הפולארויד (לא) מת!

ע״י עידו גנוט

פורסם ב 13/05/2010

ככל שהמודרניזציה משתלטת על אספקטים נוספים של חיינו כך גם התשוקה לדברים ישנים, לקסם, לפשטות ולתמימות של ה”לו-טק”.

אחת הדוגמאות הבולטות בעולם הצילום לגעגוע לטעם של פעם היא שיטת צילום האינסטנט אשר זכתה לשם הגנרי “צילום פולארויד”. אותן מצלמות מגושמות משהו אך כה פשוטות וקלות לתפעול, טומנות בחובן את אחד הקסמים המופלאים אותם ידע עולם הצילום – מכוונים, לוחצים ותוך מספר שניות מתקבלת תמונה מוכנה על נייר צילום.

במשך עשורים לא ידעו חובבי הצילום אושר גדול מכך החוסך זמן רב בהמתנה לתהליך פיתוח התמונות המייגע הנעשה בעיקר על ידי מומחים וחייב מעבדות גדולות ומאובזרות, ציוד וכימיקלים. גם בעידן הדיגיטלי בו ניתן לצפות בתמונות מיד לאחר שצולמו, להדפיסן בבית או לשלוח באמצעות האינטרנט להדפסה בחנות הפוטו הקרובה, רבים מחובבי הצילום עדיין רואים בצילום הפולארויד אבן דרך חשובה וריח של נוסטלגיה אשר מסרב לגווע.

polaroid model 95 back credit camerapedia — תא אחסון הפילם במצלמה הפולארויד - Polaroid Model 95 (קרדיט: CameraPedia)

קצת רקע: 1948 לא הייתה רק השנה בה הוקמה מדינת ישראל, אלא גם השנה בה הכריזה חברת פולארויד על מצלמת ה-Ploaroid model 95 – מצלמת האינסטנט הראשונה אשר יוצרה בכמויות מסחריות ונמכרה בחנויות הצילום בארה”ב במחיר של (ניחשתם נכון) 95 דולר בלבד. ה-Ploaroid model 95 נחלה הצלחה מסחררת, וזמן קצר לאחר השקתה אזלה מן החנויות והחלה להימכר במחיר גבוה יותר של 150 דולר (כ-1350 דולר של ימינו) במכירה מוקדמת על בסיס “כל הקודם זוכה”.

המצלמה עשתה שימוש בסרט צילום מסוג Roll Film ונייר צילום (הדפסה) בגודל של 8.5 על 11 ס”מ אשר מוקם בתא אחסון מיוחד בגב המצלמה. סרט הצילום הגיע בגליל ובכל פעולת צילום היה מובל באמצעות מתקן הובלה לנייר ההדפסה, שם הייתה נחשפת התמונה ובאמצעות כימיקלים אשר נשמרו בתא אחסון קטן הממוקם בניהם, בו התבצע תהליך הפיתוח.

Polaroid film stages credit wikipedia — פילם פולארויד במצבי פיתוח שונים

בגמר תהליך הפיתוח אשר ארך כ-60 שניות, דלת התא הייתה נפתחת ומאפשרת את הוצאת התמונה.

למרות פשטותו לכאורה דרש התהליך את התערבותו של הצלם בהכנסת חומרי הגלם השונים ובכיוונון הסרט והנייר. עם השנים, פיתחה חברת פולארויד ומאוחר יותר גם השיקה דגמים נוספים של מצלמות האינסטנט בתצורות שונות אשר שווקו גם מחוץ לגבולות ארה”ב, בתחילה בקנדה ויפן ובהמשך בשאר העולם (ואף בישראל).

בשנת 1972 השיקה חברת פולארויד דגם מצלמה חדש תחת השם SX-70 אשר הביא עימו טכנולוגיה חדשה אשר שילבה נייר צילום “אינטגרלי” אשר כלל כרכיב אחד את סרט הצילום, נייר ההדפסה וכל הכימיקלים הדרושים לפיתוח. כל מה שנותר למשתמש לעשות הוא להכניס את חבילת הנייר אל גוף המצלמה, לצלם ולהמתין דקה לתמונה המתקבלת ללא שום התערבות נוספת בתהליך הפיתוח.

פרסומת ל-SX-70

[youtube video=”https://www.youtube.com/watch?v=jOT7SwSgq2U”]

הפשטות והידידותיות של הטכנלוגיה החדשה הפכה את שוק צילום האינסטנט לפופולארי ופורה אף יותר. מדי שנה או שנתיים הופיעו בשוק דגמי נייר ומצלמות חדשות ונמכרו בכל חנות צילום ואלקטרוניקה ברחבי העולם. צלמי אירועים רבים השתמשו במצלמות הפולארויד כגימיק לצילום חתונות בה האורחים היו מקבלים את התמונות בהן הם מצולמים כבר במהלך האירוע. צלמים אחרים ניצלו את הפולארויד בעשיית כסף מהיר בירידים, אוניבסיטאות וגם סתם ברחובות סואנים על ידי הצעת צילום במקום תמורת דולרים בודדים.

Polaroid SX 70 Large — מצלמת פולארויד דגם SX-70

תנועת שקשוק התמונה לזירוז תהליך הפיתוח על ידי הכימיקלים המצויים בנייר הפכה לתנועה נפוצה בשנות השבעים והשמונים – שנות השיא של צילום האינסטנט הפולארוידי.

עם תחילת עידן הצילום הדיגיטלי הבחינה חברת פולארויד בירידה חדה בשוק האינסטנט. בעוד הפולרואיד הגביל את הצלמים ל-8 עד 10 תמונות המצלמות הדיגיטליות אפשרו אחסון עשרות, מאות ומאוחר יותר אלפי צילומים על כרטיס זיכרון. במהלך מרבית העשור הראשון של שנות ה-2000 חלה דעיכה מתמשכת במכירות מצלמות האינסטנט עד שבחודש פברואר 2008 הכריזה חברת פולארויד על הפסקת ייצורן באופן רשמי. הכרזה שהתקבלה באדישות על ידי מרבית עולם הצילום אשר נטש את התחום לטובת הצילום הדיגיטלי (פרט לקומץ משתמשים מושבעים אשר ניסו להחיות את הנישה פעם אחר פעם).

savethepolaroid goodshot credit savethepolaroid.com Large — תמונה מתוך פרויקט "Save The Polaroid"

ישנן לא מעט דוגמאות היסטוריות לטכנולוגיות אשר עברו מן העולם רק בכדי לחזור באקט נוסטלגי. אחת הדוגמאות המוכרות ביותר מגיעה מעולם המוזיקה: תקליטים (לצעירים בנינו – מדובר באותם פלסטיקים שחורים והמגושמים שהוחלפו על ידי הדיסקים ולאלו אשר נחתו זה עתה מן הירח, דיסקים הם הפלסטיקים העגולים שהוחלפו על ידי קבצי ה-MP3). בדומה לפולרואיד גם כאן מדובר בטכנלוגיה וותיקה המסרבת לגווע והופכת בשנים האחרונות לפופולארית בשנית, אפילו בקרב חובבי טכנולוגיה אך בראש ובראשונה בקרב אודיופילים (חובבי מוסיקה מושבעים) הטוענים בתקיפות כי לצליל המופק מתקליט פשוט אין תחליף. החל מאמצע שנות התשעים הלכו ונעלמו מרבית החברות המייצרות תקליטים אך בשנים האחרונות קמו מספר לא קטן של חברות חדשות יחסית וגם כאלו שקמו לתחייה ומייצרות שוב תקליטים אשר חלקם הוצאו בהוצאות מחודשות וחלקם חדשים לגמרי.

ובחזרה לפולארויד – בשנים האחרונות צצו מספר לא קטן של אתרי אינטרנט אשר כל מטרתם היא שימור ז’אנר צילום האינסטנט וקריאה משותפת לחזור ולייצר שוב את ניירות הפולארויד אשר נעלמו מן המדפים באמצע העשור הקודם.

הלוגו הרשמי של פרויקט "Save Polaroid"

אחד האתרים המפורסמים הוא Save Polaroid ובשנים האחרונות הוקמה גם חנות מקוונת המאפשרת רכישת מצלמות פולארויד משומשות ומחודשות וניירות פולארויד (אלו שעדיין נותרו פזורים ברחבי העולם). בנוסף ישנם גם פרוייקטים רבים המתמקדים בתערוכות פיזיות ומקוונות על טהרת הפולארויד. אחת התערוכות המעניינות כיום היא ה-NYCPP (או New York City Polaroid Project) אשר נפתחה על ידי מעצב אתרים אשר עבר להתגורר בניו-יורק ובזמנו הפנוי צילם ברחובות העיר במצלמת פולארויד של הוריו. אף שרבות מתמונותיו עשויות להראות בנאליות עבור מי שמורגל בצילום דיגיטלי, חובבי הפולארויד מאמינים כי בזכות המצלמה קיבלו התמונות נופח מיוחד.

עוד פרויקט תיעודי מעניין הוא ה Porter Polaroid Project הכולל צילומים משפחתיים ותמונות מחיי היום יום של הצלם. פרויקטים דומים רבים ניתן גם למצוא באתר שיתוף התמונות Flickr – כמו לדוגמא הפרויקט הבא.

polaroid pogo camera Large — מצלמת ה- Pogo הדיגיטלית של פולארויד

לאלו המעוניינים לראות כיצד היו נראות תמונותיהם (הדיגיטליות) לו צולמו באמצעות מצלמת פולארויד ישנה אפשרות להוריד את תוכנת ה-Polaroided, אשר לתוכה יכול המשתמש לגרור תמונות ולקבלן בסגנון “פולארוידי” למהדרין. חלק מן התוצאות של משתמשי התוכנה ניתן לראות בקבוצה שהוקמה עבורה ב-Flickr.

בפולארויד הבינו כי לא יהיה נכון מצידם לנטוש לגמרי את קהל חובבי האינסטנט ובניסיון להחיות את הז’אנר החלה החברה לייצר את ה-Polaroid PoGo CZA-05300 – מצלמת האינסטנט הדיגיטלית הראשונה המדפיסה את התמונה מיד לאחר הצילום על גבי מדבקה בגודל 5 על 7.5 ס”מ. ה-CZA 05300 הינה מצלמה בעלת 5 מגה פיקסל מסך 3.0 אינץ’ אך ללא זום אופטי ובשונה ממצלמות העבר עושה שימוש בטכנולוגיה אשר פותחה על ידי חברת ZINK ממסצ’וסטס ותג המחיר שלה עומד על – 188 דולר.

במקביל, הוציאה החברה גם את ה-Polaroid PoGo CZA-10011, מדפסת מדבקות ניידת העושה שימוש בטכנולוגיה דומה ומחירה זול במיוחד (כ-50 דולר). המדפסת והמצלמה צורכות נייר צילום ייחודי המגיע בחבילות של 30 עד 80 יחידות (מחירו נע בין 8 ל 30 דולר).

polaroid pogo portable printer Large — PoGo -מדפסת התמונות הניידת של פולארויד

שני הדגמים לא צברו פופולאריות רבה ובראשית השנה הנוכחית הכריזה החברה על צעד חדש במטרה לחזור אל ליבותיהם (וכיסם) של חובבי הג’אנר – ליידי גאגא. המוזיקאית המוכשרת והשנויה במחלוקת הפכה בראשית 2010 למנהלת הקריאטיב החדשה של החברה והתחילה לפעול במרץ לקידום המותג.

במקביל לניסיונותה של חברת פולארויד, גם חברת פוגי’פילם החליטה להחזיר עטרה ליושנה והוציאה לשוק שלושה דגמי מצלמות אינסטנט אך להבדיל מחברת פולארויד, המצלמות של פוג’י אינן דיגיטליות אלא משתמשות בנייר פילם הדומה לזה שהיה נפוץ במצלמות האינסטנט המסורתיות ומנפיק תמונות מיידיות בגודל של 5.3 על 8.5 ס”מ. מחירן של המצלמות נע בין 60 ל 100 דולר ואת הפילם בו הן משתמשות ניתן להשיג במחיר של 15 דולר לחבילה של 20 תמונות.

polaroid main inside credit Kriss Szkurlatowski — צילום במצלמת פולרואיד קלאסית (צילום: Kriss Szkurlatowsk)

לעומת פולארויד, מצלמות האינסטנט של פוג’י נחלו הצלחה יחסית וצברו פופולאריות במדינות שונות. מצלמות האינסטנט של פוג’י מילאו חלל מסוים אך לא ריצו ככל הנראה באמת את חובבי הג’אנר המושבעים.

ההתפתחות האחרונה בסיפור האינסטנט (בנתיים) חלה כאשר חברת פולארויד החליטה להשיב מלחמה ולשחרר לשוק את ה-300, מצלמת אינסטנט אנלוגית משלה הדומה לדגמי הפוג’י. ימים יגידו כיצד יתקבל הדגם החדש אך נראה כי רבים בשוק עדיין משוועים למצלמת האינסטנט המקורית ולתמונותיה הגדולות יחסית שהוציאו, אולי הפעם בגרסה דיגיטלית – ברוח הזמן.

עידו גנוט

עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.