מנהטן היא אחד האזורים הבנויים הצפופים ביותר בארה"ב. למרות הבניה הרבה, האזור כולל גם מספר ריאות ירוקות כשהמרכזית שבהן היא ה-Central Park – אזור רחב ידיים בליבה של מנהטן המשלב עצים, דשאים ומספר אגמים מלאכותיים. לנו הזדמן לאחרונה לבלות במנהטן כשבועיים בהם צילמנו אלפי תמונות באזורים שונים של הכרך בסיוע מגוון רחב של עדשות ותוך שימוש במצלמת ה-D7100 החדשה של ניקון (ביקורת בקרוב) וה-CoolPix A המתקדמת של החברה (אשר תזכה גם היא לביקורת בהמשך).

קו הרקיע של מנהטן בלילה (צילומים: עידו גנוט ומירב יצחקי)

אנו נעסוק בצילום יום במנהטן בכתבה נפרדת, אך רצינו להקדיש כתבה מיוחדת לצילום לילה בעיר וזאת למרות "שגילינו" את הנושא בשלב מאוחר יחסית לאחר תקופת ההתאקלמות הראשונית ולכן ההתנסות שלנו הייתה קצרה בהרבה משהיינו רוצים וגם מצומצמת יחסית. עיקר הצילומים בכתבה הנוכחית מציגים נוף אורבני ומבנים. צילום "נוף אנושי" בלילה הוא אתגר מסוג אחר לגמרי הדורש תשומת לב, מחשבה, רגישות וגם ציוד אחר ולא נעסוק בו הפעם.

נתחיל אולי דווקא מהתייחסות לנושא הביטחון האישי. במשך שנים יצא לניו יורק שם של עיר בה רמת הפשיעה, בדגש על מעשי שוד ורצח, גבוה במיוחד ביחס לערים מערביות אחרות. אלא שתדמית זו רחוקה מן המציאות מזה לא מעט שנים. ראש העיר האגדי של ניו יורק רודי ג'וליאני אשר נבחר לתפקידו בשנת 1994 ביצע עם כניסתו לתפקיד שורה ארוכה של מהלכים שתפקידם מיגור הפשיעה בדגש על הגברה וחיזוק מסיבי של כוחות השיטור והסיור בעיר. ואכן כמויות השוטרים בהם נתקלנו המסתובבים ברחובות מנהטן היא עצומה ביחס לכל מה שאנו מכירים מערים גדולות אחרות בעולם (שלא לדבר על ישראל). כמעט בכל פינת רחוב מרכזית תוכלו למצוא שוטר, וסיורים רגליים או רכובים (אם ברכב או על גבי סוסים) הם מחזה נפוץ מאד בכל שעות היום והלילה במיוחד באזורי הבילוי הרבים, אך לא רק בהם.

שוטרות ושוטר על סוסים סמוך ל-Times Square – תמצאו אותם בכל פינה

ראש העיר הנוכחי של ניו יורק – בלומברג המשיך בקו של קודמו ולאחרונה אף דווח על יום שלם שעבר בעיר ללא מעשה רצח אחד (לא עניין של מה בכך בעיר בת 8 מליון תושבים שידעה תקופות קשות בהרבה). למרות השיפור העצום בביטחון האישי בשנים האחרונות אנו נמשיך ונמליץ על ערנות ושמירה על מספר כללי התנהגות בסיסיים, במיוחד כשאתם יוצאים לצלם בלילה בתפוח הגדול. נסו להימנע מהליכה לבד בשעות החשיכה, במיוחד באזורים שוממים (בניו יורק באופן כללי מומלץ להימנע מלהיכנס לסמטאות קטנות וחשוכות), התרחקו מטיפוסים הנראים מפוקפקים וכשאתם נעים בתוך קהל צפוף הקפידו לשמור על כל הציוד קרוב אליכם בצורה מאובטחת. עד כאן בכל הנוגע להנחיות בטיחות כלליות, בהמשך נתייחס באופן ספציפי יותר להנחיות הנוגעות להתנהגות מול אנשי האבטחה בניו יורק.

את הצילום הלילי הקצר יחסית שלנו במנהטן התחלנו בשיט לילי אשר הקיף את חצי האי מנהטן, עבר בסמוך לפסל החירות וחזר חזרה לאזור הנמל. השיט יצא מרציף 83 (בקצה רחוב 42 והסדרה ה-12 – ניו יורק כידוע מחולקת בצורת שתי וערב לסדרות ורחובות). אזור הרציף הולך ומתפתח בשנים האחרונות והשייט שלנו יצא מן הנמל בשעה 19:00 כאשר מסביב עוד אור. שימו לב כי כמה עשרות מטרים מצפון לרציף נמצא ה-Intrepid Sea, Air & Space Museum – אתר הבנוי על נושאת המטוסים הוותיקה Intrepid שהוצאה משירות והפכה למוזיאון צף למטוסים שונים בו תוכלו למצוא בין השאר גם את הקונקורד (קטן מן הצפוי) ואת מעבורת החלל שהוצאה לאחרונה גם היא משירות פעיל.

מעבורת החלל על סיפון ה-Intrepid ומשמאלה מטוס הקונקורד

ההמלצה הרשמית היא להגיע לשיט שעה מוקדם יותר. אנו הגענו כמחצית השעה לפני היציאה ועד מהרה גילינו מדוע ההמלצה מדברת על שעה שלמה של הגעה מראש. הספינה הגדולה (המכילה כמה מאות איש) הייתה נראית ריקה ונטושה כשנכנסנו, אך משעלינו לקומה השנייה גילינו כי הסיפון החיצוני (הפתוח, ללא חלונות) תפוס עד אפס מקום (לנו זה כבר לא יועיל אך אתם מוזמנים ללמוד מן הניסיון שלנו). אף שניתן כמובן לצלם דרך החלונות הגדולים בחלקה הפנימי של הספינה, התוצאה רחוקה מלהיות משביעת רצון (החלונות אולי נראים נקיים, אך מבט מקרוב בתמונות מאוחר יותר לימד אותנו שהם רחוקים מכך).

הספינה – מומלץ להגיע מוקדם!

בלית ברירה היינו צריכים לצאת תוך כדי השיט לסיפון הקדמי התחתון (גם הוא פתוח) בכדי לצלם. לא מדובר בחוויה נעימה במיוחד – השילוב בין תנודות הים, הרוח והקור העז (גם ביום חם יחסית) והמון האדם אשר ניסה לצלם כמעט בכל רגע נתון בעמידה הקשו מאד על הצילום.

אל תצלמו דרך החלון…

אם לא תתפסו מקום בזמן לא יישאר…

נקודה שחשוב לציין בקשר לצילום מספינה נעה בלילה נוגעת למהירות התריס. תנועת הספינה יחד עם כמות האור המצומצמת הובילה למספר רב של תמונות עם מריחה קלה יותר או פחות. אתם תאלצו לנצל את כל היכולות העומדות לרשות טכנולוגיית הצילום המודרנית, כולל הגברה מסיבית של הרגישות במצלמה – לקראת סוף השיט מתחנו את הרגישות ב-D7100 עד לקצה גבול היכולת (מצלמות Full Frame יוכלו מן הסתם לספק רגישות גבוהה מעט יותר, אך אפשר להניח שגם הטובות ביותר יתקשו בתנאים אלו), בשילוב עם עדשה בעלת צמצם בהיר יותר ו\או מייצב (אנו השתמשנו בעדשת הסיגמא 10-20 מ"מ שלנו מן הדגם הישן יותר בעלת צמצם f/4-f/5.6 בלבד וכמובן ב-CoolPix A לה עדשת 18 מ"מ בעלת צמצם f/2.8). אם תעזרו בכל אלו תוכלו אולי להימנע מחלק מן הבעיות בהן אנו נתקלנו, אך קחו בחשבון כי מדובר בצילום בתנאי קיצון והתוצאות הצפויות – בהתאם.

על הספינה לפנות ערב – צילום בתנאי קיצון

אם היה עלינו לספק ארבעה טיפים מרכזיים לשייט לילי סביב מנהטן, היינו ממליצים כאמור על הגעה מוקדם ככל הניתן ותפיסת מקום על הסיפון החיצוני בצמוד לאחד מצידי הספינה (בכדי שלא תוסתרו על ידי אנשים אחרים), הבאת בגדים חמים (כולל סוודר, מעיל וכובע בהתאם לעונת השנה), שימוש בחצובה (היא לא תצמצם לחלוטין את תנועת הספינה מן הסתם, אבל תאפשר לכם להתמקד ביצירת קומפוזיציה נכונה ולא במלחמה התמידית בתנועה שלכם אל מול תנודות הספינה), ולבסוף נסו להחליט מראש מה הוא סוג התמונות שתרצו לצלם (אנו התמקדנו בתמונות נוף רחבות ולכן בחרנו בעדשה רחבה ואולטרה רחבה – בחירה שאפשרה לנו צילום תמונות מסוג מסוים, אך לא אפשרה לנו צילום תקריב של פסל החירות למשל סמוך לסוף השיט – קחו בחשבון שהחלפת עדשות על סיפון ספינה נעה בלילה, קר ולח היא חוויה מפוקפקת).

קחי איתך מעיל או סוודר כי קר שם בחוץ

צילום קו הרקיע היפיפה של מנהטן בלילה מן הספינה המתנדנדת גרמה לנו לתהות האם לא ניתן לצלם תמונות דומות ממשטח יציב יותר – למשל מאחד הגשרים הרבים המחברים בין מנהטן לסביבתה. שיחה קצרה עם קרוב משפחה מאוחר יותר הבהירה לנו כי מדובר ברעיון רע מאד. מאז ספטמבר 11 הגשרים המובילים למנהטן מצולמים כל העת על ידי מצלמות והם נחשבים אתרים מאובטחים אשר הצילום בהם אסור. אם תנסו לצלם בסביבת הגשר, סיכוי לא רע שבטרם תסיימו לצלם יופיעו בסביבתכם שוטרים, אשר הפכו בתקופה האחרונה לסבלניים עוד פחות לכל הפרה של מה שנתפס מבחינתם כסיכון ביטחון המולדת – אנו ממליצים בחום לא לנסות התחכמויות מעין אלו – במיוחד לא כשמדובר בשוטרים אמריקניים.

התפוח הגדול מן הספינה המתנדנדת

פסל החירות מרחוק – סגור לרגל שיפוצים

אם כבר עסקנו בנושא האבטחה בניו יורק, הינה סיפור שימחיש אולי עד כמה העצבים מתוחים בתקופה זו, במיוחד בעקבות הפיגוע בבוסטון לפני מספר שבועות. כאשר ירדנו מן הספינה התקדמנו לאורך רחוב 42. באזור זה הוקמו בשנים האחרונות מספר בנייני מגורים רבי קומות חדשים. אחד המתחמים הנוצצים ביותר בסביבה הוא ה-Silver Towers – זוג מגדלים מרשים במיוחד בני כ-60 קומות המיועדים לאולטרה-עשירים של ניו יורק על ידי היזם Larry Silverstein אשר היה אחראי על הקמת מגדלי התאומים. המתחם הנאה המאכלס כמה מן הסלבריטאים הבולטים של ניו יורק כולל כאמור שני מבנים צמודים יחסית (ומבנה נוסף שגם הוא איננו מרוחק היוצרים מעין משולש ובמרכזו גינה). אף שאין מחסור ברבי קומות במנהטן (למעשה מדובר באחד מן הריכוזים הגדולים בעולם של רבי קומות), אנו גילינו עד מהרה כי לא כל רב קומות מעניין לצילום ובכדי ליצור קומפוזיציה מעניינת דווקא ריכוז של רבי קומות בקרבה רבה מכיוונים שונים יכול להוות מתכון מנצח.

ה-Silver Towers והעץ – בניו יורק היה חכם, לא צודק

כאמור דווקא ב-Silver Towers מצאנו ריכוז רבי קומות שכזה וצילמנו מספר תמונות. בשל השעה המאוחרת יחסית והעייפות גילינו רק מאוחר יותר כי אל התמונה שלנו השתרבב לו עץ שלא היה אמור להופיע בה. לכן חזרנו שוב ביום שלמחרת לאותה הנקודה, רק בשביל לגלות כי המתחם כולו הוא אזור שמור בו עומדים מאבטחים במשך כל שעות היום והלילה (ביום הקודם התמזל כנראה מזלנו לצלם בדיוק בזמן הסיור של אחד השומרים). כאשר הגענו לצלם באזור המבנה הראשון (בעל כניסה מוארת ומפוארת במיוחד) נתקלנו מיד באיש אבטחה אשר לאחר מספר תמונות עם המצלמה הקומפקטית ובעת הצבת החצובה פנה אלינו והודיע לנו כי לא נוכל לצלם במתחם. החלטנו לחזור לנקודה בה צילמנו בלילה שעבר – לגינה שבין המבנים, אך הפעם לצלם מהרחוב ולא מן הגינה בכדי שאנשי האבטחה לא יוכלו לבוא אלינו בטענות.

עוד מגדלים (ועץ)

מסתבר שטעינו. מיד משהצבנו את החצובה על הרצפה והתחלנו לכוון את המצלמה ניגש אלינו אחראי האבטחה של המקום (כנראה לאחר שאחד המאבטחים הפנה את תשומת ליבו לזוג המוזר המציב "ציוד חשוד" בסמוך למבנה) וביקש כי נחדל לצלם. הבהרנו לו כי אנחנו צלמים ומצלמים מהרחוב, דבר שהוא לחלוטין בגדר החוק. הוא עמד על שלו והודיע לנו כי למרות שמדובר בזכותנו הוא מבקש כי נחדל מן הצילום משום שלבעל המבנה רגישות מיוחדת לנושא הביטחון (כאמור מדובר ביזם שהקים את מגדלי התאומים). המשכנו לטעון כי אנו לא עושים שום דבר שאינו חוקי, ונראה שהוא החל לאבד את סבלנותו. הוא ניסה לברר מהיכן אנו מגיעים (החוצפה הישראלית ניכרה עלינו כנראה), כאשר שמע את התשובה ניסה לשכנע אותנו כי דווקא בגלל שאנו מגיעים ממדינה השותפה לרגישות האמריקנית לטרור נבין את בקשתו. לא נכנענו. הוא הבין כי לא יילך לו איתנו (או אולי החליט פשוט לקרוא לניידת), סינן משהוא לא ברור והלך. צילמנו עוד תמונה או שתיים והחלטנו לא להמתין ולראות מה החליט והמשכנו לנו במסע הלילי.

ה-Silver Towers מזווית אחרת

אם לומר את האמת, אנו ממש לא ממליצים על ניהול עימותים מן הסוג הזה בשום מקום בעולם ובמיוחד לא בארה"ב. במקרה הספציפי הזה החוק היה לצידנו באופן ברור (גם אנחנו וגם איש האבטחה ידענו זאת), אבל בדיוק כמו בכביש – עדיף להיות חכם לא רק צודק וזאת במקום לבלות כמה שעות בתחנת משטרה בניסיון להסביר לשוטר המקומי כי התיקון הראשון לחוקה מקנה לך את הזכות לצלם בשטח ציבורי.

חפשו קומפוזיציות מעניינות

בהמשך הסיור הלילי שלנו לאורך רחוב 42 נתקלנו בכנסיה קטנה יחסית אך בעלת חזות פוטוגנית למדי ואחריה עוד ועוד גורדי שחקים. ראוי לציין שהרחוב מואר למדי ובכל מספר מטרים תוכלו למצוא פנס רחוב. בעיקרון פנסי רחוב יכולים להיות תוספת יפה מאד בחשיפות ארוכות בצמצם סגור (סביב f/16) והם מאפשרים לקבל "כוכבים" (מספר הקרניים של הכוכב תלוי אגב בעדשה הספציפית), אולם ממרחק קרוב מאד התוצאה לרוב הרבה פחות אסתטית ולכן אנו ממליצים במצב כזה לנסות ולהימנע מהם (לא משימה פשוטה במיוחד).

הכנסיה ברחוב 42

לקראת סוף הסיור נתקלנו במבנה בעל שלט מואר גדול (כשלעצמו ממש לא ייחודי במנהטן), אך בכניסה המפוארת ניתן היה לראות זרוע רובוטית ענקית בתוך חדר שקוף. הסקרנות משכה אותנו פנימה ופנינו לאחראי בלובי בכדי לברר לפשרה של הזרוע. עד מהרה הסתבר לנו כי מדובר במלון חדש בו האורחים מבצעים את הצ'ק אין באמצעות כמה לחיצות על אחד ממסכי המגע הרבים. הזרוע הרובוטית הענקית היא גימיק מעניין במיוחד וייחודי למלון. היא מאפשרת לאורחים להפקיד את המזוודה לכוך מיוחד בקיר למשך מספר שעות ולקבל אותה חזרה עם עזיבתם את המלון (תחשבו על חדר שמירת חפצים במלון רק בגרסה רובוטית ללא מגע יד אדם). בפועל נראה כי יותר משהרובוט משרת בפועל את האורחים הוא משמש כאטרקציה לעוברים ושבים ברחוב אשר נכנסים להסתכל ולצלם. כאן אגב דווקא עודדו אותנו לצלם, מה שמראה שהאבטחה עדיין לא הרגה לגמרי את תרבות הצילום בניו יורק.

החדר הסגלגל (והזרוע הרובוטית)

את הסיור הלילי שלנו חתמנו באזור הקרוב יחסית ל-Times Square אשר גדלה בשנים האחרונות הרבה מעבר לכיכר המוכרת והשתלטה על עוד ועוד רחובות בסביבה. אף שראינו מספר צלמים המעמידים חצובה באזור הכיכר (כולל צלם אשר העמיד חצובה כבדה במיוחד עם Gimbel ועליה מצלמת Phase One וביצע מה שנראה כסדרה של תמונות פנוראמה), לנו נראה כי מדובר בחוויה מפוקפקת למדי. האזור צפוף מאד וקשה להתרכז בצילום כאשר אתה סובל מדחיפות מכל עבר, שלא לדבר על הסכנה המרחפת כל העת מכיוון כייסים אשר מסתובבים לא מעט באזור. לכן התרחקנו מעט וצילמנו בכמה מן הרחבות שמסביב ל-Times Square שם גם הסתיים סיור הצילום שלנו בשעות הקטנות של הלילה.

שלט מואר למחזמר המצליח Newsies ב-Nederlander Theatre שבברודווי

מזה זמן רב אנו מקבלים פניות מגולשים השואלים אותנו מתי צפוי לצאת הדגם הבא בסדרת ה-GX של חברת פנסוניק. דגם ה-GX1 של החברה היה (ועודנו) פופולארי אך הרבה התרחש מאז הוכרז בשלהי 2011 בשוק הצילום.

מה אם כן צפוי (לפי הדיווחים) בדגם החדש בסדרה אשר ישאב ככל הנראה השראה ממצלמת ה-Panasonic L1-LC1 הוותיקה (2006).

• חיישן חדש בן 18 מגה פיקסל.
• מהירות תריס מקסימאלית – 1/8000.
• מערכת ייצוב מובנית בגוף המצלמה (בדומה למצלמות אולימפוס למשל – קונספט מעניין שכן לחלק מעדשות אולימפוס מייצב משלהן).
• עינית דיגיטלית מובנית בצד המצלמה בעלת יכולת הטיה.

מה לגבי תאריך ההכרזה? כרגע מדובר על סוף חודש אוגוסט 2013, כאשר בספטמבר כבר מדברים על הדגם הבא של מצלמת האולימפוס OM-D. אנחנו כמובן נמשיך ונעדכן.

פנסוניק GX1 – הדור הבא יכלול עינית ומייצב?

במסיבת עיתונאים שהתקיימה מוקדם יותר השבוע חשפה Mayer את העיצוב החדש והמעודכן של האתר Flickr ובתגובה לשאלת אחד הכתבים ענתה:

There's no such thing as Flickr Pro anymore, because today, with cameras as pervasive as they are, there's no such thing as professional photographers

Mayer במסיבת העיתונאים בנושא העיצוב החדש של Flickr – פליטות פה בלי הפסק

האמירה הציתה אין ספור ידיעות וגל מחאה מצד צלמים מקצועיים בכל רחבי הרשת. בפועל כאשר מאזינים לדבריה לאורך הראיון ברור שכוונתה הייתה מעט שונה וכי מה שבעצם ניסתה לומר הוא ש-Flickr ביטלה את חשבון ה-Pro בכדי לתת חוויה אחידה יותר לכל המשתמשים (אפשר להניח שהיו סיבות נוספות למהלך ש-Mayer בחרה שלא לפרט). בפועל נראה כי זאת דוגמא נוספת למקרה בו הפה הגדול של Mayer סיבך אותה עם קבוצה של משתמשים שממש לא אהבה את דבריה.

Mayer במסיבת העיתונאים (הציטוט בדקה 46:15):

Mayer הייתה בעבר אחת המהנדסות הראשונות בחברת גוגל, ניהלה את צוות פיתוח מנוע החיפוש של חברת הענק במשך תקופה ארוכה והייתה אחת הפנים המוכרות בחברה אחרי לארי פייג', סרגיי ברין ואריק שמיט עד שעזבה לנהל את יאהו! ביולי 2012.

האמירה האחרונה של Mayer רחוקה מלהיות פליטת פה יחידה. מאז מונתה למנכ"לית יאהו! לפני כמעט שנה הספיקה ליצור לעצמה לא מעט אוייבים לאחר שהחליטה לבטל את האפשרות לעבודה מהבית בחברה בטענה כי למרות שצורת עבודה זו עשויה להיות פרודוקטיבית יותר, היא מונעת יצירתיות שמקורה בשיתוף פעולה. כחברת אינטרנט וותיקה וגדולה, למהלך של יאהו! הייתה (וכנראה גם תהיה) השפעה על חברות נוספות בתעשיה ורבים הגיבו בכעס כלפי המהלך אשר עשוי להשפיע על צורת עבודתם.

קבוצה נוספת אותה הצליחה Mayer להכעיס היא נשים ובעיקר נשים עובדות לילדים. כאשר נכנסה Mayer לתפקיד מנכ"לית יאהו! היא הודיעה במקביל כי היא נמצאת בחודש השביעי להריונה. לאחר שילדה לקחה Mayer חופשת לידה בת שבועיים בלבד וחזרה אחריהם מיד לעבודה תוך שהיא מקימה מעון יום בסמוך למשרדה. נשים רבות ראו במהלך זה סוג של צביעות – במיוחד כשהוא בא במקביל להכרזתה על המהלך למניעת עבודה מהבית. מה שיכולה מנכ"לית בחברת ענק לא יכולות בהכרח נשים במשרות רגילות אשר רוצות להקדיש זמן לעבודה ולטפל בילדיהן במקביל. מעניין יהיה לראות מי תהיה הקבוצה הבאה ש-Mayer תצליח להכעיס…

עדכון: מאז אמרה את הדברים ויצרה סערה כבר הספיקה Mayer להתנצל בהודעה בטוויטר ולומר כי דבריה הוצאו מהקשרם. מעניין כמה זמן יעבור עד לפליטת הפה וההתנצלות הבאה…

לעיתים אנו זקוקים לכלים פשוטים ומהירים אשר עושים את העבודה בכל מקום בלי לגרור אותנו להוצאות מיותרות או ללימוד של תוכנות מורכבות. Clipping Magic הוא אתר המבוסס על טכנולוגיה אותה פיתחו זוג מהנדסי תוכנה אמריקניים (אשר אחראים גם לתוכנה אחרת בשם vectormagic אשר ממירה תמונות לעצמים וקטוריים אותם ניתן להגדיל לכל גודל בקלות).

הרעיון פשוט – העלו תמונה לאתר – סמנו בצבע ירוק את האזור שאתם רוצים לשמור ובצע אדום את האזור אותו אתם רוצים לסלק והתוכנה תעשה את השאר. הרעיון הוא כמובן שאין צורך לסמן בצורה מדויקת מאד את האזורים וניתן לסמן קו כללי מאד על האוביקט והאלגוריתם יבצע את השאר.

אנו יצאנו לבדוק את המימוש של הפיתוח החדש ב-Clipping Magic – התוצאה היא שעבור עצמים פשוטים – קרי כאלו שההפרדה בינם לבין הרקע איננה עדינה מאד, האלגוריתם עובד טוב למדי וכמעט ואינו דורש תיקונים. עבור עצמים מורכבים יותר (הדוגמא הטובה ביותר היא כמובן הפרדת שיער מרקע) ההצלחה הרבה יותר מוגבלת. מה שכן, גילינו כי ניתן בהחלט לבצע תיקונים עדינים אם יש צורך על ידי הגדלה של האזור וסימון נקודתי של אזורים בירוק או אדום לפי הצורך. כמובן שכאן כבר לא מדובר על לחיצה אחת או שתיים אלא על עבודה מעט עדינה יותר כפי שמקובל גם בתוכנות עריכת תמונה מתקדמות דוגמת פוטושופ.

בשורה התחתונה אם תעבדו בצורה עדינה ועם סבלנות תוכלו להוציא תוצאות לא רעות גם מתמונות מורכבות יחסית. הכלי החדש אינו יכול וגם אינו מיועד להחליף את הפונציונאליות של תוכנות מורכבות כמו פוטושופ (או אפילו התוכנה החינמית GIMP) אבל הוא פשוט יותר ובמקרים מסוימים בהחלט יכול לעשות את העבודה – אתם מוזמנים לנסות בחינם באתר Clipping Magic.

נסיון שעשינו עם ה-Clipping Magic – אובייקטים פשוטים ניתן לגזור מהרקע בקלות רבה

יש בשוק לא מעט תוכננות המאפשרות צילום מחובר (tethered shooting), החל מתוכנות חינמיות בסיסיות וחלק הן יכולות בתוך תוכנות קיימות – תוכנת הלייטרום של אדובי לדוגמא מאפשרת צילום מחובר ברמה מסויימת (רשימה מקיפה למדי של תוכנות לצילום מחובר).

המסך הראשי של Kuuvik Capture

ה-Kuuvik Capture אשר פותחה על ידי שלושה צלמי טבע ונוף מקצועיים היא תוכנה ייעודית עם הרבה מאד יכולות מתקדמות – חלקן לפחות לא מוכרות לנו מאף תוכנה מקבילה:

• תצוגה על המסך בזמן אמת (live-view).
• שליטה על מרבית התכונות של המצלמה כולל צמצם, רגישות, מהירות תריס, פוקס ועוד.
• אפשרות שליטה ב-morror lock-up.
• focus peeking כולל אפשרות ייחודית לסמן עד שלושה אזורים בתמונה במקביל ולהגדיל אותם  בזמן אמת לצורך בדיקת פוקוס.
• היסטוגרמת RAW עם אזהרות במקרה של חשיפת יתר.
• אפשרויות לאוטומטיזציה כולל חשיפות מרובות, HDR, time-lapse ועוד.
• מספר שיטות לכיוון עדין של הפוקוס (ראו סרטונים).
• כיוון מדויק של עומק השדה בזמן אמת (אידאלי לעבודה עם עדשות Tilt-Shift).

הדגמה של המסך המפוצל הייחודי לבדיקת פוקוס באזורים שונים בתמונה בזמן אמת

ל-Kuuvik Capture יש לפחות בשלב זה מספר מגבלות – היא מותאמת לעבודה עם מצלמות קנון בלבד (מרבית הדגמים נתמכים – רשימה ניתן למצוא בתחתית העמוד) והיא עובדת רק עם מחשבי מק (דרישות מינימום מצויינות גם הן בעמוד שהזכרנו קודם).

סרטון כללי המציג כמה מיכולות ה-Kuuvik Capture

Click here to view the embedded video.

שליטה מדוייקת בפוקוס עם Kuuvik Capture

Click here to view the embedded video.

שליטה מדוייקת בעומק השדה עם עדשת Tilt-Shift

Click here to view the embedded video.

ה-Kuuvik נמכרת תמורת 79 או 99 דולר (בהתאם לדגם המצלמה שברשותכם) ויש לה אפשרות ל-30 יום התנסות חינמית מלאה – פרטים נוספים ניתן למצוא באתר התוכנה.

היסטוגרמה עם אזהרות חשיפת יתר

אפשרויות פוקוס מתקדמות

הצלם דן לב הוא דמות וותיקה בנוף צילום המזון והפרסום המקצועי בארץ. כאוטודידקט אשר גדל והתחנך בקריות, ידע לב כבר מגיל צעיר כי עתידו בתחום הצילום והוא פעל בנחישות להגשים ייעוד זה תוך שהוא מתמקד במיוחד בתחום הקרוב לליבו – צילום מזון. בשנים האחרונות מצלם לב עבור מגזין "על השולחן", עובד בצמוד לשורה של שפים בולטים ומסעדות, מצלם תמונות לספרי בישול רבים ומספק שירותים לשורה ארוכה של חברות ישראליות מובילות.

"שלח לחמך על פני המים" – עבודה של השף אביב משה (צילומים: דן לב)

בשנה שעברה ערך לב את תערוכת Colorfood – אירוע חסר תקדים במסגרתו הצליח לכנס 35 שפים ישראליים בולטים, ביניהם אביב משה, ישראל אהרוני, מיקי שמו, מיקה שרון, חיים כהן, שאול בן אדרת, שגב משה ורבים אחרים. כל שף בחר את הצבע האהוב עליו אשר היווה השראה למנה ייחודית אחת אותה צילם לב. התמונות בתערוכה הועמדו למכירה שקטה וההכנסות הועברו לעמותת עלם (עבור נוער במצבי סיכון).

כתבת וידאו של NRG מתערוכת Colorfood

Click here to view the embedded video.

אל לב התוודענו במקרה דרך מכר משותף במסגרת פרויקט ייחודי עליו הוא עובד בימים אלו ואנו מקווים לחשוף יחד איתו בעוד מספר חודשים. עד אז נאות לב להקדיש לנו מעט זמן מסדר יומו העמוס בכדי לספק הצצה אל עבודתו של צלם מזון ישראלי מן השורה הראשונה.

ראיון עם הצלם דן לב

ש: איפה גדלת?

ת: בקרית מוצקין.

ש: איפה למדת?

ת: יסודי בית ספר אחדות ותיכון אורט מוצקין במגמת אומנות.

ש: מתי התחלת לצלם?

ת: בגיל 14.

ש: מי לימד אותך את הבסיס?

ת: נחשפתי לצילום על ידי חבר במקרה, לאותו חבר היה חדר חושך בבית, יום אחד כשביקרתי אותו פתחתי בטעות באור חבילה של נייר צילום, לאחר שהבנתי ששרפתי חבילת נייר צילום, סיקרן אותי מאוד העניין והלכתי לחוג צילום בקמרה אובסקורה ששכן אז בחיפה.

ש: מה הייתה המצלמה הראשונה שלך?

ת: Canon A-1.

דן לב – תמונה מ-1989 כצלם בסוכנות IPPA

ש: מתי ידעת שצילום הוא מה שאתה רוצה לעשות בחיים?

ת:  בתיכון למדתי במגמת אומנות, התאהבתי לעומק בצילום והחלטתי שאני רוצה להיום צלם כשאהיה גדול, הפסקתי ללמוד את כל המקצועות העיוניים והתמקדתי רק בצילום, אמרו לי שבלימודי צילום במכללות לא צריך תעודת בגרות…

ש: מי היה המורה הראשון שלך לצילום?

ת: בקמרה אובסקורה לימד אותי אריה המר, מנהל הבית ספר המיתולוגי של קמרה.

הקונדיטורית של טוטו – סאני דרעי עבור על השולחן (צילום: דן לב)

ש: האם כשאתה מצלם יש לך את התמונה בראש או שמדובר בתהליך שסופו אינו ידוע מראש בהכרח?

ת: בדרך כלל כשאני ניגש לצילום יש לי וויז'ן, איך הצילום צריך להיראות, התהליך כל כך ספונטני ואינטואטיבי כך שהדינמיקה על הסט מאוד משתנה, אני אוהב את הניסוי והטעייה, את ההתלבטות תוך כדי, את הדינמיקה ביני ובין הלקוח והסטיליסטית ולפעמים התוצאה אינה כמו שדימיינתי אבל חשוב לי שהצילום שייצא יהיה מדויק ולשביעות רצוני.

ירון קסטנבויים – מתוך קולורפוד (צילום: דן לב)

ש: יש שף בעולם שהיית רוצה לעבוד איתו, מישהו שאתה מעריך מבחינה קולינרית ואסתטית?

ת: ג'יימי אוליבר הוא שף מוכשר ויצירתי מאוד, אני אוהב את הבישול שלו, את הסגנון שלו, הוא פשוט באוכל ובנראות של האוכל שלו, הייתי שמח לעבוד איתו והאמת, אני עובד בכיוון….

צילומים עבור ספר בישול ותערוכה – סל מזון (צילום: דן לב)

ש: בארץ עבדת בשנים האחרונות עם בכירי השפים – מי לדעתך בעל המודעות הפוטוגנית הרבה ביותר כשמדובר במנות אותן הוא מספק לך לצורך הצילומים?

ת: ישראל אהרוני, מעבר להיותו שף מדהים ואוטריטה מקצועית, מבין מאוד באומנות ובצילום, גם עומר מילר מבין ורואה דברים אחרת, יש לו מודעות צילומית מאוד גבוהה שמתבטאת בצילומי האינסטגרם שלו.

שער עבור המגזין על השולחן – זכה בתואר "השער" של המגזין (צילום: דן לב)

ש: האם יש שפים ישראליים מוכרים שאתה יודע שגם אוהבים לצלם?

ת: כמו שהזכרתי קודם, עומר מילר הכניס חזק מאוד את צילומי האייפון הספונטנים לאינסטגרם, הוא משתף כל מנה שיוצאת ממטבחו ואת אווירת האוכל בחייו וזוכה להמון תגובות. אני חושב שהיום רוב השפים מצלמים את האוכל שהם עושים, זה מקסים בעיניי לראות את תאוות הצילום שלהם.

אהרוני, שגב משה וצחי בוקשסתר עבור המגזין על השולחן (צילום: דן לב)

מיקי שמו, אבי ביטון ואורי שפט עבור המגזין על השולחן (צילום: דן לב)

ש: אתה יכול לספר בכמה מילים על colorfood?

ת: colorfood נוצר כיוזמה אישית של הסטודיו ליצור משהו חדש ומעניין בתחום האוכל, משהו שהוא מחוץ לקופסא ולצלחת, מיזם אומנותי שיפגיש בין טובי השפים בארץ. במשך 5 חודשים צילמנו 35 שפים, שכל אחד קיבל צבע ובחר השראה מחייו ליצירת המנה, כל שף חשף בפני את חייו האישיים, השאיר את האגו בחוץ והביא את נשמתו לפרויקט הזה. התערוכה עלתה בספטמבר 2012 ונמשכה 5 ימים. בימים אלו מוצגת תערוכת COLORFOOD WHITE, בקניון רמת אביב שהיא המשך של הפרוייקט אבל הפעם הכל לבן. בהמשך היא צפויה להיות מוצגת במקומות נוספים בארץ.

חיים כהן – מתוך קולורפוד (צילום: דן לב)

יאיר פיינברג – מתוך קולורפוד (צילום: דן לב)

שאול בן אדרת – מתוך קולורפוד (צילום: דן לב)

אביבית פריאל – מתוך קולורפוד (צילום: דן לב)

שילי – מתוך קולורפוד (צילום: דן לב)

דן לב והשף אביב משה (משמאל) בפתיחת תערוכת קולורפוד (צילום: שוקה כהן)

הזמנה לתערוכת Colorfood white אשר נפתחה בראשית מאי 2013 בקניון רמת אביב (פתוחה לקהל עד ה-21 למאי)

ש: מה היית אומר ששונה בצילום מזון מצילום מוצרים מסחרי אחר?

ת: בצילום מזון צריך להעביר טעם וריח בצורה וויזואלית. צריך לגרום לאוכל להיראות טעים…

צילום צריך להראות טעים – עבור המגזין על השולחן (צילום: דן לב)

ש: יש סוגי מזון שאתה אוהב לצלם יותר מאחרים?

ת: אני מאוד אוהב לצלם לחם, אוהב את הטקסטורה של הבצק. שוקולד זה משהו שתמיד מצטלם חושני, הצבע, הטקסטורות, הוא משתנה ממצב נוזלי למוצק ולהיפך.

הפקת קינוחים עבור המגזין על השולחן (צילום: דן לב)

ש: צלם מזון טוב צריך לאהוב את המזון שהוא מצלם או שלתחושה אישית ביחס למנה אין חשיבות בצילום מקצועי לדעתך?

ת: לרוב אני טועם את האוכל שאני מצלם לפני הצילום, אם טעים לי הצילום יצא טעים. ברור שאנחנו נהנים מהאוכל שאנחנו מצלמים, טועמים, מעירים הערות, ואפילו משנים מתכונים תוך כדי, על מנת שהצילום ייצא יותר מעניין.

ש: מלבד מזון מהם תחומי הצילום המרכזיים בהם אתה עוסק?

ת: הסטודיו שלי נותן שירותי צילום לחברות גדולות בשוק, כמו המשביר לצרכן, סבון של פעם, אייס, זר4U, ורדינון ועוד… הקמפיין של המשביר לצרכן האחרון הוא פרוייקט שאני מאוד מתגאה בו וכמו כן קטלוג אייס.

תמונה מתוך קטלוג כלות זר 4u

צילום עבור מעצבת תכשיטים שפורסם בספר בלגי בשם foodprint

שער לקטלוג המשביר לצרכן

עבור קטלוג ACE

ש: יש לך פנאי גם לפרויקטים אישיים?

ת: כן, עשיתי לא מזמן פרוייקט אישי בצילום וידאו, צילמתי שבירה וניפוץ של פירות וירקות שהקפאתי בחנקן נוזלי, ערכתי את הסרטונים והקרנתי אותם בהילוך איטי על תקרת הסטודיו שלי במסגרת תערוכה קבוצתית של כל אומני הבניין שבו הסטודיו שלי נמצא.

ש: אם לא היית צלם מה היית עושה?

ת: הייתי שף.

צילום עבור קמפיין שוופס ווודקה סטולי (צילום: דן לב)

ש: באיזה ציוד אתה משתמש? איך אתה מסתכל על המרוץ העכשווי להחליף מצלמה כל שנתיים-שלוש? והאם המעבר לדיגיטלי עשה טוב לעולם הצילום?

ת: אני מצלם עם קנון 5D MKII. אני לא רץ להחליף מצלמה, היא מספקת אותי בתוצאות שלה, לדעתי גם ההתפתחות הטכנולוגית לצרכים שלי נעצרה בשנים האחרונות. המעבר לצילום הדיגיטלי הוא אחת המהפכות הטכנולוגיות הגדולות ביותר בשנים האחרונות, כל הצלמים כבר שם ואני מאמין שלא יחזרו אחורה.

בורגרס בר (צילום: דן לב)

ש: אם הייתי שואל אותך ב-1999 באיזה מצלמה תשתמש בעוד 10-15 שנים האם היית אומר מצלמה דיגיטלית?

ת: כן. נחשפתי לצילום דיגיטלי בפעם הראשונה במהלך לימודי בניו יורק בשנת 1993, חברת LEAF הוציאה אז מצלמה שמצלמת בסריקה של CMYK, הכל היה מאוד דימיוני אבל כבר אז היו לי מחשבות בעניין. את המצלמה הדיגיטלית הראשונה שלי קיבלתי בשנת 2001 בערך.

מאחורי הקלעים – על הסט במהלך צילומים לקמפיין יוניליור באילת

ש: מהי מצלמת החלומות שלך?

ת: החלום שלי זה לקנות גב דיגיטלי למצלמת ההאסלבלד שלי ולצלם בפורמט המדהים הזה ועם העדשות המדויקות והחדות של ZEISS.

ש: פוטושופ – כלי נפלא או רעה הכרחית?

ת: פוטושופ הוא כלי בלתי נפרד מעבודת הצלם היום, הוא כלי נפלא שעוזר להגיע במהירות ובדיוק לתוצאות מרהיבות, אני אוהב את הטיפול הטבעי בפוטושופ, לא תוצאות דימיוניות, אלא חיזוק וחידוד של הדברים הריאליסטים.

ש: פרגן (צלמים שאתה מכיר ומוכיר).

ת: אני מאד מעריך את נלי שפר שהיה חלוץ צילום המזון בארץ, את אלכס ליבק שיש לו עין מאוד מיוחדת ואת צלם האוכל של ג'יימי' אוליבר – דיוויד לופטוס שלדעתי מעביר את המנות של ג'יימי בצורה מעוררת תיאבון וקנאה.

ש: איך נראה בשנים האחרונות סדר היום שלך?

ת: צילומים מהבוקר עד הערב, אין רגע דל, אני לא נותן לעצמי לנוח, כשיש תקופה שקטה אני יוצר וחושב על פרוייקטים חדשים, משתדרג , מייעל ומכין את הסטודיו לתקופה הסוערת הבאה.

ש: חוץ מצילום מהם התחביבים שלך? יש זמן למשפחה, חברים?

ת: אני מאוד אוהב לבשל ואני עוסק בזה הרבה, גם בבישול למשפחה ולחברים וגם כעיסוק נוסף, אני מארח אנשים אצלי בסטודיו לארוחות משתה של 10 – 50 אנשים, יש אווירה גרנג'ית בסטודיו שנותנת תחושה מדליקה ואחרת לאנשים שרוצים לחגוג אירועים אינטימיים וטעימים! המשפחה נהנית ממני ואני נהנה מהם בעיקר בסופי שבוע אבל אני מעורב לחלוטין בבית ומשתדל להגיע מוקדם כדי לשבת איתן (יש לי רק בנות בבית) ולהקשיב ולשתף.

מתוך סעודות המשתה ב-202 (צילום: דן לב)

ש: תן כמה טיפים לצלם שרוצה להפוך לצלם מקצועי.

ת: קודם כל, לצלם, לצלם, לצלם! לא להפסיק, הדרך היחדה היא לנסות ולטעות. אני מאמין בעבודה ופחות בלימודים, את הנסיון והידע יירכשו תוך כדי עבודה עם צלמים אחרים שיש להם מה לתת וללמד. אל תוותרו על השלב הזה של עבודה כאסיסטנט – חשוב מאוד!

מתוך המגזין על השולחן (צילום: דן לב)

ש: לסיום, מה התמונה שלך שאתה הכי אוהב?

ת: זה קשה, יש הרבה, אני חושב שהתמונה שהכי מרגשת אותי היא התמונה שצילמתי בספונטניות את לידת ביתי הבכורה בשנייה שיצאה, החיוך והאושר של המיילדת והאווירה הקסומה שהייתה שם ייצרה צילום עם המון משמעות ויצירה חדשה.

No related posts.

The post דן לב: צבע האוכל appeared first on MegaPixel - אתר התוכן הגדול בישראל לצילום.

האפשרות לקבל וידאו בלתי דחוס ברזולוציה גבוהה ישירות ממצלמות רפלקס קיימות ובמיוחד מדגמי ה-5D MKII/5D MKIII הפופולאריים של קנון קוסמת ללא מעט צלמי וידאו רפלקסי בשל הטווח הדינאמי המשופר והחדות הגבוהה יותר. לפני כשבועיים לערך פרסמו המפתחים של הקושחה האלטרנטיבית למצלמות קנון – Magic Lantern (אותה סיקרנו כאן פעמים רבות בעבר) מידע ראשוני על "פריצה" שתאפשר למשתמשים לנצל את היכולות המובנות בדגמים הנוכחיים של קנון בכדי לשמור לכרטיס זיכרון וידאו בלתי דחוס ברזולוציה גבוהה ב-14 ביט.

שבועיים מאוחר יותר עוד ועוד משתמשים החלו לנסות את הפריצה (hack אם תרצו) ולפרסם רשמים (רובם חיוביים למדי). בשלב זה מצהירים המפתחים כי הפריצה עודנה בשלבי הרצה והיא מיועדת למשתמשים מנוסים היודעים מה הם עושים ומבינים את הסיכונים. יחד עם זאת מעניין ללמוד כי הפריצה עצמה אפשרית מלכתחילה משום שמצלמות ה-EOS 5D MKII/III מצלמות ב-1080p 14Bit Raw וממירות אותו לפורמט דחוס. כך שלמעשה המפתחים הצליחו "בסך הכל" למצוא דרך לשמור את המידע הזה לכרטיס זיכרון (דרוש כרטיס גדול ומהיר במיוחד) לפני שזה עובר דחיסה.

יותר פרטים יותר טווח דינאמי – שימו לב ל-5D עם הפריצה במרכז

ריכזנו עבורכם שורה של סרטונים העוסקים בנושא – אם בהיבט של הפעלת הפריצה ואם כתצוגת תכלית ליכולות שלה. אנו ממליצים לקחת את ההזהרות של מפתחי הפריצה ברצינות ואם אינם משתמשים מנוסים המבינים את הסיכונים – המתינו עם הנושא עד שהמומחים יסיימו לעבוד על הבעיות השונות ויכריזו כי (לפחות מבחינתם) הפריצה מתאימה לשימוש כללי יותר (כפי שגראסות הקושחה האלטרנטיביות של Magic Lantern הן כיום).

סרטון הסבר של cinema5D המציג דרך פשוטה יחסית להפעיל את הפריצה (מדריך ניתן למצוא כאן)

Click here to view the embedded video.

כפי שניתן לראות מהסרטון, הפריצה מאפשרת לשלוף תמונות RAW מתוך הסרטון ולעבד אותם בצורה אופטימאלית – דבר שלא ניתן היה לעשות עד כה.

סרטון של האתר eoshd אשר צולם עם הפריצה – ניתן למצוא גם מדריך המסביר כיצד להפעיל את הפריצה אצלהם באתר

Click here to view the embedded video.

סרטון המציג השוואה בין ה-5D MKIII עם ובלי הקושחה החדש הומצלמת ה-GH3

Click here to view the embedded video.

אנו נעדכן כאשר הפריצה תושק באופן נרחב יותר.

כאמור, חברת אדובי חשפה לאחרונה את פוטושופ CC אשר צפויה להצטרף בחודש הבא למסגרת ה-Creative Cloud הכוללת כ-15 תוכנות שונות (ראו סיקור מקיף שלנו). התוכנה החדשה היא חלק ממהלך במסגרתו אדובי עוברת ממודל של מכירת מוצר למודל של מכירת שירות (עם מנוי חודשי/שנתי). במסגרת מודל זה צפויה החברה לספק עדכונים שוטפים (קטנים כגדולים) בלא תוספת תשלום מעבר לעלות השוטפת (חסל סדר רכישת גרסאות פוטושופ חדשות בכל 24 חודשים~).

אותנו עניין כיצד השינוי הדרמטי שעובר על חברת אדובי ישפיע על השוק הישראלי דרך הסניף המקומי של החברה אשר הוקדם לפני כשנתיים. לצורך כך ערכנו עם אבי זריהן – מנהל אדובי בישראל ראיון ובעקבותיו גם שיחה ממושכת. מן השיחה הלא פורמאלית למדנו אף יותר מן הראיון כי אדובי ישראל נמצאת כרגע במרכזו של תהליך מתמשך של שינוי לכיוון של מודל שירות/מנוי (במקום מוצר). התהליך הזה הוא מורכב ולא כל מה שזמין כיום בחו"ל יהיה זמין באופן מיידי בארץ אך צפויות הפתעות וחידושים בתקופה הקרובה והובטחו לנו עדכונים מיד לכשיוכרזו מוצרים חדשים – במיוחד כאלו הרלוונטיים לצלמים.

הענן ישנה הכל

ראיון עם אבי זריהן – מנהל אדובי ישראל על Creative Cloud, ישראל ועוד

ש: מדוע עשיתם את המעבר ממודל של מכירת מוצרים (רישיון תוכנה שתוקפו לא פג כפי שהיה במידה רבה עד כה) למודל של שירות (תשלום חודשי קבוע)?

ת: לאחר שיחות רבות עם לקוחות והשינויים הרבים שמתרחשים בעולם הדיגיטלי בכלל, הבינה אדובי שהמודל הקיים של מכירת רישיונות ועדכון גרסאות פעם בשנה הינו מיושן ואיטי מאוד בהיבט הטכנולוגי מול ההתפתחויות המהירות שמתרחשות בשטח.

הפתרון שמציגה אדובי מאפשר לכל לקוח:

• גישה במחיר כניסה נמוך לכל חבילת המוצרים והטכנולוגיות של אדובי, ולמגוון של כלי HTML חדשים לגמרי כדוגמת Edge, Muse, וכו'.
• גישה מיידית לעדכונים ברגע שהם זמינים. כלומר, לא ממתינים יותר שנה לעדכון גרסאות. כבר היום, קיים שוני בחלק גדול מהמוצרים בענן ממוצרי הרישוי. למשל, פוטושופ בענן מתקדמת יותר מפוטושופ תחת רישוי.
• גישה לכל 24 השפות שאדובי מציעה בעולם.

ש: מדוע בחרתם בשם ענן (אחרי הכל מלבד שטח אחסון שקיים גם בשירותים אחרים כמו דרופבוקס, סקיידרייב וכו') התוכנה עצמה עדיין יושבת על המחשב של המשתמש ולא בענן…

ת: הרעיון בלקרוא לפתרון "ענן" נועד להביא לתודעתם של הלקוחות שהם קונים שרות.

חשוב מאוד להסביר שהפתרון שאנו מציגים שונה מאוד מפתרון הענן של חברות אחרות. כפי שציינת, על הלקוח להתקין את כל התוכנות בתחנת העבודה שלו, כך שמבחינת חוויית המשתמש שלו לא השתנה דבר והוא ממשיך לעבוד כרגיל, למעט הצורך בחיבור לאינטרנט אחת ל 30 יום, לצורך אימות.

לעומת זאת, קיים הבדל באופן שבו צורך הלקוח את התוכנה שלו. תהליך ההתקנה מהענן מבטל את הצורך במדיית התקנה (CD או DVD) או הורדה של קבצי התקנה. הלקוח מקבל גישה ללוח בקרה שיבצע עבורו את תהליך ההורדה וההתקנה של כל מוצרי אדובי – בכל שפה זמינה, בכל עת – ומאפשר לו גישה והתקנה מיידית של כל העדכונים ברגע שהם זמינים.

בהתייחס לחברות ולשירותי אחסון הענן שציינת:

• אדובי מציעה את רמת האבטחה הגבוהה ביותר שמתאימה לרמת האבטחה שבה הארגונים או הלקוחות שלה עובדים.
• אחסון הענן של אדובי מאפשר מעבר לשירותי אחסון, סנכרון ושיתוף של קבצים, גם יכולת צפייה ותצוגה של התכנים אשר מותאמת לעולמו של המשתמש היצירתי.

ש: האם אתם מתכננים בעתיד להפוך את פוטושופ (ותוכנות אחרות) לתוכנות שיושבות באמת על הענן (מה המגבלות לבצע זאת כיום – רוחב הפס של המשתמשים, משהו אחר?).

ת: לא. אין כוונה בעתיד שכל העבודה תתבצע בענן או פר שימוש. בראש ובראשונה, זוהי ממש אינה האסטרטגיה של אדובי, אך מעבר לכך, מעשית, בהתחשב בנפחן ובמורכבותן של התוכנות, צריכת העיבוד שלהן ונפח הקבצים, הדבר אינו יישים.

הבסיס הרעיוני הוא לאפשר ללקוחות אדובי גישה לכל הטכנולוגיות של אדובי במחיר נמוך על-מנת שיוכלו לייצר תוכן ולפתח מוצרים ברמה הגבוהה ביותר. בהתאם לכך, תתבצע התקנת המוצר בתחנת העבודה המקומית, תנצל את המרכיבים שמותקנים בה (כרטיסי מסך מתקדמים, זיכרון, נפח אחסון, וכו') ותשמר את חווית השימוש המוכרת.

ש: האם אתם מתכננים חבילה לצלמים (פוטושופ CC + לייטרום 5 בחבילה מוזלת אחת)?

ת: לא. שוב, זה בניגוד לרעיון הכללי של הנגשת כל המוצרים של אדובי במחיר כניסה נמוך.

ש: איך יראה מודל התמחור של מוצרי אדובי CC בארץ (מה המחירים של כל חבילה ומתי הם יהיו זמינים לרכישה)?

ת: אחד השינויים המשמעותיים ביותר הוא נושא התמחור. המחירים זהים בכל העולם. קיימים מספר מוצרי CC שמן הסתם יקח מעט יותר זמן עד שהם ימכרו בישראל, אך יש לנו כבר תוכנית עבודה קדימה להשקה של כל תצורות הרכישה גם ללקוחות בישראל.

בשלב זה המוצר שמוצע בישראל הינו Adobe Creative Cloud for Teams שמחירו הרגיל הינו $70 לחודש כפול 12 חודשים = $840 בתשלום מראש. הכרזנו על מבצע ללקוחות בעלי גרסאות CS3 ומעלה של אדובי בעלות של $480 (דהיינו, $40 לחודש). המבצע בתוקף עד ה-31 לאוגוסט 2013. (חשוב לציין שמוצר זה נמכר דרך משווקי אדובי ולא  דרך החנות המקוונת באתר אדובי).

השלב הבא יהיה להציע את ה-Adobe Creative Cloud for Individual למכירה בלעדית דרך החנות המקוונת באתר אדובי. נכון להיום, התכנון הוא לעלות לאוויר לקראת סוף השנה, בתקווה שניתן יהיה להקדים את המועד. אנו עובדים במרץ על הפרויקט הזה.

ש: באופן ספציפי, מה באשר לפוטושופ CC בארץ?

ת: כפי שציינתי, כרגע אנו מוכרים את המוצרים שצוינו בשאלה הקודמת. כחלק מתוכנית העבודה, נמשיך להציע מוצרים נוספים ללקוחות הישראלים.

ש: ובינתיים, כיצד נרכוש שירותי ענן ממשווקים ישראליים? (האם נקבל קוד באמצעותו נוכל להוריד תוכנה).

ת: מבחינה שיווקית, תהליך ההזמנה הנוכחי והמוכר שמתבצע מול המשווק ימשיך להתבצע באותו אופן שהלקוחות היו רגילים. ההבדל יהיה במה שהלקוח מקבל. תם עידן רישיון הנייר!

כחלק מהתהליך, מזין המשווק את פרטי הלקוח במערכות אדובי והלקוח מקבל מייל הזמנה לשרות ה-Creative Cloud שאותו עליו לאשר. מרגע זה והלאה, כל עוד הלקוח תחת שרות יש לו גישה מלאה לכל הפתרונות שמוצעים במסגרתו.

ש: האם יש כוונה להפסיק בהמשך למכור את פוטושופ CS6 כמוצר?

ת: לא. אנו ממשיכים למכור את מוצרי CS6 תחת הרישוי הרגיל, אך חשוב מאוד לדעת שאדובי אינה מציעה שידרוגים במסגרת תוכנית זו, אלא אך ורק ללקוחות שנמצאים תחת שירות ה-Creative Cloud של אדובי, שבמסגרתו יושקו בתחילת יוני גרסאות חדשות ל-15 תוכנות של אדובי.

שני דפי הסבר שקיבלנו מאדובי ישראל אודות Creative Cloud for Teams המשווק בימים אלו בארץ

בשעה טובה הכריזה הבוקר חברת קנון באופן סופי ורשמי (לאחר המתנה אין סופית כמעט בת יותר משנתיים מאז הצגת אב-הטיפוס הראשוני) על עדשת ה-EF 200-400mm f/4L IS USM Extender 1.4x. אנו הספקנו לפרסם בחודשים האחרונים התייחסויות שונות לעדשה כולל סקירת וידאו מעניינת מאד של הצלם האוסטרלי Joshua Holko (ראו שוב בהמשך). לאחרונה השלים צלם טבע מוביל נוסף – Andy Rouse הבריטי ביקורת מקיפה על העדשה לאחר לא פחות מחצי שנה של שימוש בפינות הנידחות (והמעניינות) ביותר על פני כדור הארץ. אנו ממליצים לכם לבקר בסקירה בבלוג שלו – ולו רק בשל התמונות המדהימות המוצגות בו בכדי להדגים את יכולותיה של העדשה.

עדשת הזום טלפוטו הראשונה עם מכפיל מובנה ופוקוס אולטרסוני מהיר

אם נחזור לעדשה עצמה, להלן כמה מן הנקודות העיקריות אודותיה:

• עדשת 200-400 מ"מ בעלת צמצם f/4 קבוע.
• בעלת 25 אלמנטים המסודרים ב-20 קבוצות (מתוכם אלמנט אחד מסוג Fluorite ו-4 אלמנטים מסוג UD איכותיים במיוחד). בנוסף לעדשה ציפוי Fluorite קידמי ואחורי.
• בעלת מנוע פוקוס אולטרסוני מהיר במיוחד.
• כוללת מכפיל 1.4X מובנה (ההופך אותה בהזזת מתג לעדשת 280-560 מ"מ חדה במיוחד).
• מאפשרת עבודה עם מכפילים נוספים (עם מגבלות שונות – Rouse מציין בסקירה שלו בדיוק כיצד מתנהגת מערכת הפוקוס של ה-1D-X כאשר מחברים מכפילים נוספים).
• כוללת מייצב אופטי מדור חדש בעל שלושה מצבים (אחד מותאם במיוחד להזזה ללא ייצוב וייצוב בזמן הצילום בלבד).
• בעלת מבנה עשוי מגנזיום ועמידות לאבק ומים.
• משקל: 3.6 ק"ג.
• מחיר: 11,800 דולר (מזוודת מתכת ייעודית תעלה לכם עוד 700 דולר).

המפרט המלא של ה-EF 200-400mm f/4L IS USM Extender 1.4x מצוי במערכת המפרטים של האתר.

תמונה נוספת של העדשה ומזוודת המתכת הייעודית שלה

תקריב על מתג המכפיל המובנה

הצלם Joshua Holko מספר על ההתנסות שלו עם עדשת ה-200-400 מ"מ של קנון

Click here to view the embedded video.

חברת ניקון הכריזה הבוקר על העדשה המהירה ביותר למצלמות חסרות מראה בעלת מנוע פוקוס אוטומטי. העדשה מיועדת בראש ובראשונה לצילום פורטרטים ואורך המוקד האקוויולנטי שלה ב-35 מ"מ עומד על כ-85 מ"מ~ (הקרופ פקטור של ליין מצלמות ה-1 של ניקון הוא 2.7X).

העדשה החדשה על מצלמת ה-V2 של ניקון

ראוי להזכיר כי גם לחברת פנסוניק תוכניות לפיתוח עדשה אולטרה מהירה עבור פורמט המיקרו 4/3 (הגדול יותר). לנו יצא לראות במסגרת תערוכת פוטוקינה 2012 אב טיפוס ראשוני של עדשת 42.5 מ"מ f/1.2, אלא שעדשה זו כנראה לא תגיע לשוק השנה.

כמה פרטים על העדשה החדשה של ניקון:

• אורך מוקד 32 מ"מ (שווה ערך ל-86 מ"מ בפורמט 35 מ"מ) עם צמצם f/1.2.
• לעדשה 9 אלמנטים המסודרים ב-7 קבוצות (באופן מעניין אף אחד מן האלמנטים איננו אספרי או מסוג ED והעדשה איננה מיוצבת).
• לעדשה ציפוי ננו קריסטלי למניעת החזרים.
• מנוע פוקוס אולטרסוני שקט (SWM).
• משקל: 235 גרם.
• מחיר: 900 דולר החל מחודש יוני 2013 (בצבעי שחור וכסף).

המפרט המלא של ה-1NIKKOR 32mm f/1.2 מצוי במערכת המפרטים שלנו.

מהירה במיוחד למצלמות חסרות מראה – 1NIKKOR 32mm f/1.2