היסטוריה מאמרים לצלם בקרני X – לגלות את העולם שבפנים ע״י גיא וינר פורסם ב 05/08/2011 1 0 עולם הצילום אינו מוגבל לתחום האור הנראה ובמאמר הנוכחי נבחן ג’אנר צילומי אשר בודדים ברחבי העולם עוסקים בו אך הוא זכה בשנים האחרונות לחשיפה נרחבת ברחבי העולם – צילום בקרני X. רקע – גילוי הרנטגן האור אותו אנו רואים הוא בעצם גל. כל צבע מורכב מגל באורך שונה וישנם אורכי גל נוספים אותם העין האנושית איננה מסוגלת לראות. כך למשל אורכי גל קצרים יותר מהאור הנראה כגון אינפרא אדום ואורכי גל ארוכים יותר כגון אולטרה סגול אינם ניתנים לצפייה ללא מכשור מתאים. בשנת 1895 מדען בשם קונארד ויליאם רנטגן אשר עבד על שפורפרות ואקום, גילה שסרטי צילום במעבדתו משחירים כאשר הוא מבצע את ניסוייו והסיק שקיימת קרינה נסתרת מן העין המשפיעה עליהם. לאחר שהחל בניסויים גילה כי הקרינה מסוגלת לחדור עצמים. קונארד העניק לה את השם קרינת X ומאוחר יותר היא קיבלה את הכינוי קרינת רנטגן. כפי שניתן לראות באיור הבא קרני רנטגן הן בעלות אורך גל קצר מאלו אותן מסוגלת לראות העין האנושית. אורך הגל הקצר מעניק לרנטגן את היכולת לחדור דרך עצמים. הספקטרום האלקטרומגנטי – שימו לב עד כמה צר ספקטרום האור הנראה בתמונה הבאה ניתן לראות את אחד מצילומי הרנטגן הראשונים אשר צולמו אי פעם. בתמונה מופיעה ידו של בת זוגתו של קונארד רנטגן וניתן להבחין בה בעצמות כף היד ובטבעת אותה לבשה. תמונה היסטורית – ידה של אשתו של קונרד רנטגן הרפואה אימצה עד מהרה את טכנולוגיית הרנטגן על מנת לצפות אל תוך גוף האדם בצורה שאינה פולשנית, תהליך שהביא עימו למהפכה באבחון ובטיפול במחלות. כיום קרינת הרנטגן נפוצה במכשור רפואי מסוגים שונים כמו גם בתחום הביטחוני (בין השאר בתהליכי הבידוק הביטחוני בשדות תעופה ובמעברי גבול שם נעשה שימוש במכשירי שיקוף מבוססי קרינת X). כמו בעולם הצילום הקונבנציונלי גם צילומי רנטגן צולמו תחילה בעזרת סרטי צילום ופותחו בחדרי חושך בסיוע כימיקלים מיוחדים. בשנות ה-90 של המאה ה-20 החלה המהפכה הדיגיטלית גם בעולם צילום הרנטגן ממנה צמחו בסופו של דבר שתי שיטות לצילום רנטגן ללא עזרת סרטים. הטכנולוגיה הדיגיטלית הראשונה מכונה CR (או Computed Radiography) והיא התפתחה בראשית שנות ה90 ואילו הטכנולוגיה השנייה מכונה DR (או Digital Radiography) ופותחה בראשית שנות ה-2000. ההבדל בין הטכניקות הוא שב-CR קיימת פלטת צילום מיוחדת המוכנסת לקסטת צילום ויכולה לעבור פיתוח מיוחד שימיר אותה לאות ממוחשב. בטכניקת ה-DR קיים חיישן צילום דיגיטלי לכל דבר (עניין המקצר את זמן ההמתנה לתמונה, מאפשר איכות תמונה גבוהה יותר ואף עשוי לצמצם את כמות הקרינה המוקרנת פר נבדק. עוד על ההבדלים ניתן לקרוא במאמר הבא). בצילום רגיל, החיישן (או הסרט) קולט אור המוחזר מעצמים. בצילומי רנטגן לעומת זאת החיישן קולט אור העובר דרך עצמים, ההבדלים בין שתי הטכניקות מהותיים. חומרים שונים סופגים את הקרינה בצורות שונות, חומרים דחוסים יותר יספגו יותר קרינה ולכן פחות אור יגיע לחיישן וחומרים פחות דחוסים יספגו פחות קרינה ויותר אור יגיע לחיישן, מסיבה זו עצם נראית שונה משריר או שומן בצילום רנטגן. עצם סופגת יותר קרינה ולכן מאפשרת לפחות אור להגיע אל החיישן (נרגיע ונאמר כי עצם היא רקמה הרגישה פחות לקרינה ולכן הנזק קטן באופן יחסי). במצלמה רגילה יש לנו שליטה על שורה של פרמטרים מרכזיים בניהם: הצמצם, רגישות הסרט או החיישן (ISO), אורך המוקד ומהירות התריס. בצילום רנטגן פרמטרים אלו אינם קיימים אך ישנם פרמטרים של חשיפה בהם ניתן לשלוט והם: KV – קילוולט, קובע כמה קילוולט יעבור בשפופרת הרנטגן בזמן צילום, נתון זה בעצם קובע את עוצמת החדירה של קרני הרנטגן, ככל שהקילוולט גבוה יותר ניתן יהיה לחדור עצמים עבים יותר, זאת הסיבה שצילום איבר דק כמו כף יד הוא צילום עם פחות קרינה מאשר צילום של איבר עבה כמו אגן. MA – מיליאמפר, נתון זה קובע את הניגודיות של התמונה, ככל שהמיליאמפר גבוה יותר כך תהיה יותר חדות לתמונה, צריך להתאים נתון זה לקילוולט ולמצוא את נקודת האיזון כך שלא נקבל תמונה חדה מדי אך חסרת פרטים אבל מצד שני שלא נקבל תמונה “חלבית” וחסרת חדות. MS – מילישניות, אפשר להשוות את זה למהירות תריס בצילום רגיל. נתון זה קובע לאורך כמה זמן יתבצע הצילום. כמו בצילום רגיל גם בצילומי רנטגן יש חשיבות רבה לנתון זה ביחס לאופי האובייקט המצולם. כשמצלמים איבר נייח כמו רגל אפשר לצלם בזמן חשיפה ארוך יחסית וזאת לעומת איבר כמו בית חזה אותו יש צורך לצלם במהירות גבוהה על מנת להקפיא את הלב (הריאות לרוב אינן מפריעות כי מבקשים לעצור את הנשימה, אבל את פעולת הלב כידוע אי אפשר לעצור רצונית). בדרך כלל מתייחסים למיליאפמר ומילישניות כנתון משולב המכונה MAS. הסיבה לכך נובעת מכך שרוב החיישנים החדשים משתמשים בהתקן המכונה פוטו-טיימר. התקן זה מודד את הקרינה המגיעה לחיישן וכאשר מספיק קרינה הגיעה הוא מפסיק את פעולת הצילום. התקן זה מאפשר להתאים כל צילום למצולם. זאת משום שישנם אנשים דקים או עבים יותר וניתן להתאים את נתוני החשיפה הסטנדרטיים (קילוולט ו-MAS), לצלם בהם אנשים שונים ולקבל צילומים אחידים. לפני שנמשיך כמה מילות הסבר על פעולת שפופרת הרנטגן – החלק המרכזי במכשיר הרנטגן. איור סכמטי של מכשיר רנטגן השפופרת יושבת בתוך מגן עופרת מלא בשמן לצרכי בידוד חום. מקור מתח מספק חשמל לקטודה (בה מתח שלילי) ולאנודה (בה מתח חיובי). בגלל הפרש המתחים נורים אלקטרונים מהקטודה לאנודה. שבפורפרות החדשות האנודה היא בעצם דיסק המוטה בזווית ויושב על מנוע (מכונה אנודה מסתובבת). התקן זה נבנה בכדי שבכל פעם האלקטרונים מן הקטודה יפגעו במקום אחר באנודה וימנעו התחממות של האנודה כפי שקורה לרוב בשפופרות ללא מנגנון מסתובב. האזור בו פוגעים האלקטורנים מכונה מטרה (target) והוא קובע את עובי אלומת הקרניים. בשפופרות מודרניות יש אופציה להשתמש בכל שטח המטרה או בשטח מוקטן, אזור זה מכונה מוקד גדול ומוקד קטן והוא מאפשר לחסוך בקרינה ולמקד את הצילום. סרטי הצילום של הרנטגן או החיישנים הדיגיטליים של ימינו ממירים את הקרינה לאור רגיל, ולפי כמות הקרינה משחירים את הסרט\חיישן כך שלכל עוצמת קרינה יש ערך. מסיבה זו עצמים הסופגים קרינה יראו לנו לבנים ועצמים שלא יראו בתמונה הסופית שחורים. בניגוד לצילום רגיל בו האור מפוזר ומוחזר מכל העצמים לחיישן, בצילום רנטגני מקור הקרינה הוא אחד והוא שפופרת הרנטגן. מה שיוצר כמה בעיות יחודיות. מה שנראה בצילום רנטגן הוא למעשה היטל של האובייקט המצולם, כפי שניתן לראות בתמונה הבאה: מכיוון שמקור הקרינה אינו נקודתי אלא בעל שטח פנים ממנו מוחזרת הקרינה נוצרת תופעה המכונה פנומברה. פנומברה היא ההיטל הלא חד הנוצר עקב חשיפה חלקית מהשטח המקרין. יש מספר דרכים על מנת לצמצם את ההיטל למינימום האפשרי ולקבל תמונות חדות. לצלם את האובייקט מן המרחק הקטן ביותר האפשרי – באופן זה לצל לא יהיה מרחק להתפשט. להרחיק את השפופרת ככל הניתן – באופן זה הקרניים אשר יפגעו באובייקט יהיו מקבילות ככל הניתן. להשתמש בשדה קטן בשפופרת – באופן זה רוחב אלומת הקרניים יהיה צר ככל הניתן. צילום רנטגן אומנותי אף שעיקר השימוש ברנטגן היה ועודנו ליישומים רפואיים, ביטחוניים ומחקריים, כבר מראשית דרכו נמצאו לו גם שימושים נוספים. אחת הדוגמאות הראשונות הגיעו מקונארד רנטגן עצמו אשר התנסה בטכנולוגיה וצילם עצמו בשעת גילוח. צילום היסטורי: קונרד רנטגן בשעת גילוח צילום אומנותי באמצעות קרני X מעולם לא תפס תאוצה וזאת משום שהציוד והידע הנדרש בכדי לבצע צילומי רנטגן אינם נגישים לקהל הרחב (והם כרוכים בעלויות ובסיכונים רבים). יחד עם זאת ישנה קבוצה קטנה של אומנים ברחבי העולם אשר הפכו את הצילום באמצעות קרני X לאומנות ברמה גבוהה והם מציגים במוזיאונים וגלריות וזוכים להערכה כפורצי דרך בתחום צילומי אשר אינו מוכר לרבים. האומן המוכר ביותר העוסק כיום בתחום הוא Nick Veasey אותו סיקרנו באתר בהרחבה בחודש מאי האחרון.Veasey עושה שימוש בציוד רב עוצמה (חזק בהרבה מציוד רפואי סטנדרטי המשמש לבדיקת מכולות בנמלים). בשל אופי הציוד בו עושה Veasey שימוש הוא נעזר בסרטי צילום ולא בחיישנים דיגיטליים על מנת להשיג רזולוציה טובה יותר. מטוס ענק אשר צולם באמצעות קרינת X על פני חודשים רבים (צילום: Nick Veasey) אומן נוסף מבין הבודדים הפועלים באופן רציף בתחום הוא Hugh Turvey אשר מצלם כבר למעלה מ-15 שנה צילומי X-RAY חלקם בצבע. צמחים ב-X-RAY (צילום: Hugh Turvey) אפילו חברות גילו בשנים האחרונות את הפוטנציאל שבצילום X-RAY “אומנותי”. כך למשל פרסמה חברת EIZO המוכרת לרבים מתחום המסכים לגרפיקאים (ופועלת רבות גם בשוק הרפואי) קמפיין פרובוקטיבי למדי בו נראים תמונות רנטגן של דוגמנית בפוזות שונות. כותב שורות אלו הצטרף אף הוא בעת האחרונה אל הקהילה המצומצמת של אומני X-RAY והתמונות הבאות מייצגות מבחר עבודות אשר צולמו במהלך החודשים האחרונים. העדשות בתמונה – משמאל לימין – להגדלה מלאה (צילום: גיא וינר) עדשה לא מזוהה (נלקחה ממכונה תעשייתית, מתאימה לניקון) helios 44-2 – העדשה של מצלמת הזניט (ראה צילום הבא) Nikon AF-S Nikkor 35mm 1:1.8G DX Zoom-Nikkor 35-105mm f/3.5~4.5s MACRO – עדשה וותיקה של ניקון, ללא מנגנון פוקוס אוטומטי AF-S VR Micro-Nikkor 105mm f/2.8G IF-ED AF-S DX NIKKOR 18-105mm f/3.5-5.6G ED VR שלוש מצלמות – בסדר יורד – להגדלה מלאה (צילום: גיא וינר) Zorki 2 – מצלמת פילם משנת 1954. ללא מראה רפלקסית. Zenit et – מצלמת רפלקס משנת 1981. Nikon D5000. וודקה אבסולוט – מימין בצילום רגיל עם כיסוי משמאל בצילום X-RAY (צילום: גיא וינר) נגן אייפוד של אפל (צילום: גיא וינר) ציין לייזר (צילום: גיא וינר) עכברי מחשב Yin & Yang (צילום: גיא וינר) עכברים מבט מלמטה/למעלה (צילום: גיא וינר) החיים הטובים – סיגר, חותך סיגרים של libertad ומצית קליפר – הויסקי נוסף בעריכה (צילום: גיא וינר) D5000 של ניקון ופלאש מחובר לחיישן (צילום: גיא וינר) עם חיישנים נוספים (צילום: גיא וינר) מאחורי הקלעים – מכשיר הרנטגן וחדר הבקרה ממנו צולמו התמונות – שימו לב לעדשה (צילום: גיא וינר) אודות הכותב: גיא וינר, טכנאי רנטגן, עובד במחלקת צינטורים בבית חולים רמב”ם בחיפה, מצלם כתחביב. הצילומים לכתבה זו בוצעו באישור במחלקת הרנטגן בבית החולים רמב”ם, כל הצילומים בוצעו בשעות מאוחרות, כאשר אין עומס במחלקה ועל מנת שלא להפריע לעבודה הסדירה (לבלוג של גיא וינר). גיא וינר אתם יכולים לתמוך באתר מגה פיקסל על ידי רכישה מהשותפים שלנו משווקים: Amazon, B&H, Adorama and E-bay. למה שתסמכו עלינו?
LensVid Talk (פרק 1): סוני A6700, תאורות GaN, פילטרים ננעלים ועוד היום אנו גאים להביא בפניכם את הפרק הראשון של LensVid Talk (מתוך אתר הבת …
מוצר ראשון מבית LensVid בשיתוף חברת SmallRig – ה-mini L-Shaped Mount Plate אנו גאים במיוחד לפרסם היום את המוצר הראשון פרי פיתוחנו – ה-mini L-Shaped Mount …
LensVid Talk (פרק 2): ZHIYUN Crane 4, DJI Air 3, Came-TV V-Mount Clamp ועוד אנו ממשיכים היום בסדרת של LensVid Talk (מתוך אתר הבת שלנו בשפה האנגלית), שיחה …