הוא חש בבית כשהוא ברחוב, הוא שואף תמיד למצוא את הזווית השונה, זו שתוציא את הדברים מהקשרם ותגרום לנו להתבונן, לחשוב, להרגיש ולעיתים גם לצחוק – מדור צילום מקומי גאה לארח את הצלם גבי בן אברהם. הדרך המועדפת עלינו תמיד לבחירת צלמים למדור צילום מקומי היא על בסיס המלצות של צלמים קודמים אשר התראיינו במדור. לשמחתנו אל גבי בן אברהם התחברנו מיד לאחר הראיון עם הצלם אייל תנחום אשר פורסם במדור בראשית החודש בו הזכיר את בן אברהם ואת עבודותיו. הראיון אותו אנו מפרסמים היום עם בן אברהם הוא קצר ותמיציתי אך מאפשר הצצה לעולמו ועבודותיו של אחד מצלמי הרחוב הבולטים בישראל כיום – חלק מז’אנר אשר תופס עוד ועוד תאוצה בארץ. ראיון עם גבי בן אברהם ש: איפה גדלת? ת: נולדתי, גדלתי ומעולם לא עזבתי, את תל אביב , העיר שהיא חלק בלתי נפרד ממני. ש: איפה למדת? ת: למדתי בתיכון חדש בתל אביב ולאחר מכן לימודי תכנות וניהול פרויקטים. ש: מתי התחלת לצלם? ת: צילמתי במצלמת פילם, קנון T70 בתחילת שנות השמונים. ש: מה היית הסיבה שהפסקת לצלם וחזרת אחרי הפוגה של 20 שנה? ת: מאז שאני זוכר את עצמי נמשכתי לצילום ואפילו חשבתי על קריירה בתור צלם, אולם הנסיבות הוליכו אותי לעולם המחשוב. משפחה, ילדים והעבודה מילאו את זמני ובמשך יותר מעשרים שנה לא נגעתי במצלמה למעט צילומי משפחה שגרתיים. לפני כארבע שנים קיבלתי מאשתי מתנה מצלמה דיגיטלית והתחלתי לצלם, עולם הצילום שאב אותי לתוכו והתחלתי לעסוק בזה באופן רציני ביותר. ש: האם כשאתה מצלם יש לך את התמונה בראש או שמדובר בתהליך שסופו אינו ידוע מראש בהכרח? ת: אין לי פריים בראש כתמונה סופית, אולם אני מחפש נושאי צילום שרלוונטיים באותו רגע בהתייחס להתרחשויות או לתאורה שבמקום. אני מתאים את עצמי לסביבה. אני כן מחליט מראש היכן יהיה הלוקיישן שבו ארצה לצלם. למשל, עבודה עם אור וצל בסמטאות העיר העתיקה בירושלים, בשוק הכרמל או טקסים דתיים והילולות ברחבי הארץ. בהתאם לנתונים במקום, יש לי בדרך כלל תחושה או הגדרה כללית של סוג הקומפוזיציה שאני רוצה להשיג. ש: מדוע בחרת דווקא בצילום רחוב מבין כל תחומי הצילום? ת: כל אחד צריך למצוא את התחום שמדבר אליו ואשר בו הוא מרגיש הכי נוח וטבעי. אצלי זה הרחוב. אני יוצא מהבית נרגש לקראת ההרפתקה שמזמן לי הרחוב. הרחוב משתנה כל הזמן, סיטואציות, אנשים, אור. הכל פועם ודינמי. לכן זה מעניין כל כך. אני ממתין להתרחשות, והיא מגיעה כמעט תמיד. אני מנסה להגיע לצילום שיש בו שילוב של תפיסת הרגע המכריע יחד עם הוצאת דברים מהקשרם ותחושה של הזרה ודיס-אוריינטציה סוריאליסטיים. אני מנסה להעמיד את הצופה במצב בו מתערער הביטחון שיש לו במוכר, ונוצרת תפיסה חדשה של מציאות. ש: המצלמה עוזרת לצלם הרחוב ליצור קשרים – יש לך דוגמא למקרה מיוחד שזכור לך בו העובדה שצילמת סיטואציה מסוימת יצרה קשר אישי עם המצולמים? ת: אני משתדל באופן עקרוני שלא ליצור קשר עם המצולמים. ש: לא כולם מקבלים מן הסתם את נוכחותה של המצלמה בסביבתם ולא כולם רוצים להצטלם – לצלמי רחוב שונים יש גישות מאד שונות לסוגיה – איך אתה רואה את הנושא? ת: אני דוגל בתפישת “הזבוב על הקיר”, ברגע שנוצרת אינטראקציה בין הצלם למצולם, הסביבה משנה את התנהגותה והסיטואציה אינה טבעית עוד…מבחינתי עדיף שהמצולמים לא יהיו מודעים לנוכחותה של המצלמה. אני מייחס חשיבות ל”אמת” שבסיטואציה. למרות שאני מודע להשפעה של הבחירות שלי כצלם, על התוצאה, אני מנסה למזער עד כמה שאפשר את ההתערבות שלי. ש: זכור לך מקרה בו נוצר קונפליקט כתוצאה מסיטואציה בה צילמת? ת: כאשר המצולמים מבקשים ממני לא לצלם או למחוק את התמונות שצילמתי אני נעתר לבקשתם ומכבד אותה. ש: צילמת לא מעט בזמן מחאת האוהלים – הצילום שלך במחאה היה תיעודי יותר מסגנון הצילום הרגיל שלך? ת: בזמן מחאת האוהלים עשיתי סדרה שבה הצגתי את המחאה מזווית ראייה אישית שלי של ראיית המחאה כפסטיבל קיץ בסגנון וודסטוק, שבה כל הצעירים מתאחדים סביב מדורת השבט ולא כמחאה של ממש, דבר שגרר ביקורת על התמונות שצילמתי. הצילומים של מחאת האוהלים, הם דוגמה להחלטה מראש – ידעתי מה הוא המסר שאני רוצה להעביר, וצילמתי בהתאם. ש: מה השעה ביום המועדפת עליך מבחינת צילום ומניסיונך האם היום או הערב/לילה מעניינים יותר מבחינת צילום רחוב? ת: שעות הבוקר המוקדמות ושעות הערב בהן הצללים ארוכים, האור רך, הן השעות המועדפות עלי. ש: עד כמה שונה צילום רחוב בחו”ל מצילום בארץ? האם מניסיונך אנשים פתוחים יותר מול המצלמה בחו”ל? ת: אין ספק שהפתיחות למצלמה שונה ממדינה למדינה. זה עניין של תרבות. בעיניי אין הבדל גדול בין צילום בפריז, ניו יורק, סאן פרנסיסקו, מדריד, מלטה (מקומות שצילמתי בהם). ישנם מקומות חריגים כגון קובה שם האנשים אדישים למצלמה. בסדרת הצילומים שעשיתי בקובה, נחשפתי להבדלי התרבות והוקסמתי. ההגדרה של מרחב פרטי לעומת מרחב ציבורי, שונה לחלוטין. אנשים חיים את חייהם בחוץ, או בדלתות פתוחות. יכולתי לצלם בתוך הבתים ובתוך החצרות ומצאתי את עצמי מעורב בחייהם של אנשים, ברמת אינטימיות גבוהה, שלא הייתי נחשף לה בארץ. ש: אתה עובד בש/ל – אתה מרגיש שהדבר מתאים יותר לנושאי הצילום שלך ומתי אתה כן בוחר לעשות שימוש בצבע? ת: אני מתחבר לצילום ש/ל הקלאסי של פעם. הסרת מרכיב הצבע מדגיש את המשקל של הקומפוזיציה, הנושא והרעיון וגם מוסיף אלמנט של דרמה. אני עושה שימוש בצבע אך ורק כאשר יש לו ערך מוסף בקומפוזיציה. לרוב, אעדיף להעביר רעיון/הקבלות באמצעות שימוש באור וצל ולנטרל את הרעש של הצבע. ש: באיזה ציוד אתה משתמש? איך אתה מסתכל על המרוץ העכשווי להחליף מצלמה כל שנתיים-שלוש? ת: אני משתמש במצלמת ניקון D800 לרוב עם עדשת פריים 24 מ”מ ולעתים 20 מ”מ פריים. בדרך כלל אני נמצא במצב ידני על כל נתוני המצלמה והעדשה. המצלמה היא כלי עבודה אולם אני סבור שהמשקל של הצלם משמעותי יותר מבחינת התמונה. אני מאמין שהמצלמה הבאה שלי תהיה חסרת מראה שמתאימה יותר לעבודה ברחוב משום שהיא קטנה, חסרת קליק ופחות מושכת תשומת לב. ש: האם המעבר לדיגיטלי עשה לדעתך טוב לעולם הצילום? ת:המעבר לדיגיטלי פתח בפנינו אפשרויות רבות: ניתן לצלם תמונות רבות יותר, לראות את התוצאה מיד ולעבד את התמונות במחשב בבית בצורה נוחה. מצד שני היד הקלה על ההדק גורמת לנו לעתים ללחוץ יותר ולחשוב פחות. ש: אתה בוחר שלא לעשות שימוש בפוטושופ לעריכת תמונה – למה? ת: אני משתדל לעבד את התמונה מעט ככל האפשר בצורה שמרנית, ולטפל בנתוני חשיפה, בהירות וניגודיות בלבד. הקוד האתי שלי הוא לא לשנות, להסיר או להוסיף אובייקטים בתמונה גם אם הם מפריעים. אני מאמין שההנאה והאתגר הגדולים שבצילום הם ברגע יצירת התמונה במצלמה ולא בזמן העריכה במחשב/העיצוב הגראפי של התמונה כפי שנוהגים היום צלמים רבים. ש: פרגן (שני צלמים ישראליים ובין לאומיים שאתה מעריך ולמה). ת: צלמים ישראלים: אלכס ליבק, בזכות ההקבלות הנפלאות שבעבודותיו והשילוב עם חיי היום יום והחברה בישראל. פליקס לופה, בזכות ההגשה הסוריאליסטית והיכולת להוציא דברים מהקשרם ולייצר תחושת מציאות חדשה. צלמים מחו”ל: אלכס ווב – בזכות יכולת העבודה שיש לו בעבודת צבע, אור וצל והקומפוזיציות המורכבות והנפלאות שהוא מצליח לבנות, לוקח את סיטואציות הרחוב ומייצר מהם תמונות אומנות מדהימות. סטיב מק קארי – בזכות הפריימים המדהימים שהוא מביא ממסעותיו ברחבי העולם תמיד קומפוזיציה נפלאה, סיפור והקבלות בין מרכיבי הפריים. ש: חוץ מצילום מה התחביבים שלך? יש זמן למשפחה? ת: קולנוע, הופעות מוזיקה. אין ספק שהזמן למשפחה התמעט מאד וזה המחיר שהם ואני משלמים על התחביב הזה. ש: תן טיפ או שניים לצלם רחוב מתחיל ת: מצא את הסיפור מאחורי הסצנה ונסה להוציא דברים מהקשרם ליצירת אווירה סוריאליסטית. כמו כן נסה לגבש לעצמך סגנון אישי שילווה אותך כמו כתב יד. ש: לסיום, מה התמונה שלך שאתה הכי אוהב? ת: אין תמונה מסוימת אחת. אפשר לומר שאני אוהב מאד את תמונת הצללים שלי המייצרת קשר בין המציאות לבין עולם הצללים ומאפשרת לכל אחד לראות בה את הסיפור שלו. תמונות נוספות של גבי בן אברהם ניתן למצוא באתר האינטרנט שלו (ואתם מוזמנים לעקוב אחריו גם בפייסבוק).
LensVid Talk (פרק 1): סוני A6700, תאורות GaN, פילטרים ננעלים ועוד היום אנו גאים להביא בפניכם את הפרק הראשון של LensVid Talk (מתוך אתר הבת …
מוצר ראשון מבית LensVid בשיתוף חברת SmallRig – ה-mini L-Shaped Mount Plate אנו גאים במיוחד לפרסם היום את המוצר הראשון פרי פיתוחנו – ה-mini L-Shaped Mount …
LensVid Talk (פרק 2): ZHIYUN Crane 4, DJI Air 3, Came-TV V-Mount Clamp ועוד אנו ממשיכים היום בסדרת של LensVid Talk (מתוך אתר הבת שלנו בשפה האנגלית), שיחה …