סמסונג Galaxy Camera – סקירה

לפני כשבוע קיבלנו לידי את ה- Galaxy Camera – המצלמה הראשונה מסדרת הגלקסי של חברת סמסונג (כן, זו המוכרת לכם ממכשירי הטלפון הניידים). שבוע קצר אך אינטנסיבי מאוחר יותר ואנו מוכנים להביא בפניכם סקירה מקיפה על המכשיר אשר יביא לכם את האנדרואיד למצלמה.

קוראי MegaPixel זוכרים בוודאי את הסקירה הראשונית אותה ביצענו למצלמת ה-Galaxy Camera במהלך תערוכת פוטוקינה 2012 לפני מספר חודשים. מאז הגיע המכשיר לשוק בעולם ולאחרונה גם לישראל ומחברת סמסונג שלחו לנו מצלמה למספר ימי בדיקה.

ה-Galaxy Camera היא מוצר מהפכני. מדובר במצלמה הראשונה בעולם המגיעה לשוק עם מערכת ההפעלה אנדרואיד של גוגל (למעשה הקדימה אותה בכמה שעות ה-Coolpix S800c של ניקון אבל זאת עושה שימוש בגרסה ישנה יותר של אנדרואיד ובאופן כללי מכילה מפרט הרבה פחות מתקדם מזה של הסמסונג). מלבד מערכת ההפעלה מדובר גם במצלמה הראשונה הכוללת 3G מובנה המאפשר לה באמצעות כרטיס מיקרו SIM לשלוח תמונות לרשת מכל מקום בו ישנה קליטה סלולארית.

ה-Galaxy Camera – זום ארוך בגוף קומפקטי (יחסית)

כל החדשנות הזאת שולבה על ידי סמסונג יחד עם מצלמה קומפקטית בעלת זום ארוך ומסך מגע חסר תקדים בגודלו למצלמה. אז האם המהפכה הצליחה ולמי בדיוק מתאימה המצלמה המחוברת הראשונה? הכל בסקירה המקיפה שלפניכם.

רגע לפני שנתחיל נזכיר רק שהמפרט המלא של ה-Galaxy Camera מופיע במערכת המפרטים של האתר.

מבנה וארגונומיה

• עיצוב – ה-Galaxy Camera מעוצבת בקווים נקיים וחלקים עם ידית אחיזה שאיננה בולטת במיוחד וחלק אחורי המכוסה כולו על ידי מסך עצום ועליו ציפוי דמוי זכוכית. אילו על הלוגו במרכז המצלמה היה מצויר תפוח במקום השם סמסונג אנו לא בטוחים עד כמה היינו מופתעים (לפחות מבחינה חיצונית).

עיצוב נקי – Galaxy Camera

• חומרים – מרבית המצלמה עשויה מחומר קשיח מאד (נראה על פניו מתכתי), ידית האחיזה מצופה בחומר רך יותר בעל טקסטורת רשת עדינה. המסך הענק מצופה כאמור כולה בציפוי דמוי זכוכית קשיחה (עוד נחזור לכך).
• איכות בנייה – כפי שאפשר לצפות מסמסונג, איכות הבנייה של ה-Galaxy Camera טובה מאד. אין חלקים רופפים או דברים שלא נסגרים באופן מלא. גם המבזק הקופץ נשלף וחוזר למקומו בצורה חלקה ולא נתקלנו בבעיה כלשהי עם כפתור הצילום, הזום או כפתור ההדלקה (אם כי האחרון קטן מידי לטעמנו והוא פועל באופן דומה לכפתור הכיבוי של מכשיר סלולארי ולא של מצלמה ובאופן כללי היה די מציק).
• גודל – הגודל של הסמסונג מטעה. מצד אחד כשמניחים אותה ליד מכשיר נייד חכם כמו הסמסונג גלקסי S2 שלנו מגלים מייד כי האורך והרוחב של שני המכשירים כמעט זהים (המצלמה גדולה בחצי ס”מ לכל כיוון), מצד שני ישנו הבדל גדול מאד בעובי. המצלמה של סמסונג מגיעה לעובי מקסימאלי (באזור העדשה) של קרוב ל-4 ס”מ בעוד שהמכשיר הסלולארי לא עובר את הס”מ בשום נקודה. זהו הבדל גדול מאד ההופך את המצלמה למוצר שפשוט לא נכנס לכיס המכנס (בניגוד לסלולארי) אם כי אין שום בעיה להכניסו לכיס גדול של מעיל.

מימין סמסונג גלקסי S2 ומשמאל ה-Galaxy Camera – אורך ורוחב דומים למדי

• משקל – המצלמה איננה כבדה במיוחד (כ-300 גרם) אך משום שלא באמת מדובר במוצר גדול במיוחד, היא מספקת תחושה ביד כאילו המשתמש מחזיק עצם בעל מסה גדולה יחסית (לא דווקא דבר רע).

עוד מבט על היחסים בין שני המכשירים של סמסונג

• ארגונומיה – ה-Galaxy Camera רחוקה מלהיות המצלמה הארגונומית ביותר שתמצאו בשוק. ידית האחיזה איננה בולטת מספיק (ולנו עוד ידיים קטנות יחסית…), החלק האחורי מורכב כולו מן המסך העצום אך אין אפילו חלק קטן המאפשר אחיזה מבלי לגעת במסך (בעלי ידיים גדולות עשויים בטעות גם לגעת בכפתורים שעל המסך ללא כוונה). המצלמה נשלטת כולה על ידי מסך המגע ואיננה כוללת עינית מה שמחייב שימוש שאיננו נוח בהכרח בכל מצב (אם כי מי שרגיל לצילום תכוף עם מכשיר סלולארי לא ייתקל בבעיה מיוחדת יש להניח). עוד שווה להזכיר כי המצלמה לא מגיעה עם רצועה סטנדרטית (התלויה על הצוואר) אלא עם רצועת יד קטנה.

ה-Galaxy Camera לעומת ה-S2 – ההבדל הניכר בעובי לא יאפשר לכם להכניס אותה לכיס המכנס

חיישן ואיכות תמונה

• חיישן – המצלמה כוללת חיישן 16.3 מגה פיקסל בטכנולוגיית CMOS עם הארה אחורית (BSI). טכנולוגיית ההארה האחורית הפכה מקובלת בשנים האחרונות בלא מעט מצלמות קומפקטיות ונועדה להגדיל את כמות האור הנופלת על החיישן על ידי העברה של החיבורים האלקטרוניים והחשמליים השונים מן החלק הקדמי של החיישן לחלקו האחורי. החיישן עצמו הינו בגודל “1/2.3 – הגודל הסטנדרטי כיום לחיישנים במצלמות קומפקטיות. לשם השוואה החיישן המשמש במצלמות של מרבית המכשירים הסלולאריים כיום הוא בעל שטח הקטן בכמחצית (מצד שני השטח של החיישנים המשמשים במרבית מצלמות הרפלקס ולא מעט מן המצלמות חסרות המראה גדול פי 12!). בהמשך נראה מה ההשפעה של הבחירה שעשתה סמסונג בחיישן זה ולא בחיישן גדול יותר על איכות התמונה ופרמטרים נוספים.
  בכדי לתת לכם קצת יותר מושג על משמעותם של גדלי החיישנים עידכנו את הטבלה שלנו והוספנו גם את גודל החיישן המקובל כיום במכשירים סלולאריים (“1/3.2) – שימו לב כי גודלם היחסי של החיישנים המופיעים בטלה מדויק (!) – לחצו להגדלה.

• רזולוציה ויחסי תמונה – לרוב אין ממש מה להוסיף לגבי הרזולוציה של המצלמה מעבר לנתון הרשמי. אלא שב-Galaxy Camera גילינו משהו מעניין ודי מפתיע. בעוד שמרבית המצלמות הקומפקטיות מצלמות תמונות ביחס של 4:3 (למשל מצלמה קומפקטית בעלת חיישן בן 12 מגה פיקסל ורזולוציה של 4000 על 3000 פיקסלים), ומרבית מצלמות הרפלקס מצלמות תמונות ביחס של 3:2, ה-Galaxy Camera מצלמת (הישר מן הקופסא) ביחס של 16:9. כן, זאת לא טעות – זאת רזולוציית ברירת המחדל של המצלמה. ממה נובעת הבחירה המוזרה הזאת? האמת שאנו חושבים שאנו יודעים את התשובה ותופתעו לשמוע שעבור קהל היעד של המצלמה היא דווקא הגיונית מאד. מרבית המסכים שלנו מגיעים כיום ביחס מלבני של 16:9 או 16:10 – זה נכון למסכי מחשב (וסמסונג היא כידוע יצרנית גדולה של מסכי מחשב) וגם, כמובן – למסכי טלוויזיה (וסמסונג היא היצרנית המובילה בעולם של מסכים אלו). היחס 3:2 היה היחס המקובל בתקופת הפילם והוא המשיך כמעט באופן אוטומטי למצלמות הרפלקס בעידן הדיגיטלי. היחס 4:3 היה היחס המקובל במרבית מסכי ה-CRT (מסכי המחשב הגדולים שקדמו למסכים השטוחים של היום) וכנראה שזאת לפחות אחת הסיבות מדוע נבחר לשמש במצלמות הקומפקטיות הדיגיטליות. אלא שהיום כבר אין כבר מסכים ביחס של 4:3 ומכיוון שמרבית הצלמים יראו את תמונותיהם רק על מסך המחשב החליטו כנראה בסמסונג שהדרך הטובה ביותר להציגן היא ביחס של 16:9, בו יתפסו את כל (או כמעט כל) המסך. למעשה, אם נדייק (וזה, אנחנו יודעים, קצת הורס את התיאוריה היפה שבנינו כאן) ה-Galaxy Camera רק מגיעה כשהיא מצלמת ביחס של 16:9, אבל בפועל החיישן שלה מצלם תמונה מלאה (16 מגה פיקסל) ביחס הסטנדרטי למצלמות קומפקטיות – 4:3 (ואתם כמובן יכולים לשנות ליחס זה או ליחס של 3:2 בלחיצת כפתור בתפריט). אז אולי סמסונג לא ממש מנסה לשנות כאן סדרי עולם והכל נעשה רק בכדי שהתמונה תוצג במיטבה על המסך של המצלמה עצמה (4.8 אינצ’ רוחבי ביחס של – ניחשתם נכון – 16:9).
• רגישות – היכולת של החיישן להציג פרטים גם בתנאי תאורה נמוכים היא חלק מרכזי באיכות התמונה של המצלמה. לצורך כך ערכנו השוואה בין 4 מצלמות שונות. מצד אחד בחרנו במצלמה הקבועה במכשיר הסלולארי גלקסי S2 של סמסונג (חיישן זעיר בגודל “1/3.2 וברזולוציה 8 מגה פיקסל) ומולו שלוש מצלמות – הסמסונג Galaxy Camera (עם חיישן “1/2.3 ו-16 מגה פיקסל רזולוציה), מצלמת אולטרה זום איכותית אך ישנה למדי אשר הייתה זמינה לנו במקרה ולה נתוני זום דומים לסמסונג – FZ18 של פנסוניק מ-2007 (בעלת חיישן “1/2.3 ו-8 מגה פיקסל רזולוציה) ולסיום כסוג של “רפרנס” אם תרצו – מצלמת רפלקס של ניקון – D5000 ועליה עדשת 18-105 מ”מ (למצלמה חיישן APS-C ו-12 מגה פיקסל).
  את הבדיקה ביצענו על פני שורה של רגישויות (מ-100 ISO ועד 3200 ISO) כאשר לא כל המצלמות תומכות בכל הרגישויות הללו. התמונות צולמו בצמצם f/8 (פרט לתמונות במכשיר הסלולארי שם לא הייתה לנו שליטה ישירה). התמונות צולמו ברזולוציה המקסימאלית בכל המצלמות אם כי בשל טעות אשר נבעה מהתעסקות ייתר ביחסי התמונה (ראה הערה למעלה) התמונות עם ה-Galaxy Camera צולמו ביחס של 3:2 (רזולוציה של 14 מגה פיקסל ולא ביחס של 4:3 וברזולוציה המקסימאלית של 16 מגה פיקסל) אך הדבר לא צפוי להשפיע באופן משמעותי על התוצאה שכן בין כה וכה כל התמנות “נורמלו” לרזולוציה הנמוכה המופיעה בשתיים מבין המצלמות – 8 מגה פיקסל). אורך המוקד בכל המקרים (פרט לסמסונג S2 – שוב מאותן סיבות) עמד על בין 50-60 מ”מ אם כי כפי שניתן לראות האובייקטים אינם זהים לגמרי בגודלם בפריים.

ISO 100 – מימין לשמאל – FZ18 של פנסוניק, ה-Galaxy Camera של סמסונג והגלקסי S2 של סמסונג (לחצו לצפייה בגודל מלא)

ISO 200 – מימין למעלה – Galaxy Camera משמאל למעלה הגלקסי S2, מימין למטה D5000 ומשמאל למטה FZ18 (לחצו לצפייה בגודל מלא)

ISO 400 – מימין למעלה – Galaxy Camera משמאל למעלה הגלקסי S2, מימין למטה D5000 ומשמאל למטה FZ18 (לחצו לצפייה בגודל מלא)

ISO 800 – מימין למעלה – Galaxy Camera משמאל למעלה הגלקסי S2, מימין למטה D5000 ומשמאל למטה FZ18 (לחצו לצפייה בגודל מלא)

ISO 1600 – מימין לשמאל – D5000, ה-FZ18 וה-Galaxy Camera (לחצו לצפייה בגודל מלא)

שתי המצלמות היחידות בבדיקה התומכות ISO 3200 – מימין ה-D500 ומשמאל ה-Galaxy Camera (לחצו לצפייה בגודל מלא)

כפי שניתן לראות, התמונות מדברות במידה רבה בזכות עצמן. המצלמה הסלולארית בגלקסי S2 מתקשה להתמודד עם רגישות שמעבר ל-ISO 400, שתי מצלמות האולטרה זום מתקשות ב-ISO 1600 (במידה רבה באופן די דומה) ואילו מצלמת ה”רפרנס” הרפלקסית שלנו בעלת החיישן הגדול (ה-D5000 של ניקון) מצליחה להוציא תמונה סבירה גם ב-ISO 3200 בו ה-Galaxy Camera כבר בקושי מצליחה להפריד פרטים (לא נתון שצריך להפתיע מישהו כשמסתכל בהפרש העצום בגודל בחיישן בטבלה למעלה).

עדשה

• אורך מוקד/זום אופטי – אחד ההבדלים המשמעותיים בין ה-Galaxy Camera לבין מצלמות סלולאריות באשר הן, לא נעוץ בכלל בחיישן, אלא במה שלפניו – העדשה. בסמסונג הגיעו למסקנה כי הדבר העיקרי שמשתמשי המצלמות הסלולאריים חשים שחסר להם הוא זום אופטי אמיתי – והרבה ממנו. בכדי לענות על הצורך הזה ציידו בסמסונג את ה-Galaxy Camera בזום אופטי ארוך במיוחד – 21X – לא מעט בכלל למצלמה בעובי 40 מ”מ בלבד. מעניין לא פחות הוא שבסמסונג בחרו להתחיל את הזום בזווית רחבה מאד (באופן יחסי) – 23 מ”מ (אקוויוולנטי על חיישן בגודל מלא כמובן) – זווית כזו מתאימה לצילומי נוף וצילומים של קבוצות אנשים ומבחינה זו ה-Galaxy Camera היא ללא ספק מן המצלמות המובילות בקטגוריה. בקצה טווח הזום תוכלו להגיע עד לכמעט 500 מ”מ (אקוויוולנטי ב-35 מ”מ) – בשוק ניתן למצוא מצלמות אולטרה זום עם יכולות כפולות מאלו ויותר אך אלו הן מצלמות מגושמות בהרבה.

הזום של ה-Galaxy Camera פתוח

• שליטה בזום – השליטה בזום מתבצעת באופן דומה למרבית המצלמות הקומפקטיות מכפתור מסתובב המורכב על כפתור הצילום עצמו. סמסונג שילבה תכונה חביבה המציינת בגדול על המסך באיזה זום המצלמה נמצאת כאשר משנים את הזום. התנועה של הזום עצמו לא מאד רגישה (קשה לשנות זום באופן עדין מאד) וישנם מצבים בהם לא ניתן לשנות זום כלל (כמו במצב מאקרו).
• מאקרו – אם אתם חובבי צילום תקריב ל-Galaxy Camera יש מצב צילום מיוחד לתמונות מאקרו. במצב זה לא ניתן לשנות את אורך המוקד (לשנות את הזום) והוא מקובע כמעט במצבו הפתוח ביותר (28 מ”מ) ומאפשר צילום עצמים ממרחק של כ-2 ס”מ מקצה העדשה. בניגוד למצלמות אחרות בהן מצב המאקרו הייעודי לא ממש שימושי, ב-Galaxy Camera מצאנו אותו יעיל ומהנה למדי.

צילום תקריב עם ה-Galaxy Camera

• מייצב – בניגוד ללא מעט מצלמות קומפקטיות בסיסיות, ל-Galaxy Camera (על פי סמסונג) מייצב תמונה אופטי מובנה. מן ההתנסות שלנו אל תצפו לניסים אם אינכם יציבים מספיק (צורת האחיזה של המצלמה לא עוזרת במיוחד מבחינה זו.

פוקוס – מערכת הפוקוס ב-Galaxy Camera מבוססת במידה רבה על מסך המגע – געו בכל נקודה על המסך והמצלמה תנסה להתמקד על אותו אזור. המערכת מבוססת קונטרסט (כמו בכל המצלמות הקומפקטיות) ופועלת באופן מהיר למדי. לגבי הדיוק – נתקלנו בפספוסים מפעם לפעם ואנו חושבים שחווית הצילום הייתה יכול להשתפר אם סמסונג הייתה משלבת פונקציית focus peeking אשר מגדילה את אזור הפוקוס בכדי לוודא כי אינכם מפספסים (מערכת דומה קיימת כיום בהרבה מצלמות מתקדמות). מצד שני שילבה סמסונג מערכת AF Assist המאירה באמצעות תאורה קדמית אדומה את האובייקט בתנאי תאורה נמוכים (לא חידוש במצלמות כמובן) אבל לא משהו שתמצאו בכל הדגמים ובהחלט מסייע במצבים מסוימים (אם כי לעיתים גם מפריע משום שיוצר אור).

תצוגה – אחד הדברים שלא ניתן לפספס ב-Galaxy Camera הוא כמובן המסך. חברת סמסונג שילבה במצלמה מסך עצום בן 4.8 אינצ’ – זהו מסך זהה בגודלו למסך המצוין המשולב במכשיר הגלקסי S3 הסלולארי. מה ששונה בין המסכים הוא הטכנולוגיה. בעוד שבגלקסי S3 שילבה סמסונג טכנולוגיית OLED, המסך ב-Galaxy Camera הוא מסך HD Super Clear LCD סטנדרטי יותר אך עדיין נפלא (אנו לא יודעים מדוע לא בחרה סמסונג להשתמש ב-OLED גם ב-Galaxy Camera). אם נשווה את המסך למסכים של מצלמות אחרות נגלה כי מדובר ככל הנראה במסך הגדול ביותר ששולב אי פעם במצלמה צרכנית – עד כה היינו רגילים למסכי 3 אינצ’ בדרך כלל כאשר הדור החדש של המצלמות המתקדמות מגיע בגודל 3.2 אינצ’ לכל היותר (ישנן מספר מצומצם של מצלמות קומפקטיות עם מסכים בני 3.5 אינצ’ אך אלו נדירים למדי). המסך ב-Galaxy Camera גדול באופן משמעותי והתמונה בהחלט מוצגת באופן מרשים.

Galaxy Camera – מסך מגע איכותי בן 4.8 אינצ’ – חסר תקדים במצלמה

כפי שאפשר לצפות מדובר במסך מגע ומן ההתנסות שלנו רגישותו בדרך כלל מצוינת. המסך מגיע כאמור ביחס של 16:9 (ברזולוציה של 1280 על 720 נקודות) והמצלמה עצמה מוגדרת כשהיא מגיעה מהיצרן לצילום ביחס זה המציג תמונה על כל המסך (מצד שני הדבר אומר שתנצלו כך רק 12 מגה פיקסל מתוך ה-16 שהמצלמה מסוגלת לצלם ולכן אנו שינינו זאת מיד).

המסך ב-Galaxy Camera מוגן על ידי שכבת Gorilla Glass 2 אשר אמורה להפוך את המצלמה לעמידה במיוחד לשריטות, מכות ופחות או יותר כל נזק אחר. אנו לא נתקלנו בשריטות כלשהן אבל הזכוכית שעל מסך המגע לוכדת טביעות אצבע בקצב מסחרר והיא גם נוטה להחזיר אור כאשר המסך כבוי.

מבזק – ל-Galaxy Camera מבזק מובנה קופץ (מסיבה לא ברורה הצבע בחלקו העליון של המבזק נראה שונה מעט משאר המצלמה דבר הניכר בבירור כשמסתכלים על המצלמה מחלקה עליון – כך לפחות במוצר אותו אנו קיבלנו. היה זה אולי הפגם האסתטי היחידי במוצר אשר עוצב על ידי סמסונג בקפידה רבה). לא עשינו שימוש רב במבזק אשר נוטה לגרום יותר נזק מתועלת במרבית המצבים בעת שימוש ישיר.

מבזק קטן קופץ בצד ימין

מצבי צילום

• מצבי צילום אוטומטיים – מלבד מצב הצילום האוטומטי הרגיל (A – אוטומטי) כוללת המצלמה 15 מצבי צילום “חכמים” בתפריט מיוחד, כולל צילום פנוראמה, זיקוקים, מפל מים, נוף, צללית ועוד. מצב המאקרו של המצלמה התגלה כאפקטיבי למדי והצלחנו לצלם בעזרתו ממרחק קרוב מאד עצמים שונים ולקבל הגדלה נאה על המסך (כמה דוגמאות מופיעות בהמשך הכתבה). עשינו גם ניסויים עם מצב “פנים יפות” (מצב האמור להחליק קמטים ופגמים בפני המצולם באמצעות תוכנה), במקרה זה קשה לומר שהתרשמנו מן התוצאה. ששוה להוסיף כי באופן כללי בכל מצבי הצילום האיזון ללבן האוטומטי של המצלמה היה סביר למדי גם בתנאי תאורת פנים ביתית (אם כי הדבר תלוי כמובן בתאורה הספציפית בה תעשו שימוש), ישנם הבדלים גדולים בתחום זה ולא כל המצלמות בשוק מתנהגות בצורה אופטימאלית בהיבט זה – בלי קשר למחירן אגב.
• מצבי צילום ידניים – מלבד המצבים האוטומטיים כוללת ה-Galaxy Camera מצבים ידניים וידניים למחצה (P/A/S/M ומצב וידאו מתקדם) להם קראו בסמסונג מצבי “מומחה”. האופן בו יישמו בסמסונג את השליטה על מצבים אלו בממשק מאד נעים לעין ונוח לשימוש וכולל מספר חוגות על המסך אותן ניתן לסובב באמצעות נגיעה ולבחור בפרמטרים הרלוונטיים עבור צמצם, מהירות תריס, ורגישות. כל שינוי שנעשה באחד מן הפרמטרים משפיע באופן מידי על התמונה ומשתמשים המעוניינים ללמוד בדרך זו על השפעת הצמצם, מהירות התריס והרגישות על התמונה יכולים לעשות ניסויים שונים בקלות. החיסרון היחיד הוא שהחוגות מסתירות את מרכז המסך – היה נחמד אילו המתכנתים של סמסונג היו מפצלים את החוגות ומשאירים את מרכז המסך חופשי לצפייה בתמונה.

ממשק שליטה ידני נוח ואינטואיטיבי

• פילטרים – סמסונג מכוונת את ה-Galaxy Camera בראש ובראשונה לצלמים אשר צילמו עד כה בעיקר במכשירים סלולאריים ולכן בחרה לשלב כמות גדולה במיוחד של פילטרים מסוגים שונים. לחיצה על החץ בחלק התחתון של מסך הצילום תפתח לכם רשימה של פילטרים הכוללת אפשרויות שונות כגון: “גוון חום כהה”, “שחור לבן”, “נגטיב”, “תמונה ישנה”, “עתיק”, “צבעים מעומעמים”, “קומיקס”, “איור פסטל” ועוד. ראוי לשים לב שחלק מן הפילטרים גורמים לכך שהתמונה תוצג על המסך לאחר עיבוד מסיבי ולכן יש השהיה מסוימת בין מה שהחיישן קולט לבין מה שמוצג על המסך (בקיצור פחות מתאים לצילום עצמים נעים – לא נקודת חוזקה של המצלמה בכל מקרה).

מגוון רחב של פילטרים בלחיצת כפתור

• מהירות תפעול – אחת הנקודות הבעייתיות ביותר בנוגע ללא מעט מצלמות קומפקטיות היא מהירות התפעול. מהירות תפעול (אנו קוראים לנתון זה לעיתים “תגובתיות” – התרגום הישיר מאנגלית ל-responsiveness) היא עניין מורכב המשלב מספר תכונות של המצלמה כגון מהירות הצגת התמונות, המעבר בין תפריטים, המהירות בה התמונה מצולמת לאחר הלחיצה על כפתור הצילום ועוד. בכל הפרמטרים הללו ה-Galaxy Camera (וגם לא מעט מצלמות קומפקטיות אחרות, אם להיות הוגנים) איננה מצטיינת. הצגת תמונה מהגלריה לאחר הצילום יכולה לקחת לעיתים קרוב לשנייה (לא מעט כשמדובר בפעולה שמתבצעת פעמים רבות), גם הזמן מרגע הלחיצה ועד הצילום (אחרי קבלת פוקוס כמובן) עשוי להיות איטי לעיתים (זאת כאמור ממש לא מצלמה לצילום ספורט וגם ילדים או חיות רצות עשויות להקשות על המצלמה במצבים מסוימים). חלק מן התפריטים דרשו זמן מה בכדי להיפתח, דבר שהאט עוד יותר את התפעול. אנו משוכנעים כי אלו דברים שסמסונג יכולה לשפר והם נובעים כנראה בין השאר מן השילוב של תכונות המצלמה עם מערכת ההפעלה אנדרואיד.
• מהירות צילום רצף – מבדיקה שערכנו עולה כיהמצלמה מסוגלת לצלם רצף בן 20 תמונות בכ-5 שניות (קצב צילום מרשים למדי של כ-4 תמונות לשנייה).
• חיי סוללה – לסמסונג Galaxy Camera סוללה חזקה למדי בת 1850 מילי אמפר. אבל, כפי שניתן לצפות ממצלמה עם מסך עצום ברזולוציה גבוהה אשר פועל באופן רציף בכל רגע בו המצלמה דולקת, חיי הסוללה אינם מרשימים במיוחד. המצלמה לא הייתה ברשותנו זמן רב מספיק בכדי לבצע שורה של בדיקות ממושכות, אך בהתנסות הקצרה שלנו המצלמה לא הצליחה להחזיק יותר מארבע שעות (או כ-250 תמונות לערך). תוצאה זאת הושגה מבלי שהחיבוריות האלחוטית עבדה ועם מעט מאד צילום וידאו או משחק עם אפליקציות – אפשר להניח בביטחון כי אם תעסקו באופן רציף בהעלאת תמונות ושימושים נוספים, כמות התמונות שתוכלו לצלם בין הטענות תהיה נמוכה אף יותר. לטיולים ונסיעות מומלץ בהחלט לרכוש סוללה נוספת.

וידאו – ה-Galaxy Camera יודעת לצלם סרטוני וידאו באיכות Full HD (או 1920 על 1080 פיקסלים). ממספר סרטונים אותם צילמנו נראה כי האיכות בפועל סבירה בהחלט והפוקוס האוטומטי פעל באופן מהיר ושקט ולרוב מדויק למדי. עוד גילינו כי ניתן ללכוד מספר מוגבל של תמונות סטילס ברזולוציה מופחתת (קצת יותר מ-2 מגה פיקסל) בזמן צילום סרטון. במצב “מומחה” ניתן לשלוט בהגדרות פיצוי החשיפה בוידאו אבל מעבר לכך אין למשתמש שליטה רבה על הפרמטרים השונים של הצילום.

סרטון בן דקה וחצי אותו צילמנו עם ה-Galaxy Camera (מומלץ לצפות ב-1080p)

[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=MlmU0RnbMRA[/youtube]

מערכת הפעלה וקישוריות רשת

• מערכת הפעלה – ה-Galaxy Camera מתבססת על מערכת ההפעלה אנדרואיד (גרסה 4.1 – Jelly Bean). הסקירה הנוכחית עוסקת ב-Galaxy Camera כמצלמה ולכן נחסוך מכם השוואות של מהירויות המעבד (Quad-core 1.4 GHz Cortex-A9 – אם אתם ממש מתעניינים), מספיק אם נאמר כי לא נתקלנו בשום בעיה עם אף יישום שהורדנו (מצד שני לא הורדנו משחקים או יישומים כבדים באופן מיוחד). נקודה אחת הנוגעת למערכת ההפעלה בה נתקלנו – התרגום העברי (בעיקר של מונחי הצילום) לוקה בחסר – אנו העברנו לסמסונג מידע בעניין וניתן לקוות כי נושאים אלו יטופלו.

• קישוריות רשת – ה-Galaxy Camera היא כאמור המצלמה הראשונה הכוללת חיבור 3G (ואם טכנולוגיית ה-4G או למעשה LTE, תמצא את דרכה אי פעם לישראל בהיקף נרחב, תגלו כי היא תומכת גם בה). מעבר תשמחו לשמוע כי המצלמה כוללת חיבור WIFI ובלוטות’ (גרסה 4.0). וכעת לשאלה שנשאלנו יותר פעמים משאנו רוצים לזכור – האם ה-Galaxy Camera מאפשרת לבצע שיחות טלפון (כמו מכשיר סלולארי רגיל) – ובכן התשובה היא לא. רגע, נחזור על כך שוב לטובת מגיב מספר 4 שסובל מעין עצלה ומדלג על שורות – ה-Galaxy Camera היא מצלמה ולא מכשיר סלולארי. למרות שיש לה כרטיס microSIM ממש כמו מכשירים סלולאריים רבים בשוק כיום, היא עושה שימוש רק ב-DATA (קרי יכולת לקבל תמונות, לשלוח מיילים, להוריד אפליקציות וכו’), אבל לא להתקשר, לקבל שיחות או לשלוח או לקבל הודעות SMS. מה שכן תוכלו לעשות הוא לבצע שיחות באמצעות תוכנות VOIP דוגמת סקייפ ולקבל הודעות באמצעות אפליקציות דוגמת whatsapp אותן תוכלו להוריד למכשיר (ניסינו והדבר עבד ללא בעיות).

• אפליקציות – מלבד היישומים הסטנדרטיים המגיעים כיום עם כל מכשיר סלולארי של סמסונג (ומגיעים גם עם ה-Galaxy Camera), מצאנו מספר יישומים שלא הכרנו דוגמת ה-paper artist המאפשר לצלם תמונה ולעבד אותה באופן יצירתי במיוחד עם כמות עצומה של פילטרים ו”עפרונות ציור” (מתאים לטיפוסים יצירתיים במיוחד) ו”אשף התמונות” אשר הינו כלי עיבוד תמונה קונבנציונאלי יותר. עוד אפליקציה אחת שראוי להזכיר היא Dropbox – האפליקציה של שירות אחסון התמונות המוכר. ברגע שהתחברנו אליה באמצעות המכשיר (היא מותקנת כברירת מחדל כתוצאה משיתוף פעולה בין סמסונג לחברת Dropbox וכמעט כופה עצמה על המשתמש בעת ההתקנה), גילינו כי נוספו לנו עוד 48GB של שטח אחסון בשירות למשך שנתיים – בהחלט נחמד (עוד חלק משיתוף הפעולה בין סמסונג לחברה). אנו השתמשנו הרבה ב-Dropbox ולמעשה במשך כל השימוש במצלמה לא הוצאנו את כרטיס המיקרו SD אפילו פעם אחת וכל העברת התמונות בוצעה ישירות אל שירות ה-Dropbox – בהחלט נוח.

לפני שנסכם אנו מביאים בפניכם סרטון בן מספר דקות המציג את המצלמה וחלק מתכונותיה העיקריות

[youtube]https://www.youtube.com/watch?v=kRyIpPqBul0[/youtube]

סיכום

לאחר שבוע של שימוש אינטנסיבי ב-Galaxy Camera אנו יכולים לומר שכמו עם כל מוצר בעצם גם את השורה התחתונה בנוגע למצלמה החדשה של סמסונג אפשר לסכם בביטוי “הכל שאלה של ציפיות”. במילים אחרות, אם תענו בחיוב על השאלות הבאות יש סיכוי סביר שה-Galaxy Camera היא המצלמה בשבילכם:

• האם צילמתם עד כה בעיקר (או רק) עם המצלמה הסלולארית?
• האם השימוש העיקרי שלכם בתמונות הוא ברשת (פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ושירותים נוספים)?
• האם אתם פשוט חייבים לנסות עוד פילטר חדש על כל תמונה שאתם מצלמים?
• האם תמיד אמרתם לעצמכם כי היה נהדר אם לו היה עוד זום במצלמה של הסלולארי?

לעומת זאת אם תענו בחיוב על השאלות הבאות כנראה שכדאי לכם להמשיך ולחפש מצלמה:

• האם איכות תמונה היא מספר אחת ברשימה שלכם כשאתם מחפשים מצלמה חדשה?
• האם אתם חייבים מצלמה שנכנסת לכיס המכנס, מתאימה לבעלי ידיים גדולות או שיש לה עינית?
• האם אתם מצלמים הרבה מאד עצמים בתנועה?
• האם אתם צריכים מצלמה שתהיה מסוגלת לצלם מאות רבות של תמונות ביום בלי צורך בהטענה?

ה-Galaxy Camera מתאימה ללא ספק לסוג מסוים מאד של משתמשים – כאלו אשר חיים ונושמים צילום ברשתות חברתיות ורוצים להיות מסוגלים להעלות את תמונותיהם מכל מקום אך לא להיות מוגבלים על ידי המצלמה הבסיסית מאד של הסלולארי.

צריך להזכיר כי ישנן עוד לא מעט מצלמות המאפשרות העלאת תמונות לרשת – חלקן נמצאות כמה וכמה רמות מעל ה-Galaxy Camera דוגמת ה-NEX 5R וה-NEX-6 של סוני וה-GH3 של פנסוניק המגיעות עם WIFI מובנה, שלא לדבר  הדגמים החדשים של קנון (6D – עם WIFI מובנה) וניקון (D3200/D5200/D600 – התומכים בהתקן אלחוטי קטן וזול יחסית המאפשר העלאת תמונות לרשת). גם לסמסונג עצמה יש מספר מצלמות בעלות עדשות מתחלפות הכוללות  WIFI (ה-NX1000, NX210 וה-NX20). אלא שכל המצלמות האלו חייבות להיות בסביבה בה קיימת רשת אלחוטית זמינה או לעשות שימוש בשירותים של מכשיר סלולארי בכדי להעלות תמונות לרשת (פעולה שגם אנו ביצענו עם ה-Galaxy Camera בהיעדר microSIM זמין בשבוע הבדיקה שלנו עם המצלמה). בניגוד לכל המצלמות הללו ה-Galaxy Camera מסוגלת לשדר תמונות לרשת ללא תיווך של שום התקן חיצוני, וזאת בצורה מהירה ונוחה מאד. האם בכך יש די בכדי לבחור במצלמה על פני התחרות, אחרי הכל ה- Galaxy Camera איננה זולה כלל (ראו פרטים בסוף הסקירה) – זאת שאלה שכל רוכש פוטנציאלי חייב לשאול את עצמו.

נסיים דווקא בהתייחסות כללית יותר. אנו חושבים שה-Galaxy Camera היא מצלמה חשובה. היא מבשרת על עידן חדש של מצלמות בעלות קישוריות ישירה לרשת מכל מקום ולא פחות חשוב מכך היא המצלמה (השימושית) הראשונה המבוססת על מערכת ההפעלה אנדרואיד. סמסונג, יותר מכל חברה אחרת בעולם, היא החברה המתאימה ביותר לשלב את עולם הצילום עם העולם הסלולארי המודרני. אין ספק שה-Galaxy Camera איננה מצלמה מושלמת (רחוק מכך), אך ברור לחלוטין כי סמסונג העולמית השקיעה לא מעט מחשבה (ומשאבים) במצלמה ואנו בהחלט סקרנים לראות לאן יוביל קו המחשבה המשולב הזה בדגמים הבאים של סמסונג.

אהבנו

• יכולות אלחוטיות מתקדמות מאפשרות לשלוח ולהעלות תמונות מכל מקום (כולל 3G ו-WIFI).
• מערכת הפעלה אנדרואיד 4.1 (מאפשרת הפעלת אפליקציות צילום ועוד).
• מסך 4.8 אינצ’ ענק ואיכותי במיוחד.
• כמות אינסופית של פילטרים המספקים אפשרויות רבות לחובבי הז’אנר.
• פוקוס מהיר למדי.
• זום אופטי 21X (בגוף דק יחסית).

קצת פחות

• איכות תמונה שאיננה עולה בהרבה על זו שתמצאו במצלמות סלולאריות טובות.
• מהירות תפעול דורשת שיפור.
• ארגונומיה מסורבלת.
• חיי סוללה בינוניים.

אנו רוצים להודות לחברת סמסונג ישראל על השאלת המצלמה לבדיקה.

מחיר וחבילות בישראל:

לאחר בירור עם נציגי סמסונג בארץ נמסר לנו כי המצלמה תחל להימכר בארץ במחיר (רשמי) של כ-3000 ש”ח אשר יכלול גם כרטיס SIM (עבור DATA  בלבד) וחבילת גלישה חודשית של 2GB למשך שנה (אפשר להרחיב את החבילה בתוספת תשלום). המצלמה מסוגלת לעבוד עם SIM של כל החברות בארץ אבל תגיע עם סים של סלקום או פרטנר – תלוי מהיכן תירכש. בנוסף בהתאם להסכם עליו חתמה חברת סמסונג העולמית עם חברת Dropbox כל רוכש של המצלמה יקבל חבילה בת 48 ג’יגבייט של שטח אחסון בשירות Dropbox למשך שנתיים אליו ניתן להעלות תמונות ישירות מן המכשיר.

גלריית תמונות – סמסונג Galaxy Camera

כל התמונות הבאות צולמו עם מצלמת ה-Galaxy Camera במגוון מצבים, חלקם כוללים פילטרים שונים של המצלמה. התמונות עברו הקטנה ולא עברו עיבוד כלשהו (צילום: עידו גנוט ומירב יצחקי).

[mega_gallery]

עידו גנוט

עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.

אתם יכולים לתמוך באתר מגה פיקסל על ידי רכישה מהשותפים שלנו

משווקים: Amazon, B&H, Adorama and E-bay.

למה שתסמכו עלינו?