול להחזיק שנים, עושים על טייפ גיבוי.
    לא הרדיסק רגיש ועצבני שזו רק שאלה של מתי הוא יתקלקל.
    למרבה הצער, גיבוי טייפ יקר מאד.
    הפתרון ביניים שלי, אני מגבה על הרדיסק, ואז על עוד דיסק.
    הדיסקים היום זולים מספיק כדי שאשקיע כמה מאות שקלים לזה.
    מתיש, מבאס, אבל אין ברירה, למי שעמידות הצילומים חשובה לו.

    השב

  12. עידו גנוט

    10/10/2011 ב 8:46 PM

    איתי – אם קראת את הכתבה היית רואה שבכל מקרה ההמלצה הברורה היא גיבוי כפול – על דיסק קשיח + אמצעי אופטי או שירות גיבוי רשת (תמיד שתי רמות גיבוי שאינן פיזית באותו מקום). בכל מקרה דיסקים קשיחים אמנם מתקלקלים אבל הסיכוי של 2 להתקלקל בו זמנית נמוך משמעותית מזה של כונן יחיד (אך כאמור אין לסמוך על כך.

    השב

  13. לריסה

    21/10/2011 ב 11:05 PM

    לא ברור לי משהו לגבי שרתי האיחסון ברשת..
    נניח שרכשתי מנוי לשנה ואז הפסקתי אותו. מה קורה?
    יש לי עדיין גישה לקבצים אבל ללא אפשרות להעלות חדשות או לגבות, או שאני מאבד בכלל גישה לקבצים שלי שם?

    השב

  14. עידו גנוט

    22/10/2011 ב 2:05 AM

    זאת שאלה טובה. אני מניח שהתשובה תלויה לגמרי בנותן השירות. שווה לקרוא את תנאי השימוש ואם זה לא מופיע שם הייתי שולח להם מייל.

    השב

  15. zeev

    21/03/2012 ב 8:03 PM

    אתר מעניין המשווה בין ספקי גיבוי ענן

    http://topanan.com/grades.html

    השב

  16. אדם חיפה

    03/12/2013 ב 2:32 AM

    כתבה טובה וחשובה בתחום, כדאי לעדכן בתחום התקליטורים יש שתי אופציות של נכתבו 1. תקליטורים DVD מסוג M-DISC שיכולים לשרוד עד 1000 שנים מבלי שהמידע יאבד 2. תקליטורים המאפשרים כתיבה רב פעמית מסוג RW-Rewritable.

    יישר כח

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *