המשורר

5
0

את יאיר ויס הכרתי בשלב צעיר מאוד בילדותי. הורינו היו חברים ובכל פעם כשהגיעו לביקור במושב בו גדל, היו לוקחים אותי עימם. אני זוכרת אותו בעיקר ממתי שהתחלתי לגבש סוג של תודעה עצמית עיקשת, משהו שקרה ככל הנראה בתחילת שנות התשעים.

אני הייתי אז ילדה והוא גדול ממני במספר שנים טובות. מה שלקחתי איתי ממנו, ומלווה אותי לאורך השנים – וכל פעם מפרספקטיבה קצת שונה – הם שני ספרי שירה שיאיר כתב (ביבליוגרפיה בסוף הכתבה).

מדהים אותי איך קריאת הטקסטים פעם אחר פעם מביאה אותי לכדי תובנות אחרות על הסביבה ובעיקר על עצמי. ספרים אלו נכתבו כשהיה צעיר מאוד, והשקפתו הייתה השקפת נער שאיכפת לו והוא חווה את העולם בצורה מאוד אינטנסיבית ורגישה.

מילותיו מערבבות עצב והומור, מילים עטופות בנימה כמעט צינית, אולי בכדי לא להעביר ביקורת מוחלטת, כי אם לרמוז, לנער, לתהות.

קראתי את שיריו לראשונה כשהייתי בת 11. והאם ילדה בת 11 יודעת ומסוגלת להבין לעומקם של שירים הדנים בגורל האנושות, בעניינים שבינו לבינה, בפיזיולוגיה או ביקורת חברתית? אולי. אני רק יודעת שהשירים סיקרנו אותי ולא פלא שחזרתי אליהם שוב ושוב. היום אני מבינה קצת יותר ועם הזמן דברים שונים הלכו ונתבהרו.

מכיוון שלטעמי המקום שממנו יאיר מגיע הוא מקום לא מלאכותי כי אם מקום אמיתי שרעב לאמת, ומכיוון ששירתו עבורי היא אמנות המילים החשופות והכואבות לעיתים, ביקשתי לעצמי באופן טבעי למדי, לשלב בין שיריו לבין צילומיי.

בשירה, המשורר חושף את כולו ובאותה נשימה לא ייתן לקוראו להבין מיד, כי משורר אמיתי אומר מבלי להגיד, מעורר מחשבה ורגש, כותב בין השורות, וכותב לכולם.

והוא כותב לכולם מתוך ידיעה ברורה כי לא כולם חושבים כמותו, מילותיו נתונות לשיפוטם של האחרים, וכך גם בצילום…

אני מצלמת את נקודת הראייה שלי על העולם, מתרגמת לכדי משטח ויזואלי את מה שמוחי קולט כי מתרחש. איני יכולה להימנע מהעברת ביקורת, או רצון להשפיע, או פשוט מתוך רגש שיש לכולנו (ומי מבינינו יודה בך יותר או פחות) ,

של  “אנא, שימו לב אליי, זה הלב שלי שאני שמה פה על השולחן, אז מה דעתכם?”.

אני מתכבדת להציג בפניכם שילוב של שתי אמנויות יקרות לליבי. אמנות המילים ואמנות הצילום, במחול משותף.

הפרי האסור

אני רוצה שתמיד תהיי קצת אחרת

תמיד תישארי קצת זרה ולא מוכּרת

וגם מאה שנה ההרפתקה נשארת

תהיי תמיד קצת תעלומה, קצת נסתרת

אני רוצה שכל לילה תהיי קצת שונה

תמיד להשאיר איזה סוד לא פתור

שכל פעם תהיה הפעם הראשונה

אני רוצה שתמיד תהיי קצת הפרי האסור.

forbiden pri

בלדה לאיש הפח

זה היה עניין של מיקום וגיל

זה כישוף משונה שפתאום התחיל

זה היה מחזה מרתק ומבהיל

פתאום צמח לי עור של פיל!

עור עבה, מחוספס ודוקר

הפכתי לחירש אטום ועיוור

מעכתי את הלב והוא כבר לא יפעל יותר

עכשיו אני רובוט, אני מישהו אחר

אין לי כאבים או דמעות עכשיו

אני לא מתאכזב כי אני לא מאוהב

אני לא עצוב כי אני לא נעלב

אם אני כותב, זה לא שיר, מקסימום מכתב

ולא חלפו כמה שנים

וכבר למדתי לדקור לכל הכיוונים

אני חסין כדורים כי אין בי שום דבר בפנים

ויש לי עור נפלא של פיל, ולא רואים לי ת’פּנים.

tin man balad

סנטי-אגו

הוגה דעות

זאב ערבות

ליצן החצר

אשף האהבות

עדיין מתלבט

לא בחרתי לי דמות

וכך אשאר

כנראה עד שאמות

צעד קדימה

ושניים לאחור

קל ללמוד מטעויות

לקחים קשה לזכור

צעד ביחד

ושניים לבד

האם אדם מאוהב

הוא אדם שאבד?

איש רוח מזויף

פילוסוף בגרוש

מרגיש כמו בית רפאים

אבל אני סתם בית נטוש.

santi ego

בדואים במעבדה

בשבילם הכוכבים הם האורות בשמיים

בשבילנו הכוכבים הם פקולטה מדעית

בשבילם הרעמים הם זעם האל

בשבילנו זו סתם תופעה חשמלית

ובסוף נדע את הכל עד הסוף

מחשבים ינתחו בדממה את הנוף

ורק הם שתמיד נשארו מאחור

ידעו איפה באמת האור…

beduim in the lab

סתם פתגם

לא כל הנוצץ – זהב

ולא כל הפוחד – ארנב

לא כל מי שסיפר – שכב

ולא כל מי שנישק – אהב

לא כל השונה – שלילי

ולא כל השותק – פלילי

לא כל בחורה היא אובייקט

ולא כל אובייקט הוא פרויקט

ומי שתמיד שואל

אינו בהכרח דפקט.

לא תמיד זהב נוצץ

לפעמים יונה לובשת נץ.

just pitgam

יאיר ויס הוא קופירייטר מוכשר כשד, בעל תארים ופרסים רבים על פועלו בתחום הפרסום, עובד כיום כפרילאנס.

ביבליוגרפיה:

“מכתבים מהקרחון האחרון”, 1994, הוצאת המחבר

“רובוט שר סרנדה”, 1999, הוצאת לב Poem

ספרים נוספים שכתב:

“טיול בשנתי”, 2001, הוצאת המחבר

“פאנצ’לייף”, 2003, הוצאת המחבר

 כיום מציג את שיריו גם בכתובת:

 poems.yair-weiss.co.il

 ואת עבודותיו כקופירייטר באתר:

 www.yair-weiss.co.il

 נטלי שור (Natalie Schor): בת 28, בעלת תואר בתולדות האמנות ותיאטרון מטעם אוניברסיטת תל אביב. צלמת אמנותית, זוכת פרס”Niram art” ופרס “חיים ושרה ינקולוביץ לתרבות ואמנות” בקטגוריית צילום. הציגה בגלריה שלוש מטר, גלריה קסטיאל ובמוזיאון יפו לעתיקות. עוד מצילומיה ניתן למצוא בקישור הבא.

Avatarנטלי שור
  • natalieschor main

    ארץ הכרוב הסגול

    את השבוע הנהדר הזה בסלובניה, ביליתי בחברתה של אמא שלי. אישה נהדרת, נמרצת והרפתקנית. זו היי…
  • ramat main

    רמת הלב

    אתה ילד. שום דבר לא נוגע בך מלבד מה שאתה נחשף אליו. אם אינך נחשף, אתה לא תדע. ואז אתה גדל.…
  • Main kineret

    ההיית או חלמתי חלום?

    מילות שירה של רחל אודות הכנרת מאז ומתמיד כיווצו את ליבי. אולם, רק כשעליתי על “מצפה א…
טען עוד כתבות קשורות
טען עוד ב זווית אישית

5 תגובות

  1. Avatar

    איתן

    10/02/2012 ב 5:12 PM

    נפלא נפלא נפלא!

    השב

  2. Avatar

    יוגב

    11/02/2012 ב 12:00 PM

    החיבור בין השירה לצילום הוא עילאי. נהניתי מאוד מהטור, תודה נטלי.

    השב

  3. Avatar

    ירדנה שרעבי

    11/02/2012 ב 6:11 PM

    נטלי אהבתי

    השב

  4. Avatar

    אלירז

    12/02/2012 ב 12:08 PM

    נטלי-אני לא מכיר אותך אישית אבל אני מעריץ שלך כבר זמן רב בזכות הטורים שלך. תענוג צרוף.

    השב

  5. Avatar

    אורית זמיר

    14/02/2012 ב 4:12 PM

    יאיר, נדהמת, נפעמת, ושמחה שאתה חלק מהסובבים אותנו. כישרון מהלך!
    נטלי, שמחתי להחשף לאומנות שלך, ומאמינה ששיתוף פעולה עם מגה יאיר עושה לשינכם רק טוב.
    יישר כוח.

    השב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *