זיו קורן מדבר על ה-1D-X ומסעות לאפריקה

בסוף שנת 2011 ביקר הצלם זיו קורן בדרום אפריקה במסגרת צילומים עבור הצלב האדום הבריטי הפועל מזה שנים באזורים מוכי איידס ביבשת השחורה. לצורך הפרויקט אשר נערך בשיתוף חברת קנון, קיבל קורן את מצלמת ה-1D-X החדשה וזאת עוד לפני שהוכרזה באופן רשמי. בעקבות ראיון אותו ערכה קנון עם קורן ועסק בהתנסויותיו עם המצלמה, ערך גם צוות MegaPixel ראיון בלעדי עימו על מאחורי הקלעים של הפרויקט והעבודה עם חברת קנון כאחד מתריסר השגרירים העולמיים של החברה.

הצלם זיו קורן בילה באוקטובר 2011 בסדרת צילומים בדרום אפריקה עבור הצלב האדום הבריטי, במסגרת פרויקט מיוחד של הארגון המסקר את פעילותו לסיוע לנפגעי מחלת האיידס באפריקה. קורן נסע לאזורים מוכי איידס בהם צילם את חייהם של הנשאים והחולים ואת פעולות הסיוע של הצלב האדום. חברת קנון אותה מייצג קורן מזה מספר שנים כשגריר רשמי, ציידה אותו במצלמת ה-1D-X לצורך הצילומים ובסיומם ישב לשוחח עם נציג החברה על רשמיו.

זיו קורן מצלם עם ה-1D-X במסגרת הפרויקט בדרום אפריקה (צילום: Sarah Oughton – Red Cross; יתר התמונות בכתבה צולמו על ידי זיו קורן)

במקביל לראיון אותה פרסמה חברת קנון באתר האירופאי שלה (ואשר תקציר מתורגם שלו יובא בהמשך הכתבה), ערכנו ראיון קצר משלנו עם קורן העוסק בהיבטים אחרים של הפרויקט ובשיתוף הפעולה ארוך השנים שבינו ובין חברת קנון.

MegaPixel – ראיון עם זיו קורן

ש: איך החל הפרויקט ונוצר שיתוף הפעולה עם קנון והצלב האדום?

ת: קנון הם נותני חסות מרכזיים של ארגון הצלב האדום. בישיבה שהייתה בקנון בלונדון לפני כשנה בה השתתפתי (יחד עם שגרירים נוספים של קנון מרחבי העולם), נשאלנו כיצד לדעתנו נוכל לסייע לעזור לארגונים בהם קנון תומכת וכך עלה הרעיון לפרויקט. בהמשך גם נבחר היעד.

ש: זה היה פרויקט חד פעמי עם הצלב האדום?

ת: לא. צפויים בהחלט עוד בסדרה הזאת.

ש: ובכל פעם קנון יציידו אותך במצלמה אחרת?

ת: יצא באופן די מקרי שהפרויקט יצא לדרך כ-10 ימים או שבועיים לפני ההכרזה הרשמית של קנון על המצלמה (ה-1D-X הוכרזה רשמית ב-18/10/2011. ע.ג.). הצלחתי לשכנע את קנון לתת לי למעשה את המצלמה לפרויקט עוד לפני שמישהו בעולם חוץ מקנון ידע על קיומה. לא רק זה, אלא שכל מה שפרסמתי כולל התערוכה שהתקיימה בהמשך והדפסות ענק שנעשו הודפס מקבצי JPEG בלבד כי לא הייתה אפשרות לפתוח את ה-RAW.

ש: היית צריך בוודאי לחתום על הרבה הסכמי סודיות עבור הפרויקט?

ת: דווקא לא. מתוקף היותי שגריר אני חתום על הסכם סודיות מקיף מול קנון וכבר לא מעט שנים שאני מקבל כל מצלמה מקצועית חדשה של קנון עוד לפני שהיא מגיעה לשוק.

ש: היית צריך לעשות פעולות כלשהן להסתרת המצלמה?

ת: קיבלתי את המצלמה כשהיא כולה מכוסה במסקנטייפ שחור – לא היית יכול לראות כלום ממנה. מבחינת קנון זאת ממש לא מצלמה שהם היו מוכנים שתסתובב באופן גלוי לפני ההכרזה.

ת: היה נציג של קנון איתכם באפריקה?

ש: לא. הייתי עם צוות מקומי של הצלב האדום ועוד כתבת של הצלב האדום. נסענו יחד בין 3-5 אנשים תלוי באיזה אזור היינו.

ש: זאת פעם ראשונה בה את מבקר באפריקה?

ת: לא, ממש לא. עשיתי פרויקט גדול על הפלשמורה באתיופיה, צילמתי עבור קנון בקניה, וגם עשיתי פרויקט גדול על אופנוע בו חציתי חלק גדול מאפריקה. זאת הפעם השביעית שלי ביבשת וממש לא האחרונה, אני מאד אוהב את אפריקה.

ש: איך זה היה להיות ישראלי שבא לצלם באזור הזה של דרום אפריקה, המקומיים חקרו מאיפה אתה?

ת: אף אחד לא ידע שאני ישראלי. באתי ביחד עם המשלחת של הצלב האדום. פגשתי משהו כמו 10 משפחות ביום ולא ממש היה זמן ל-small talk. הייתי קם ב-4 לפנות בוקר והולך לחדר אחרי השקיעה לעבוד על המחשב ונרדם ב-12 בלילה. הכל נעשה עם מתורגמן והיה צריך להספיק לצלם ולהמשיך הלאה.

ש: אתה בחרת מה לצלם?

ת: לגמרי. הבחירה הייתה כולה שלי – בכל לוקיישן החלטתי האם קודם להחליף מילה עם האנשים או ישר לצלם. אם להיות 10 דקות בבית או שעתיים.

ש: מבחינת לוגיסטיקה איך הסתדרת – היו מים זורמים וחשמל במקומות בהם ביקרת?

ת: מים זורמים לא היו בשום מקום וחשמל בחלק קטן מאד מן המקומות. למחשב הנייד ולמצלמות הבאתי הרבה סוללות ועבדתי איתן. זאת לא פשוט אבל זה כבר לא פעם ראשונה שאני עושה סוג כזה של עבודות. אתה מביא מתאם לחיבור חשמל לרכב וממנו אתה מטעין את הנייד ואת הסלולארי. אתה מריץ בראש עוד לפני שאתה נוסע את כל התרחישים האפשריים של כל דבר שיכול להשתבש ואתה נוסע מוכן עם הכמות של המצלמות/סוללות וכל הציוד שאתה צריך.

ש: כמה זמן אתה חלק פעיל ב-Canon Professional Network (או CPN)?

ת: התוכנית של שגרירי קנון קיימת כארבע שנים ואני הייתי בין המייסדים שלה. למעשה התחלתי לעבוד עם קנון עוד שנתיים לפני כן. תוך כדי העבודה נוצר בקנון הצורך בסוג כזה של מיזם והתוכנית נוסדה. כיום בכל העולם יש רק 12 שגרירים של קנון (הרשימה המלאה של הצלמים השונים בתוכנית מופיעה באתר קנון אירופה. ע.ג.). הלב של קבוצת השגרירים של קנון מורכב מצלמי עיתונות וצלמים דוקומנטריים כמו Brent Stirton שזכה פעמיים ב-World Press Photo award והוא צלם מדהים, Paolo Pellegrin שמצלם עבור מגנום, Michael Nichols שהוא העורך של נשיונל ג’אוגרפיק ו-Gary Knight ממייסדי סוכנות הצילום VII. מעבר לכך יש צלמים “ייעודיים” כמו Frits van Eldik שהוא היום הצלם מספר 1 בעולם בתחום הספורט המוטורי (הוא מצלם בין השאר עבור פרארי), Jeff Ascough שהוא אחד מצלמי החתונות המפורסמים בעולם, עוד זוג צלמי טבע מפורסמים (Thorsten Milse ו-Brutus Östlin. ע.ג.) ועוד. השגרירים מצליחים להיפגש כולם יחד במקרה הטוב אולי פעם בשנה, לשאר האירועים אליהם מוזמנים השגרירים מגיעים בדרך כלל משהו כמו 70% מאיתנו, לא קל לתאם בין כל כך הרבה אנשים עסוקים.

ש: מה היה היתרון הגדול של ה-1D-X מההתנסות שלך על פני המצלמות שאיתן אתה עובד כיום?

ת: לצורך העניין לדוגמא בפרויקט שעשיתי עם הימ”מ עבדתי עם 3 מצלמות שונות. כשהייתי צריך לצלם פיצוץ אז השתמשתי במצלמה המהירה ביותר, כשהייתי צריך לצלם בלילה בחרתי את המצלמה שנתנה לי את יכולת ה-ISO הגבוהה ביותר וכשרמת הפרטים הייתה הדבר החשוב ביותר אז בחרתי במצלמה שלישית. ב-1D-X אין פשרות – היא כל המצלמות האלו יחד ויותר. אם עד עכשיו ה-ISO הטוב ביותר היה ב-1D MK IV אז עכשיו יש לי כמה סטופים יותר. אם אני מסתכל בתמונה שצולמה באותם התנאים עם ה-1D MK IV וה-1D-X ב-51,200 ISO אז במקרה אחד אתה מקבל משהו לא שמיש ובשני תמונה שמישה לחלוטין.

אני זוכר באחת הפגישות עם קנון לפני כשנתיים בצרפת שכל השגרירים אמרו לקנון שמה שחשוב הוא לא להוסיף עוד מגה פיקסל למצלמה, אלא לשפר את האיכות באותה רזולוציה – טווח דינאמי, רגישות, היכולת להוציא פרטים בכהים וכו’.

ש: מצד שני אם מול קנון היו יושבים קבוצה של שגרירים שהם צלמי אופנה אולי הם דווקא היו אומרים משהו הפוך…

ת: יכול להיות. תראה זה לא שחור ולבן – קנון יכולה בהחלט להוציא יותר ממצלמה אחת לצלמים מקצועיים. אם אתה חושב על זה מי שעובד בסטודיו לא צריך לשלם אקסטרה על מצלמה שאטומה לגמרי למזג האוויר ועם תריס סופר מחוזק – צלמים כאלו יכולים ליהנות בהחלט ממצלמה שדומה ל-5D MKII אבל עם 30 או יותר מגה פיקסל.

יש היום מגמה מעניינת שבה שתי השחקניות המרכזיות בשוק לא מכניסות טכנולוגיות חדשות בהכרח לדגמים המקצועיים המתקדמים ביותר, אלא מנסות אותם קודם בדגמים מעט יותר נמוכים בשביל לא להיות חשופות לביקורת חמורה מידי מצד הקהל הסופר מקצועי – בדיוק הפוך למה שראינו בעבר. קח לדוגמא,  לפני כמה שנים קנון הוציאה את דגם ה-40D החצי מקצועי אשר כלל מערכת ניקוי חיישן חדשנית ורק אחרי זה שילבה אותה בדגמים מתקדמים יותר, זה בשביל לנסות ולראות קודם את התגובות בטרם חושפים אותה לקהל המקצועי ביותר. אותו דבר קרה גם עם ה-7D שהיא מצלמת mid-range והוכנסו אליה שורה של טכנולוגיות מתקדמות שרק עכשיו קנון מוסיפה אותן לדגמים מתקדמים יותר.

ש: אגב יוצא לך לצלם גם וידאו עם מצלמות רפלקס (תחום שקנון שמה עליו לא מעט דגש בשנים האחרונות)?

ת: מעט מאד. אני מודה שזה משהו שמהווה מבחינתי קצת הסחת דעת. אני מעדיף שתהיה מצלמת וידאו מקבילה ולא לצלם וידאו במצלמת הסטילס.

קטע מתוך טקסט אשר ליווה את התערוכה +POSITIVE במסגרתה הוצגו התמונות המופיעות בכתבה זו וצולמו על ידי זיו קורן:

שערו בנפשכם מקום, שבו אחד מכל שלושה תושבים הוא נשא איידס; שהאבטלה בו נושקת ל-80 אחוזים; שמחצית מאוכלוסייתו מוגדרת כענייה מרודה; שאחד מכל חמישה ילדים בו הוא יתום מאב או מאם שמתו מאיידס, וש-70 אחוז מתושביו העובדים משׂתכרים פחות מ-270 שקל לחודש.

תכירו את קוואזוּלוּ-נטאל (KwaZulu-Natal), פרובינציה במזרח דרום-אפריקה, אזור מגוריו של שבט הזולו. בפרובינציה זו ישנם כעשרה מיליון תושבים בשטח של כ-92,000 קמ”ר (יותר משוויץ ומדנמרק ביחד), המהוֶוה פחות מעשרה אחוזים משטחה של דרום-אפריקה. כשלושה מיליון בני אדם בפרובינציה אובחנו כנשאי HIV. כ-54 אחוז מן התושבים הם כפריים, ב-61 אחוזים מהבתים אין חשמל, 57 אחוז מהאוכלוסייה מבשלים על מדורה, ול-64 אחוז מהאוכלוסייה הכוללת אין מים זורמים או שירותים. באזורים הכפריים עומדת רמת ההכנסה של בני המזל המועסקים על פחות מ-20 רַנד ליום (10 שקלים).

ביקרנו בשבעה כפרים. גילינו מאות חולי איידס ותמונת מציאות מזעזעת והזויה. חומר למחשבה לכל מי שסבור שיום האיידס הבין-לאומי החל ב-1 בדצמבר, ומחלת האיידס ככלל, הם עניין רחוק ולא מוחשי.

בנוסף לראיון אותו אנו ערכנו עם קורן, תרגמנו עבורכם קטעים נבחרים מתוך הראיון אותו ערכו עימו באתר של חברת קנון (לראיון המקורי באתר קנון).

ש: עם איזו מצלמה אתה מצלם כיום?

ת: המצלמה הדיגיטלית הראשונה שלי הייתה ה-EOS-1Ds וצילמתי כמעט עם כל דגם מקצועי של קנון מאז. כיום אני משתמש ב-EOS-1D Mark IV וב-EOS 5D Mark II בהתאם למשימה (בין אם אני צריך לצלם תנועה מהירה או צילום עיתונאי מוקפד יותר).

ש: כשקיבלת את ה-EOS-1D X מה היו תחושותיך הראשוניות?

ת: ה-EOS-1D X טרם יצאה לשוק וכשקיבלתי אותה למשימה באפריקה, אפילו חוברת הפעלה לא הייתה קיימת והייתי צריך ללמוד אותה בעצמי תוך כדי עבודה. התחושה הראשונית שלי היא שמדובר בדגם שונה מאד מדגמי ה-EOS שאני מכיר אך עם זאת במצלמה שהיא יותר אינטואיטיבית. יכולתי לנווט בתפריטים והכל היה ברור מאד גם ללא החוברת. בגדול היא מזכירה מאד דגמים קודמים אך בו בזמן מרגישה חדשה ושונה.

ש: האם זאת המצלמה שציפית שתצא?

ת: אם לומר את האמת ציפיתי למצלמה בעלת רזולוציה גבוהה יותר, אבל בפועל 18 מגה פיקסל הם די והותר. כשצילמתי איתה לראשונה והסתכלתי על התוצאות והבנתי שהן כה טובות וכי יש בתמונה כל כך הרבה פרטים שתוספת המגה פיקסל לא ממש משנה. אני שמח מאד שמדובר במצלמת Full Frame – זה מתאים מאד לדרך בה אני מצלם ועם 12 פריימים לשנייה זה לא משנה מה אני מצלם. בעבר הייתי צריך להסתובב עם שני סטים של מצלמות, סוללות וכו’ אבל עכשיו אני יכול לקחת מצלמה אחת איתה אני יכול לצלם הכל בלי פשרות.

ש: מה היו התנאים בהם צילמת בפרויקט הנוכחי?

ת: ביליתי בשטח בדרום אפריקה במשך 10 ימים. היה מאובק, מלוכלך ובאופן כללי תנאי השטח היו קשים. זאת לא הייתה סביבה נקייה וזאת בהחלט סביבה בה הייתה מצפה למצוא אבק על החיישן אותו תצטרך לנקות. חוץ מזה גם קפצנו כל הזמן ברכבי שטח אבל למרות התנאים הקשים לא היה אבק על החיישן למרות שהחלפתי כל הזמן עדשות. נראה שמערכת ניקוי האבק המשופרת ב-1D-X עושה את עבודתה – לא איכפת לי איך זה עובד, העיקר שזה עובד! איכות הבנייה הייתה בהחלט מה שהייתי מצפה מסדרת ה-EOS-1 – היא מרגישה טוב ביד ונוחה לאורך זמן.

ש: מה אתה חושב על איכות התמונה?

ת: מכיוון שהמצלמה אותה קיבלתי הייתה עדיין בגדר אבטיפוס ולא דגם סופי ותוכנת המרת ה-RAW  עדיין לא הייתה זמינה יכולתי לעבוד רק עם JPEG (למרות שצילמתי במקור במקביל גם ב-RAW). אני לא יכול לומר שאפסיק לצלם ב-RAW  בעתיד אבל איכות ה-JPEG  הייתה גבוהה מאד ומדויקת ויותר ממתאימה גם להדפסות ולמגזינים. אפילו נושא האיזון ללבן אשר יכול להיות מורכב בתנאי תאורה מעורבת היה כה מדויק עד שכמעט ולא נדרשתי לבצע שינויי צבע בעריכה. הרזולוציה הייתה טובה מאד, התמונות היו חדות ונקיות ורמת הפרטים גבוהה למרות שמדובר “רק” ב-18 מגה פיקסל.

ש: החיישן החדש אמור לשפר משמעותית את הטווח הדינאמי, האם זה משהו שהרגשת בעת השימוש במצלמה?

ת: טווח דינאמי הוא לא משהו שאתה מחפש אינסטינקטיבית כאשר את מסתכל בתמונות, אלא חלק מהרושם הכללי. משום שהיה מדובר במצלמה חדשה בהחלט בחנתי את העניין והתוצאה הייתה טובה. הרבה מהעבודה שלי באפריקה הייתה כרוכה בצילום בתוך מבנים עם קרני שמש אפריקניות עזות הנכנסות מבעד לחלונות ולפתחי הדלתות ואף על פי כן כמות הפרטים הייתה רבה מאד גם בצללים וגם בחלקים המוארים הנראים טבעיים, גם כשהם חשופים יתר על המידה. אפילו בסיטואציות חשוכות מאד כשרק קרן אור בודדת נכנסה מהחלון הצללים נראים נקיים ופרטים נראים בבירור על פני הפריים כולו.

ש: איך תפקדה המצלמה בעת צילום בתנאי תאורה קשים ברגישות גבוהה?

ת: המשימה הנוכחית בה צילמתי באפריקה לא חייבה אותי לעשות שימוש ב-ISO גבוה בצורה חריגה, בניגוד למשל לפרויקטים בהם צילמתי עבור כוחות הביטחון, שם פלאש איננו אופציה ונדרשת רגישות גבוהה במיוחד. יחד עם זאת כאשר התחלתי להעלות את הרגישות התוצאות היו מעולות. בזמן שהמצלמה הייתה ברשותי עשיתי לא מעט ניסויים עם ה-ISO  עד לרמה המקסימאלית של 204,800 רק בכדי לראות איך נראית התוצאה, ואם לומר את האמת הייתי מופתע לטובה – גם בהגדרות הגבוהות ביותר התמונות היו חלקות ואפילו השמיים אשר בהם נראים לעיתים קרובות ארטיפקטים בעת צילום ברגישות גבוהה, היו חלקים.

מההתנסות שלי עם המצלמה התוצרים ב-ISO של 25,600 היו פחות או יותר זהים למה שה-EOS-1D Mark IV מסוגלת לתת ב-ISO של 4000 או 5000. אני לא רואה שום בעיה לעבוד עם ה-EOS-1D X ברמה של 25,600 ואפילו אם היה לי צורך לעלות גבוהה יותר אני לא חושב שהייתי רואה זאת כמגבלה.

ש: מד האור ב-1D-X הוא חדש וכולל 100,000 חיישנים ויכולת אבחנה בצבע – האם זה השפיע על אופן הצילום שלך?

ת: כמו שציינתי קודם, הסיטואציות בהן צילמתי באפריקה כללו ניגודיות גבוהה. זאת באמת לא הייתה סביבה בה למצלמה היה קל לחשב חשיפה נכונה אבל המצלמה עמדה בכך בכבוד. צילמתי בשילוב של מצב AV ומצב M בהתאם לתנאים אבל בכל המקרים קיבלתי חשיפות נכונות. אפילו בצילומי פנים עם ניגודיות גבוהה החשיפות היו טובות. בגדול הייתי אומר שהמערכת תפקדה טוב מבעבר.

ש: מה לגבי מערכת הפוקוס האוטומטית החדשה – האם הספקת לנסות אותה וכיצד היא תפקדה?

ת: בדומה לעניין ה-ISO גם ביחס למערכת הפוקוס האוטומטית – לא היה לי ממש צורך למתוח את גבולות היכולות של המצלמה במשימה הנוכחית משום שמושאי הצילום היו ברובם סטטיים. לכן לא היה ממש צורך בפוקוס עוקב. בכל הסיטואציות הפוקוס תפקד מצוין גם בתאורה נמוכה או במקרים בהם הייתה תאורה אחורית חזקה. השארתי את הגדרות הפוקוס על 61 נקודות כדי שיהיה לי את החופש המלא לבחור באיזו נקודה להשתמש וזה לא היה משנה באיזו נקודה בחרתי – התוצאות היו באותה רמה.

ש: מה דעתך על המבנה, התפעול וסידור הכפתורים בדגם החדש?

ת: בגדול הייתי מעדיף מצלמה קטנה וקלה ככל הניתן אבל זה עניין של העדפה אישית. סדרת ה-EOS-1  בנויה בצורה כה אופטימאלית עד שאני מוכן לקבל את הגודל והמשקל ובתמורה לזכות באיכות בנייה מעולה ובמצלמה המסוגלת להמשיך לתפקד גם בתנאים קשים. סידור הכפתורים החדש הוא צעד קדימה אם כי די דומה לסידור הקודם. התוספת של כפתור ה-depth-of-field, ה-Multi Function  מקדימה וכפתור השליטה מאחור משפרים מאד את השליטה הכללית.

היכולת להתאים את הכפתורים החדשים לפי ההגדרות אותם קבעתי בעצמי מאד מועילה – את כפתור ה-M.Fn הקדמי למשל הגדרתי כך שיאפשר לי לשנות בין מצב צילום רצף למצב AI Servo – הגדרה שאפשרה לי לשנות פוקוס בקלות מבלי להסיר את העין מהעינית. שינויים קטנים כאלו הם שהופכים את המצלמה לשימושית יותר בעולם האמיתי ומראים כמה מחשבה הושקה בתכנון המצלמה. את כל השינויים האלו בהגדרות עשיתי בלי שתהיה לי חוברת הפעלה, אבל הם לא היו מסובכים – על המסך היה אפשר לראות איור של המצלמה והכפתורים ולבחור את הכפתור שאתה רוצה לשנות ואז לבחור פונקציה עבורו – התוצאה היא מצלמה שכאילו נתפרה במיוחד עבורך.

ש: ה-1D-X  עושה שימוש בשני כרטיסי CF (במקום ב-CF ו-SD כמו ב-1D MK IV) האם זה שינה משהוא עבורך?

ת: אני תמיד משתדל שיהיו לי שני כרטיסים במצלמה. עם ה-1D MK IV יש לי באמת CF ו-SD  וכאן זה חסך לי לקחת שני סוגי כרטיסים. קל יותר לעבוד באופן קבוע עם סוג כרטיסים אחד ו-CF  הם כרטיסים אמינים מאד ואם לומר את האמת בכל הזמן בו עשיתי בהם שימוש אני לא זוכר שנתקלתי בבעיה.

ש: יש לך מחשבות אחרונות על המצלמה?

ת: כן, לא רציתי להחזיר אותה! לחזור ל-1D MK IV או ל-5D MKII נראה עכשיו כמו צעד אחורה. עם כל מצלמה אחרת יש פשרה כלשהי עם ה-1D-X לא חשתי שיש פשרות – בשום מקום. הדבר המרגיז היחיד בזמן הצילומים באפריקה עם המצלמה הייתה המחשבה שאצטרך להחזיר אותה בסוף. ההתנסות גרמה לי לחשוב שוב על צילומים שעשיתי בשנים האחרונות ואיך שהייתי חוזר ומצלם אותם שוב טוב יותר איתה. אפילו המדפיס איתו אני עובד בדרך כלל עבור תערוכות חש בהבדל ושאל אותי עם מה צילמתי. הביקורת היחידה (אם אפשר לקרוא לה ביקורת) היא כמו שכבר אמרתי – הגודל והמשקל – וככל שזה תלוי בי הייתי מעדיף מצלמה קטנה וקלה יותר אבל זה באמת עניין של העדפה אישית וה-1D-X לא באמת גדולה וכבדה יותר מה-1D MK IV בה אני משתמש.

עידו גנוט

עידו גנוט הוא עורך ומייסד אתר הצילום מגה פיקסל. הוא מסקר חדשות טכנולוגיה מאז סוף שנות ה-90 וכתב וערך עבור שורה של מגזינים בינלאומיים מובילים. הוא עוסק בתחום הצילום מאז שנת 2009. עידו הוא גם מייסד שותף בחברת ההפקה Shooteat.co.il העוסקת ביצירת תוכן ויזואלי עבור חברות מסחריות.

אתם יכולים לתמוך באתר מגה פיקסל על ידי רכישה מהשותפים שלנו

משווקים: Amazon, B&H, Adorama and E-bay.

למה שתסמכו עלינו?