ראשי זווית אישית ארץ הכרוב הסגול

ארץ הכרוב הסגול

2
0

את השבוע הנהדר הזה בסלובניה, ביליתי בחברתה של אמא שלי.
אישה נהדרת, נמרצת והרפתקנית.
זו הייתה חוויה של חיבור, יצירת זיכרונות משותפים ובעיקר הרבה צחוק.

סלובניה היא ארץ אירופאית הגובלת באיטליה, אוסטריה קרואטיה והונגריה.
המקום בו טיילנו אמי ואני הוא הפארק הלאומי (הענק!) טריגלב, בצפון מערב סלובניה.
ההרים האלפים היוליאניים מביטים בו ממרום מושבם בצפון ומקנים לך מעין תחושה של אמבטיה ענקית מלאה בטבע ירקרק.

natalieschor1

צריך לבקר בארץ הזו כדי להבין את עוצמתה, אף כי צילום יכול לתת מעט מנקודת המבט והרגש שחוויתי אני.
טיילנו לאורכם של נחלים ויערות, טיפסנו על גשרים ומפלים ושאפנו את האוויר הזה לתוכנו.
בעיקר אני זוכרת טיפוס בשביל מתעגל מעלה, על הר שבקצהו חווה עם פרות חופשיות משוטטות ומלחכות עשב ירוק. הוא היה כל כך ירוק שנראה היה כאילו מישהו צבע אותו בטוש זוהר.
בהמשך השביל היו כמה בתים, לא מגודרים כלל. הם היו פשוטים למראה וכולם מקושטים באדניות של פרחים בכל הצבעים. כמה תרנגולות התרוצצו חופשי.
היה כל כך שקט שברגע מסוים הסתכלתי על אמא והבנתי שאנחנו לא מדברות זו עם זו דקות ארוכות.
משהו באוויר, במראה, בגשם שפתאום התחיל לטפטף, משהו גרם לשתינו לשקוע אל תוך עצמינו ולרצות להיספג בכל מה שאנחנו רואות.
ובשביל זה לא צריך מילים.

natalieschor2

האנשים בסלובניה נחלקים לשני סוגים. אלו שינהגו בך כבחבר, יתנו לך את מלא תשומת הלב, יענו בסבלנות על שאלותיך ויחלקו איתך שיחה נעימה, ואלו שלא יטרחו להפנות את מבטם אליך (או יביטו במבט זועף למשמע שאלה) מסיבותיהם הפרטיות. אני מניחה שאין אפשרות לעשות הכללות ושבכל מקום נמצא את ה”טובים והרעים” אבל משום מה, בסלובניה זה היה מודגש ומורגש.

האוכל שם לא היה טעים. למדנו לא לאכול במסעדות אלא לגשת לסופרמרקט הקרוב (“מרקטור”) ופשוט לקנות ירקות, לחם וכל מה שאנחנו צריכות. יש להם הכל ובכמויות ואהבנו מאוד את הסידור הזה. התאהבתי בזן מסוים של כרוב סגול בטעם אלוהי ובמרקם של משי שאין בארצנו (לא נורא, יש הרבה דברים אחרים והכל פה טעים!) והתעקשתי להכין איתו סלט בכל ערב.

natalieschor3

לגבי הניידות בשטח – רצינו מאוד חופש בחירה ולא טיול מאורגן ולכן החלטנו לשכור רכב עם מערכת ניווט, להיעזר במפה ולהתחיל כל בוקר במקום לא ידוע וחוויה חדשה.
הדבר היחיד שבאמת היה קבוע הוא המלון. שם המלון היה שפיק (Špik) והיינו מרוצות ממנו באופן כללי, אולם החלטנו שבפעם הבאה (סלובניה גדולה, אנחנו קטנות, הלוואי שתהיה פעם הבאה!) נהפוך את החוויה ליותר מעניינת כאשר מקומות לינה וודאי נמצא בספונטניות בכל מקום אליו נגיע.

natalieschor4

לסיכומם של דברים, אני חוזרת לשם בשמחה ומהר.
אם כי לא אסתמך על האוכל בחוץ ואביא איתי מינימום ציוד,
בעיקר כדי שאוכל לחזור הביתה עם הרבה כרוב סגול…!

natalieschor5 1

נטלי שור: בת 30, צלמת אנשים ואמנות זוכת פרסים, בעלת תואר בתולדות האמנות ותיאטרון מטעם אוניברסיטת תל אביב (לאתר של נטלי).
לרשימת הטורים של נטלי באתר.
Avatarנטלי שור
  • ramat main

    רמת הלב

    אתה ילד. שום דבר לא נוגע בך מלבד מה שאתה נחשף אליו. אם אינך נחשף, אתה לא תדע. ואז אתה גדל.…
  • Main kineret

    ההיית או חלמתי חלום?

    מילות שירה של רחל אודות הכנרת מאז ומתמיד כיווצו את ליבי. אולם, רק כשעליתי על “מצפה א…
  • אהבה בימי שואה

    ואתמול בתוך כל העצב הנורא הזה, פתאום חשבתי על אהבה. אהבה רומנטית. ניסיתי להבין האם בימי מל…
טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב זווית אישית

2 תגובות

  1. Avatar

    רחלי

    01/12/2013 ב 9:49 PM

    נטלי, מקסים. גם כתוב יפה וכרגיל מצולם ברגישות. מחכה לטור הבא

    השב

  2. Avatar

    מאור ח.

    05/12/2013 ב 12:41 AM

    צילומים מקסימים, וסיפור מקסיפ לא פחות מאחוריהן. כל הכבוד!

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *